ה-GTA החדש: תן לאצבעות להכות, לרצוח או לדרוס במקומך

■ אפרת אברמוב שמה יד על הגרסה החדשה של משחק המחשב הפופולרי GTA, ומצאה את עצמה מוציאה אגרסיות כבושות

דמיינו מקום בו אזרחים נורמטיביים ושומרי חוק נדרסים או מבותרים לחתיכות, ורצח, שוד וביזה הם קוד ההתנהגות המקובל. ואני לא מדברת על אפגניסטן.

GTA, משחק המחשב הפופולרי בעולם, שוחרר לאחרונה אחרי כמה שנות ציפייה, בגרסתו החמישית והריאליסטית להחריד, ושבר שיא מכירות כשחצה את קו מיליארד הדולר תוך שלושה ימים, משאיר אבק לשאר משחקי המחשב ולשוברי הקופות הגדולים של הוליווד.

ב-GTA, שהושק לראשונה לפני יותר מ-15 שנה, אתה מגלם עבריין מתחיל שצריך להתקדם בסולם הפשיעה על ידי ביצוע מעשים אלימים ומצמיתים עד להפיכתך לארכי נבל. למרות ההנחה שהמשחק יפנה בעיקר לבני משפחות הפשע כסימולטור לשיפור הישגים, מתברר שרוב השחקנים הם ילדים, בני נוער וחננים מתחום ההיי-טק, שהפשע החמור שלהם עד היום היה לפרוץ לאייפון.

ביקורות רבות ומרות נשמעו לאורך השנים על המשחק, בעיקר כשחשודים ברצח, בנהיגה פרועה ובוונדליזם טענו שהוא נתן להם השראה. ממשלת אוסטרליה, למשל, אוסרת למכור אותו בתחומה, ובגרמניה המשחק צונזר כך שלא מופיע בו דם. במקרה של הגרמנים עדיף מאוחר מאשר אף פעם, אולי בעתיד יוסיפו שם גם תוכנית שילומים לנפגעים.

אימפריית הפשע

לכבוד היסטריית הגרסה החדשה, השגתי לי קונסולת משחק ויצאתי לשטח. המשחק מתרחש בעיר ענקית ואמתית להחריד בשם "לוס סנטוס", שמבוססת על לוס אנג'לס, במה שנקרא "עולם פתוח", כלומר יש משימות ספציפיות אבל חוץ מלעשות אותן אפשר לעשות פחות או יותר כל מה שרוצים, שזה אומר להסתובב בעיר ולעשות הרבה נזק. אפשר לגנוב כלי רכב - על ידי השלכת הנוסע לכביש, ממשאיות, אמבולנסים, מכבי אש ומטוס ועד טרקטורונים, אופנועים, אופניים ואפילו קלנועית.

עם כלי הרכב בעיקר דורסים אנשים, אבל אפשר גם להגיע ממקום למקום. כדי להרוג עומדים לרשותך שלל נשקים - ממקל גולף ועד RPG, והכל מציאותי עד כאב. גניבה ורצח מעולם לא הרגישו טוב יותר.

מרוב אפשרויות לא ידעתי מה לעשות. על החיים שלי אני בקושי מצליחה להשתלט, אז על חיים של מישהו אחר? אחרי שבעטתי לנהג בצלעות ויריתי לו בראש, גנבתי טויוטה פריוס והתחלתי לדהור בפראות ברחבי העיר, תוך דריסת אזרחים מבועתים. מזכיר את הטסט הראשון שלי, אגב. כשהתעייפתי שדדתי חנות מכולת וגנבתי יגואר, שלנהגת שלה רק הרבצתי עם מקל. כזו אני, פמיניסטית. מאותה סיבה המשכתי למועדון חשפנות - הערכתי לנשות קריירה.

אחרי שהלכתי מכות עם כמה אפרו-אמריקאים, כי אחד מהם הסתכל עליי עקום, נכנסתי לחדר אחורי עם חשפנית בלונדינית שעשתה לי לפ דאנס מציאותי מאוד. לא רציתי שהיא תיעלב אז התחלתי למשש אותה, אבל מסתבר שזה אסור והשומר זרק אותי החוצה. כדי להתעודד נכנסתי לבר והורדתי כמה שוטים של וויסקי, ואז מטושטשת גנבתי אופנוע, נסעתי לאחוזת פלייבוי והתעלפתי בבריכה מלאת נערות חשופות חזה. נשמע כמו ערב חמישי טיפוסי של צ'ארלי שין.

לנהוג בלי לדרוס

אחרי כמה שעות התעייפתי מהאלימות. למה להרוג כשאפשר לקנות? מתברר שלמשחק יש עוד המון אפשרויות, חלק ממש כיפיות. אז התחלתי לקנות בגדים, ועוד בגדים, הסתפרתי ועשיתי קעקוע. פתאום כבר לא שיחקתי במשחק אלים וברוטלי אלא ב"סימס". הלכתי לקולנוע, ללונה פארק ולגולף. בסוף אפילו עשיתי יוגה כדי להירגע מכל הקטע של האלימות. אם גברים פורקים אגרסיות במכות, בשבילי תרפיה אמתית היא לבזבז כסף. בגרסה הבאה אני מבקשת סניף של איקאה.

אחרי ששיחקתי יום שלם נכנסתי לרכב שלי, האמתי. היה מוזר לנסוע בלי לדרוס הולכי רגל, בלי לצאת ולבעוט סתם ככה למישהו בראש. הגם בי, הרכה בנשים, מסתתרת אלימות כבושה? ואולי לא כל השחקנים מצליחים להתאפק כמוני? אולי עדיף, רק ליתר ביטחון, לשחרר בגרסה הבאה את "GTA חזרה למוטב" עם משימות חיוביות כמו אימוץ פרויקט פר"ח, השתתפות בקורס נהיגה מונעת ושיחת מוטיבציה עם החשפנית שכדאי לה ללמוד מקצוע אמתי. אני בטוחה שזה יהיה להיט.

יאללה מכות
 יאללה מכות