בעלי נאמנויות זרות במו"מ להסדר מס מחשש למיסוי רטרואקטיבי

"עשרות אנשים הנהנים מנאמנויות זרות מנהלים בימים אלה מגעים עם רשות המסים, מתוך רצון להגיע איתה להסדרי תשלום עוד לפני כניסתו לתוקף של חוק הנאמנויות בינואר 2014" - כך אומרת ל"גלובס" עו"ד ענת טנא, שותפה-מנהלת במשרד עורכי הדין אלתר, מהמובילים בתחום המיסוי.

הסיבה למגעים היא השינוי החקיקתי בנוגע למיסוי נאמנויות במסגרת חוק ההסדרים.

נאמנות הינה מערכת יחסים משפטית הנוצרת מכוח הסכם במסגרתו מעביר בעל נכסים (יוצר הנאמנות) נכסים השייכים לו לידי אדם אחר (הנאמן), במטרה שהאחרון ינהלו לטובת אדם שלישי (הנהנה). הנאמן מחויב לטפל בנכס לפי תנאים הנקבעים בהסכם, לטובת הנהנה.

החוק הקיים, שנכנס לתוקף ב-2006, קבע פטור ממס על נאמנות, אותה יצר תושב חוץ. לפי המצב החוקי הקיים, כאשר תושב חוץ מקנה נכסים וכספים לנאמנות לטובת תושב ישראל, לא קיים חיוב במס שוטף בשל הפירות, לרבות ריבית, דיבידנד, שכר דירה וכדומה, שנצברים בנאמנות בחו"ל. בנוסף, גם חלוקת כספים לנהנה הישראלי לא חייבת במס במועד החלוקה.

במסגרת הדיונים בחוק ההסדרים טענה רשות המסים כי יתרון מיסוי זה נוצל לרעה במקרים מסוימים, כאשר ישראלים העבירו דרך תושבים זרים הון לא מדווח שלהם לנאמנות לטובת עצמם, כאשר השליטה בפועל על הנאמנות נתונה לנהנה הישראלי ולא לנאמן, או שיש מעורבות דומיננטית של הנהנה בהחלטות.

מיסוי הנהנה

עקב החשש מתרמיות, תוקן חוק הנאמנות במסגרת חוק ההסדרים, באופן שעיגן בתוכו מנגנון של "נאמנות קרובים", במקום "נאמנות יוצר זר". החל מינואר 2104, נישום יידרש להוכיח קיומה של קרבת משפחה בדרגה ראשונה או שנייה על מנת שתתקבל הטבת מס בשל נאמנות, כשהיוצר הוא תושב חוץ והנהנה הוא תושב ישראל.

בנוסח החדש בחוק מוגדר ההסדר כ"נאמנות קרובים", המאפשרת את דחיית החבות במס. נאמנות קרובים זו תמוסה בגין חלקו של הנהנה הישראלי בלבד, באחת משתי החלופות הבאות (לפי בחירת הנאמן): או באופן שוטף מדי שנה וביחס לפירות הנאמנות בלבד בשיעור מס של 25%, כאשר החלוקה בפועל תהיה פטורה ממס בידי הנהנה; או במועד החלוקה בעתיד לנהנה, בשיעור מס של 30% בגין כספי החלוקה. אם ניתן להוכיח מהו מרכיב הקרן ומהו מרכיב הפירות בכספי החלוקה - ישלם הנהנה מס בשיעור 30% רק בגין מרכיב הפירות.

עו"ד יאיר בנימיני, שותף מיסוי במשרד אפשטיין-רוזנבלום, מסביר את השינוי: "עד היום נאמנות שנוצרה בידי תושב חוץ עבור תושב ישראלי, נהנתה מ-3 הטבות מס: היא לא הייתה חייבת בדיווח, היא גם לא הייתה חייבת במס בישראל עבור ההכנסותיה, וגם במקרה שבו הנהנים היו מקבלים כספים מהנאמנות - הם לא היו צריכים לדווח. החל מ-2014 כל ההטבות ישתנו".

לדברי עו"ד טנא, "בעבר היה גם פטור מדיווח על נאמנויות, אך התיקון לחוק מחייב את כל הנהנים בנאמנויות לדווח קודם כל על קיומן של הנאמנויות. עד עכשיו הן בכלל לא היו בבסיס המס, לא היה צורך להצהיר עליהן. כעת, עקב התיקון, חלק מהנאמנויות, שיידווחו פעם ראשונה ב-2014, יימצאו בבחינה רטרואקטיבית של רשויות המס.

"יבואו רשויות המס ויבחנו האם הנאמנויות האלה בשנים הקודמות באמת היו נאמנויות שהיו צריכות ליהנות מהפטור בחוק של נאמנות יוצר זר, שבאמת לנהנים לא הייתה מעורבות או שליטה בנכסי הנאמנות, כפי שדרש החוק הקודם, שפטר אותן ממס.

"נישומים היום חוששים מאוד שכשהנאמנות שלהם תגיש פעם ראשונה דוח ב-2014, רשות המסים תחליט שהיא לא עמדה בתנאי החוק הקודם, ותוציא שומה רטרואקטיבית לשנים שחלפו. אותם נהנים יחויבו על סכומי כסף גבוהים שקיבלו מהנאמנות 20 שנה אחורה".

לכן, מבהירה טנא, הן מחשש מהמס הרטרואקטיבי והן כדי להבהיר מה דין ההכנסות מהנאמנות החל מ-2014, קיימות היום פניות רבות לרשות המסים במטרה להסדיר את הנושא.

- התיקון משפיע רק על בעלי הון. כמה בעלי הון כאלה יש?

