הפרקליטות: "נציב תלונות הציבור על שופטים אינו עובד מדינה"

לפיכך, לטענת הפרקליטות, ביה"ד לעבודה מנוע מלדון בעתירה שהגיש שבתאי עזריאל כנגד מינויו של השופט בדימוס אליעזר ריבלין לנציב התלונות על שופטים

נציב תלונות הציבור על שופטים איננו עובד מדינה, לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין המדינה, ולפיכך בית הדין לעבודה מנוע מלדון בעתירה שהגיש הפעיל החברתי שבתאי עזריאל כנגד מינויו של השופט בדימוס אליעזר ריבלין לנציב - כך טוענת פרקליטות המדינה בסיכום טענות שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה בימים האחרונים. עוד מתברר כי ריבלין ייכנס לתפקידו רק בעוד כחודש ימים, שכן הוא שוהה בימים אלה בחו"ל.

לטענת עזריאל, לשון החוק איננה מאפשרת לשופטים בדימוס להתמנות לתפקיד הנציב, שכן החוק מגדיר מי שרשאי להיות מועמד לתפקיד כמי ש"כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון". הגדרה זו איננה כוללת, לטענת עזריאל, שופטים בדימוס, שבוודאי אינם יכולים להתמנות לשיפוט אחרי גיל 70. הדיון בבית הדין הארצי לעבודה יתקיים בעניין זה מחרתיים (ג').

"אין מדובר בסוג של מינוי המצוי בסמכותם של בתי הדין לעבודה, ולפיכך אין כל הצדקה לדרישתו של עזריאל להכיר במעמדו כעותר ציבורי", כתבה לבית הדין הארצי עו"ד יעל ברלב מהמחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה. "אין כל יחסי עובד-מעביד בין הנציב לבין המדינה, ומעמדו דומה יותר למעמד של שופט, וזאת הן בשל אופי מינויו, הן נוכח תנאי הכשירות הנדרשים ממנו והן בשל מהות תפקידו. אף תפקידו של הנציב, תפקיד רגיש ביותר, מעניק בידיו סמכויות מעין-שיפוטיות להכריע בתלונות על התנהגותם של שופטים במסגרת מילוי תפקידם, לרבות בדרך של ניהול משפט על-ידם".

עוד טוענת המדינה כי "ראוי היה שלא לטעון" כי בג"ץ איננו יכול לדון בעתירה כנגד מינויו של ריבלין לנציב התלונות על שופטים, בשל העובדה שעד לפני כשנה וחצי הוא כיהן כשופט בשורות בית המשפט העליון. "הערכאה המוסמכת לדון בעניין כלשהו איננה נקבעת לפי זהות האדם שבו מדובר, כי אם בהתאם לחוק המעניק לערכאה את סמכותה".

לפני כשנה וחצי פרש ריבלין מכהונתו בבית המשפט העליון, לאחר ששימש בשנותיו האחרונות בתפקיד כמשנה לנשיאי העליון דורית ביניש ואשר גרוניס.

יצוין כי שני הנציבים הקודמים שכיהנו בתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים, טובה שטרסברג-כהן ואליעזר גולדברג, קיבלו את התפקיד על אף שכבר במועד תחילת כהונתם היו שופטים בדימוס של בית המשפט העליון, וחצו את גיל 70.

לפני כ-3 שבועות התכנסה הוועדה לבחירת שופטים ובחרה פה-אחד את ריבלין לתפקיד הנציב. עוד נטען כנגד הוועדה כי היא חרגה מכללי עבודתה, בכך שלא פירסמה את דבר מועמדותו של ריבלין 30 יום לפני המינוי, כפי שמחייבים הכללים ביחס למינוי שופטים.

בפנייתו של עזריאל לבית הדין לעבודה נטען כי "השופט ריבלין, בהיותו מנוע מלכהן כשופט של בית משפט עליון עקב גילו המחייבו לצאת לקיצבה בגיל 70, אינו כשיר להתמנות לשופט של בית משפט עליון, ולכן הוא אינו כשיר להתמנות לתפקיד נציב תלונות הציבור על השופטים, ועל כן מינויו בטל".

לטענת עזריאל, "זו הפעם השלישית שממנים נציב תלונות ציבור על השופטים בעת שלכאורה המינוי אינו חוקי, הן כעולה מלשון החוק הכתוב בעברית ברורה וקלה להבנה".

יצוין כי בעבר הציגה הפרקליטות בבג"ץ עמדה ולפיה עתירות ציבוריות בנושאי מינויים אמורות להתברר בבית הדין לעבודה ולא בבג"ץ. (ע"ע 37745/09/13).

צרו איתנו קשר *5988