לא לזה התחייב יאיר לפיד: מה עם שאלת הדיור בר-השגה?

צוות 90 הימים לדיור להשכרה אינו מתמודד ומעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה למועצת מקרקעי ישראל, שתקבע מחיר מפוקח

צוות 90 הימים לפרויקטים לדיור להשכרה בראשות ראש אגף תקציבים אמיר לוי, שמסר אתמול (ב') את המלצותיו לשר האוצר יאיר לפיד, עקף ללא הכרעה את המחויבות הציבורית העיקרית של לפיד: כרגע מדובר לכאורה רק על דיור להשכרה במחירי שוק, ללא מימוש המחויבות של לפיד לשלב בפרויקטים את הזכאים לדיור בר השגה ואת זכאי הדיור הציבורי. הוועדה מעבירה את תפוח האדמה הלוהט הזה למועצת מקרקעי ישראל, שתקבע מחיר מפוקח.

מבחינת שוק הנדל"ן ומשיכת המוסדיים להשתתף בהשקעה, הערפל עדיין לא התפזר, כי אין בהמלצות הגדרה ברורה של התשואה המינימלית למשקיע, שתזכה אותו ברשת בטחון מתקציב המדינה. כמו כן, לא הוצהר על מחויבות כלפי המוסדיים לוויתור על הכנסות ממסים מדמי השכירות, דבר שהוא תנאי להשתתפות המוסדיים במימון הפרויקטים.

מודל המכרז הוא ל-20 שנה, שבסיומם יוכל היזם למכור את הדירה, אולם המודל הנכון חייב להיות לטווחים ארוכים בהרבה, בשיטת BOT, לפחות לשתי תקופות של 30 שנה, כאשר הקרקע נמסרת ללא תמורה ונשארת בבעלות המדינה, והיזמים מתמודדים על שני פרמטרים: המחיר הזול ביותר למ"ר שכירות שהיזם דורש מהשוכרים בשוק החופשי, וגובה ההנחה למ"ר שהיזם מציע לזכאים לדיור בר השגה.

שתיים מההמלצות נראות ענייניות. האחת, הגדרת תקופת השכירות ל-5 שנים עם אופציה לעוד 5 שנים וחוזה שכירות הוגן, והאחרת, לפי המלצת חברת הצוות בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון, ליצור גוף תכנוני עליון במסגרת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שתהיה לו סמכות לקדם לבדו את התוכנית, כפי שנעשה בהצלחה במודל הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל).

הצוות התעקש ללכת על המודל של בנייה בשולי הערים על קרקע חקלאית, בניגוד להיגיון האורבני המחייב דיור להשכרה בדירות קטנות בתוך הערים. המודל הזה מוביל למוקש לא פשוט: יש בהמלצה מחויבות לפיצוי מוגדל לחקלאים אם יוותרו על הקרקע בלי מלחמה, מעבר לפיצוי המוגדר היום בכללים, של מקסימום 50 אלף שקל לדונם. עיני החקלאים גדולות והארגונים החברתיים כבר משחיזים את העתירות נגד הסדר כזה.

הבעיה העיקרית עם ההמלצות היא שאין בהן שום אלמנט של שיתוף פעולה אקטיבי עם העיריות, בשני מישורים. רק לעיריות יש קרקעות ציבוריות (קרקע חומה) בתוך הערים, המתאימות לדיור להשכרה, ועל כן שיתוף פעולה כזה הוא צורך אורבני ממשי. מעבר לכך, בהמלצות יש אלמנט של איום על העיריות, שלפיו אם תהיינה להן השגות על התוכנית, ועדת התכנון העליונה החדשה תוכל לכפות עליהן מתן היתרי בנייה. במקום להציע גזרים לעיריות, בדמות השתתפות אקטיבית בפרויקטים, מניפים לעברן מקל.

עיקרי ההמלצות

- הקמת ועדת על חדשה, ועדה לפרויקט הדיור הלאומי, שתוכל לטפל במתחמים גדולים למגורים עד רמת מתן היתרי בנייה

- יצירת מנגנון חדש של "נטילת קרקע" שיאפשר מתן פיצויים מוגדלים לבעלי זכויות בקרקע חקלאית אם יעשו זאת בהסכמה, או יאפשר למדינה ליטול אותה ללא הסכמה וללא זכות ערעור

- מתן סל תמריצים לרשות מקומית שבתחומה יפותחו מתחמים שיכלול מימון תשתיות ומבני ציבור וקביעת לוח זמנים מקוצר

- הבטחת תשואה ליזמים בפרויקטים לשכירות, קביעת מנגנון בקרה על אורך חוזי השכירות, העלאת דמי השכירות ותחזוקת הפרויקטים להשכרה

- קידום פתרון בינוי - בפרויקטים של התחדשות עירונית וזיהוי מתחמי קרקע המתאימים למודל זה