טבע לא אנושי

כמה חוצפה צריך לטעון שטבע מפטרת כי "ההמון" התנגד שתמשיך לשלם 0% מס

1. "העלאת מסים לטבע זה מה שרצו ההמונים והתוצאה היא פיטורים", זה מה שאמר חיים הורביץ, בנו של מייסד טבע ודירקטור בחברה, בעקבות מהלך ההתייעלות האגרסיבי של טבע, שבמסגרתו היא מתכוונת לפטר כ-5,000 עובדים ברחבי העולם, כ-700 עד 1,000 מהם בישראל.

דבריו של הורביץ לא רק מקוממים, פופוליסטיים ורחוקים שנות אור מן האמת, הם גם מבטאים היטב את מה שאנחנו כותבים עליו שוב ושוב בחודשים האחרונים: הניתוק, היוהרה והאטימות של האליטה הכלכלית בישראל כלפי נתיניה, או ההמונים בלשונו של הורביץ, שלא לומר האספסוף, כפי שאולי הוא חושב עליהם.

אנשים מסוגו של הורביץ חושבים שהמדינה רשומה בטאבו על שמם, שמותר להם לשטות בהמונים, שמותר לחברה שלהם לשלם א-פ-ס אחוז מס ועוד לבוא בטענות להמונים שדורשים מהחברה לשלם קצת יותר מס.

סליחה, מר הורביץ, מה הקשר בין פיטורים לתשלומי המסים הרצפתיים של טבע, שיעורי מס אפסיים וחסרי תקדים אפילו בעולם, שנקבעו לחברה יחידה לאורך שנים?

טבע לא מפטרת בגלל ה"המונים" שדרשו ממנה לשלם טיפה יותר מס מכלום, אלא בגלל חברי הדירקטוריון שלה, ביניהם הורביץ, אנשים שמשקיפים מלמעלה בהתנשאות על ההמון, לבושים במיטב החליפות, מצוידים בלשון מצוחצחת - והם אלו שהובילו את החברה לרכישות המנופחות שלה, לחוב הגבוה שלה ולאי-היערכות מתאימה לרגע שבו יפוג הפטנט על הקופקסון ותגבר התחרות בשוק שלו.

אלו הסיבות האמיתיות לפיטורים ההמוניים בטבע, ולא דרישת ההמונים לגבות מהחברה את מה שהיא חייבת למדינה, לאזרחיה ולהמוניה. אגב, בעד "הזכות" לשבת בדירקטוריון של טבע, מקבל כל דירקטור בחברה, החל בשנה האחרונה, כ-190 אלף דולר בשנה, שהם כ-670 אלף שקל, כ-56 אלף שקל בחודש, אז אפשר לצפות מחברי הדירקטוריון ה"לא המוניים" של החברה לא לעשות שטויות כמו לרכוש סדרה של חברות גדולות בתוך זמן קצר, במחיר מנופח ובמינוף לא זהיר. צריך לציין כמובן שעל הרכישות הלא מוצלחות חתום שלמה ינאי.

2. כשהתחלנו את המאבק שלנו בתוצאות המעוותות של החוק לעידוד להשקעות הון, כשצפינו משתוממים בניסיונות ההסתרה וההדחקה, וכשהגענו עד בית המשפט כדי לחשוף את הטבות המס חסרות התקדים לטבע, לא תיארנו נכון את גודל השערורייה, אבל עכשיו אנחנו, כמי שמנסים לייצג את "ההמונים", בטוחים ומשוכנעים: חבורה של אנשים כוחניים בחליפות "תפרה" לטבע חוק לפי מידותיה, שאיפשר לחברה הגדולה בישראל לא לשלם מס כמעט בכלל עד 2020.