טנא: "מדובר בהיקפים של סכומים מאוד מאוד גדולים. הדוגמה הכי מפורסמת היא של בני שטיינמץ, שמנהל דיון בבית המשפט על נכסי נאמנות שהוא הנהנה בהם ואומר: 'יש יוצר זר, זה לא אני, לי אין השפעה על נכסי הנאמנות, אני רק ממליץ לכל החברות, ואני יועץ ואני לא המחליט'.

"בדרך-כלל מי שטורח ועושה נאמנויות הם בעלי ההון. לא ראיתי נאמנות שנפתחה על פחות ממיליון דולר, וגם זה יחסית חריג. מקימים נאמנות לפחות על מיליון דולר, כשבדרך-כלל מדובר על מיליוני דולרים רבים. יש עשרות נאמנויות כאלה בארץ, אם לא מאות, כשהנהנים הם תושבי הארץ שיחויבו פתאום במס".

בימים אלה, בשל המחלוקת שעלולה להיווצר ביחס לחבות המס בישראל החלה על הכנסות של נאמנויות, שבהן הנהנה הוא תושב ישראל, מגבשת רשות המסים הסדרי מעבר שיסייעו "לרכך" את כניסתו לתוקף של פרק הנאמנויות החדש.

בנוסף, הרשות הודיעה כי כדי להבטיח פשטות בדיווח וביישום התיקון, תקודם תקינה שתסדיר את מנגנון הזיכוי ממס זר בנאמנויות שבהן היוצר הוא תושב חוץ.

פירוק על הפרק

עו"ד בנימיני מוסיף כי תושבי ישראל שהינם נהנים מנאמנות, מרגישים דחיפות לבצע שינוי במבנה הנאמנות ובמקרים מסוימים אף דוחפים לפירוקה. "בחלק מהמקרים, הרצון לפרק את הנאמנות מגיע מהנאמן הזר, שעצם חובת הדיווח בישראל יוצרת אצלו חשיפה, שנאמנים בדרך-כלל אינם מוכנים לקחת על עצמם".

לדבריו, "קיימת בעיה בחלק מהמקרים לפרק נאמנות, למשל במקרה שבו הנאמנות נוצרת עבור ילד שעדיין לא נולד, או במקרה שבו נאמנות מראש אמורה להיות עבור נהנה שהגיע לגיל 25, והוא עדיין לא הגיע לגיל הזה, ואז נשאלת השאלה למי בעצם מעבירים את הכסף שהפקיד היוצר בנאמנות.

"במקרה שבו היוצר נפטר, הבעיה אקוטית ממש. בחלק מהנאמנויות הזרות, מוציאים את הנהנים הישראלים מהנאמנות, כדי שהנאמנות לא תחויב בדיווח. רצוי לכל מי שקשור, להיערך בצורה מושכלת לקראת כניסתם לתוקף של שינויי החקיקה בתחילת השנה ולבצע, במידת הצורך, שינויים נדרשים".

"עבור בעלי ההון בחו"ל זו גזירה פסיכולוגית קשה"

עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה במיכאל שיין ושות' ומנהלת בחברת אם.אס.איי שיין גלובל פמילי אופיס, המייצגת משפחות רב-לאומיות ומנהלת נאמנויות ונכסים משפחתיים, אומרת בהתייחס לחוק הנאמניות החדש, שייכנס לתוקף בינואר 2014, כי "שיקול-הדעת אם ללכת להסדר או לא לפנות לרשות המס מאוד תלויה בנסיבות. מי שהיה עד היום בתחום אפור, שלא היה ברור אם הנאמנות שלו עמדה בתנאי החוק, אז הסדר בשבילו זה דבר פנטסטי; מי שלא היה בטוח אם הוא בנאמנות, אותה יצר תושב חוץ שלא חייבת בדיווח או כן חייבת בדיווח, אז הסדר זה מתנה בשבילו; אבל מי שכן פעל במסגרת החוק עד היום, אז כל החקיקה הזו במסגרת חוק ההסדרים זה 'bad luck'. יש פה הרבה מיסוי רטרואקטיבי והרבה 'ברוך', ויוצרי הנאמנויות בחו"ל ממש לא מבינים מאיפה זה נפל עליהם".

לדברי עו"ד שיין, בעלי הון בחו"ל שרצו להיטיב עם קרובים ישראלים נדהמו לשמוע על התיקון החדש. "אני צריכה להגן כל הזמן על מדיניות המס החדשה הזו מול לקוחות בחו"ל, שלא מבינים את השינוי הזה. הלקוח שלנו שהוא תושב חוץ לא מבין איך זה ייתכן שאם הוא היה מוריש או נותן במתנה נכסים או כסף לתושב ישראל אז זה היה פטור ממס, אבל עכשיו בגלל החוק הוא יצטרך לשלם אחוז מסוים מההון שמצוי בנאמנות לרשות המסים - זו גזירה שקשה פסיכולוגית לעכל אותה.

"מכיוון שכל הלקוחות שלנו פעלו על-פי חוק עד היום, אז אין להם שום טעם לנסות להגיע להסדרים עם רשות המסים - אז ההסדר שיגרום לכך שהם ישלמו מס בישראל, החל מעוד כמה חודשים, פשוט 'מבאס' אותם".

האופציות למיסוי "נאמנות קרובים" בגין חלקו של הישראלי:

■ באופן שוטף מדי שנה וביחס לפירות הנאמנות בלבד בשיעור מס של 25%, כאשר החלוקה בפועל תהיה פטורה ממס בידי הנהנה הישראלי.

■ במועד החלוקה בעתיד לנהנה, בשיעור מס של 30% בגין כספי החלוקה אם ניתן להוכיח מהו מרכיב הקרן ומהו מרכיב הפירות בכספי החלוקה - ישלם הנהנה הישראלי מס בשיעור 30% רק בגין מרכיב הפירות.