אנחנו גם משוכנעים, מקווים ומאמינים שדוח המבקר על הטבות המס והרווחים הכלואים, שיפורסם ביום ג' הקרוב, יאשר אחת לאחת את כל החשיפות של "גלובס" בעניין: הטבות המס הוענקו בלי בדיקה ראויה, בלי שנקבעו תקרות ובלי שנבחנו כל המשמעויות של ההחלטה לפנק את טבע בהטבות מס ששוות עשרות מיליארדים לאורך השנים. מעניין מה יגיד אז מר הורביץ. האם גם יוסף שפירא, מבקר המדינה, שייך ל"המונים"?

3. כדי להתמודד עם הדמגוגיה של הורביץ, אנחנו מניחים שוב לפניו ולפני הקוראים את מה שהנחנו בפניהם לאורך כל המאבק: את העובדות, רק את העובדות, אך ורק את העובדות והנה הן, העובדות של "ההמונים":

תיקון 60 לחוק עידוד השקעות הון: הסיבה העיקרית לגידול הדרמטי בהטבות המס לטבע נעוצה בתיקון 60 לחוק שנחקק ב-2005. במסגרת התיקונים לחוק נקבע בין היתר "המסלול הירוק", המאפשר לחברות לקבל הטבות מס בלי לבקש כל אישור מקדמי ממרכז ההשקעות, כפי שהיה נהוג עד אז (כלומר, הבדיקה מתבצעת למעשה בדיעבד, עם קבלת השומות). באותה עת גם נקבע בחוק "המסלול האסטרטגי" שממנו נהנית טבע, עם שיעור מס מגוחך: אפס, אפס, אפס מס.

האנשים האחראים: מנהל רשות המסים בעת התיקון: איתן רוב; הרוח החיה מאחורי התיקון בחוק ברשות המסים: אוסקר אבו-ראזק, סמנכ"ל רשות המסים אז ולימים בכיר במחלקת המיסוי של קסלמן וקסלמן, פירמת ראיית החשבון מהגדולות בישראל, ובין היתר רואי החשבון של טבע. שר האוצר אז: מר בנימין נתניהו, שבאותה עת גם בישל לנו עם להקת המעודדות בתקשורת את ועדת בכר ה"מופלאה", שגרמה נזק של עשרות מיליארדי שקלים לפחות לצרכנים, בדיוק כמו התיקונים לחוק עידוד השקעות הון, שהעניקו הטבות מס בעשרות מיליארדים למספר חברות מצומצם, בלי תקרות ובלי ניתוח כמותי כלשהי של ההטבות ומשמעותן.

הרשלנות: כל המעורבים בתיקון לחוק טענו אז וטוענים היום שלא ניתן היה לדעת שטבע תיכנס למסלול האסטרטגי שמעניק לה אפס אחוז מס בישראל ושהמטרה הייתה למשוך השקעות זרות ענקיות, אבל לטיעונים הללו אין בסיס במציאות. המסלול האסטרטגי קבע שני קריטריונים מרכזיים לקבלת הטבות המס: מחזור מאוחד של לפחות 13 מיליארד שקל והשקעה מינימלית (במכונות, בציוד ובמו"פ) של 600 מיליון שקל.

אם מחוקקי החוק היו בודקים בדוחות טבע המלאים ל-2003, שהיו זמינים בעת הדיונים על התיקון לחוק, הם היו מגלים שהמחזור המאוחד של טבע גבוה מ-13 מיליארד שקל, ושההשקעות שלה באותה שנה הן סביב הרף שנקבע ולבטח היו מגיעות לרף עם השלמת החקיקה. הם היו מגלים גם ששיעורי המס של טבע ב-2003 וב-2004 נעו סביב 20% ואף יותר מכך (גם בישראל), והחברה ציינה במפורש בדוחותיה שהעלייה בשיעורי המס בשנת 2003 נבעה מסיום תקופת ההטבות על חלק ניכר מרווחיה הנוגעים לקופקסון. טבע גם ציינה שהיא מעריכה שתקבל הטבות חדשות.

המסקנה: המסקנה מכל המידע הזה היא שכל בר-דעת, ובייחוד אלה שגיבשו את החוק ועליהם רובצת האחריות לבדוק את משמעויותיו, היו צריכים להבין שטבע תיכנס למסלול המעניק לה אפס מס, מה גם שלטבע עמדו אז לפחות עשר שנים של הגנה על תרופת הקופקסון, שהתחילה אז להמריא והיום היא מקור הרווח המשמעותי של החברה. כל תיקוני החוק נעשו כמובן לפי הספר: דיונים אין קץ, תהליכי חקיקה מתישים, אישורים בוועדת הכספים, חוות דעת מקצועיות וכל הבולשיט הזה. כן, זה מה-זה כשר, אבל מה-זה מסריח.

ההתמכרות למסים אפסיים: בשנת 2003-2004 טבע שילמה כ-20% מס בישראל (אמנם מס החברות היה אז גבוה יותר והרווחים היו נמוכים יותר, אבל אנחנו מתקשים לזכור אז איומים מצד טבע), וכעת היא משלמת אפס אחוז, וזה אומר דבר פשוט: אז זה נראה טבעי לשלם משהו למדינה והיום זה כבר נעשה ממכר לשלם שום דבר למדינה. וזה אומר דבר נוסף: לטיעון של הורביץ אין שום אחיזה במציאות. הוא התמכר לתשלום מסים מגוחכים, וכשמנסים לגבות מטבע שיעורי מס קצת יותר ריאליים, הוא מפיל את תיק הפיטורים על הממשלה.

די, די, מספיק עם האיומים ומספיק עם האמירות המגוחכות ש"ההמונים" שופכים את התינוק עם המים, רוצים להבריח מפה חברות ענק וגורמים להרס העסקים פה. מה כבר ביקשו מטבע, לשלם כמה אחוזי מס? איך זה קשור לתחרותיות ולכל השטויות האחרות שהיחצ"נים והלוביסטים של החברה מנסים להלעיט בהן את הציבור?

4. בשנת 2008, השנה שבה החלו הטבות המס לצאת משליטה והגיעו ל-2 מיליארד שקל ואף יותר, העסיקה טבע 6,161 עובדים בישראל. בסוף שנת 2012 היא העסיקה בישראל 7,397 עובדים. כלומר, גידול של 1,236 עובדים, שיקוזז עתה, עם הפיטורים, לגידול של כ-400-500 עובדים בלבד. באותו זמן הוענקו לטבע הטבות מס של כ-12 מיליארד שקל. איפה הפרופורציה? אה, העיקר שהורביץ וחבריו מוכרים לציבור שהם ייצרו פה תעסוקה וכד'. 500 עובדים, זה הכול.

5. מה הלאה? המדינה חייבת להפסיק לטפל בטבע בכפפות של משי. לחברה יש אמנם הזכות להתייעל (ורצוי והכרחי להתייעל גם בהנהלת החברה ובדירקטוריון החברה המפונק ולפצות את העובדים המפוטרים בנדיבות), אבל יש לה גם החובה לשלם את מסיה, כחלק מחובותיה המוסריים והערכיים ל"המונים". ראשית, החברה מסרבת להתפשר בעניין הרווחים הכלואים שלה ואין פה מקום לפשרות, שום פשרות. אם היא לא תתיישר לפי החוק הנוח ממילא לגביית מס מהרווחים הכלואים, יש בית משפט ולא פשרות שנרקמות בשקט ומאחורי הקלעים.

שנית, הטבות המס יימשכו לעומק העשור ונאמדות ב-2 מיליארד שקל בשנה (תלוי ברווחי הקופקסון ובתחרות בשוק שלו). אין סיבה שזה יימשך, על אף שזה ניתן כחוק לכאורה. גם במקרה הזה, העמדה של האוצר ושל רשות המסים כאילו אי אפשר לפגוע בהטבות הישנות שניתנו בדין, צריכה לעמוד למבחן משפטי. המדינה כל הזמן משנה מדיניות מסים, גם באופן רטרואקטיבי. אין סיבה שהיא לא תנסה לעשות כך גם במקרה של טבע, בייחוד במקרה של טבע.

צדיקה אחת בסדום: "התרגיל שעשו עכשיו זו הטעיה"

אחרי נבירה בפרוטוקולים של הדיונים שהובילו לאחת השערוריות הגדולות במשטר המס בישראל, התברר לנו שהייתה צדיקה אחת בסדום שניסתה לערער על התהליך אבל נדחתה די בבוז. שימו לב לדין ודברים בין עו"ד סמדר אלחנני, לשעבר היועצת הכלכלית של ועדת הכספים, לבין חלק מחברי הוועדה. התאריך: 6.3.2005, הדיון הוא על תיקון 60 והשלכותיו. משתתפים, בין היתר: יעקב ליצמן, יו"ר ועדת הכספים, ויורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים:

סמדר אלחנני: "יש לי הערה מאוד עקרונית, שאתם לא אמרתם אותה קודם. המשפט שאומר 'אין לזה מגבלה תקציבית', הוא פשוט הטעיה".

היו"ר יעקב ליצמן: "אנחנו לא מאשימים פקידים בהטעיה".

סמדר אלחנני: "אבל אני פקידה והתרגיל הזה שעשו עכשיו, זו הטעיה. יש מצד אחד מגבלת ההוצאה התקציבית לחוק התקציב שהיא מגבלה מאוד קשיחה, מפחידה מאוד, האחוז האחד הזה מאוד מכביד על המשק, אבל דעתי עליו כרגע לא רלבנטית.

"ויתור על מס, זו הוצאה תקציבית בשמלה אחרת. זה אותו דבר, אבל על זה לא כתבו 'מגבלת ההוצאה התקציבית'. החוק מחייב אותם להוסיף את אומדן הטבות המס להצעת חוק התקציב. זה חלק מחוק התקציב, רק שאין עליו מגבלה".

"אני רוצה להפנות את תשומת לבכם, 'התרגיל' הזה פשוט יידעו כמה זה יעלה אולי בסוף השנה".

נסים דהן: "זה פער בהכנסות, ולא פער בהוצאה".

סמדר אלחנני: "אבל זה בדיוק אותו הדבר. אני מבקשת להעיר לכם. אם יהיו פחות הכנסות, בסופו של דבר הוועדה והכנסת אישרו חוק שאומר, שצריך לעמוד גם ביעד הגירעון. ואם לא יהיו הכנסות מהכיוון הזה - צריך יהיה להביא הכנסות ממקור אחר. פשוט זה מה שאתם צריכים לראות, את התמונה הכוללת. אי אפשר בקלילות כזו להגיד: 'אני מוותר על הכנסות'.

היו"ר יעקב ליצמן: "תודה רבה".

יורם בליזובסקי: "אני רוצה להבהיר שהנושא של העדר מגבלה תקציבית, הוא לב האישורים וההסכמות שהיה גם עם משרד האוצר".

היו"ר יעקב ליצמן: "המנכ"ל הודיע שזה בסדר".

יורם בליזובסקי: "אני שומע את סמדר. היו חברי כנסת שטלפנו אליי ואמרו לי: 'אתה תמים, מוליכים אותך שולל בנושא הזה'. אני רוצה להבהיר כאן לפרוטוקול שהנושא של העדר מגבלה תקציבית הוא לב ההסכמים שהיו אתנו עם כל הוויתורים".

לא להאמין! "התרגיל" שעליו מדברת אלחנני הוא התרגיל שבו האוצר "הסכים" שלא יהיה שום אומדן ולא תהיה שום מגבלה על הטבות המס, שאפשר לחלק אותן כמה שרוצים, 2 מיליארד, 3 מיליארד לחברה אחת, ואחרי זה הם עוד מטיפים לנו לעבוד עוד יותר קשה ומטילים עוד גזרות. מה שאלחנני חזתה אכן קרה: אכן נוצר בור בהכנסות, בין היתר בגלל טבע, ואתם כבר יודעים מי שילם את מחיר הבור הזה.

המס שמשלמת טבע
 המס שמשלמת טבע

טבע גרפה
 טבע גרפה

צרו איתנו קשר *5988