באלה הידיים

"אבי האמין שכדי לנהל צריך להכיר את קווי הייצור"

שם: שמואל דונרשטיין

גיל: 61

תפקיד: מנכ"ל ובעלים רב בריח, יו"ר ועדת החינוך בהתאחדות התעשיינים

מצב משפחתי: נשוי + 3 ילדים + 2 נכדות

מגורים: רמת השרון

עבודת כפיים: פועל ייצור במפעל ממתקים בשנת 1975, לצד לימודי כלכלה באוניברסיטת ת"א, התחלתי לעבוד עם אבי במפעל ממתקים שהיה לנו בתל-אביב. על-פי הוראתו של אבי ז"ל, עבדתי בייצור. אבי האמין כי כדי למכור את המוצרים ולנהל את החברה יש להכיר את תהליכי הייצור, את תהליכי העבודה ואת מרכיבי המוצרים. כך, בשנתיים הראשונות עבדתי כ-18 שעות ביום במחלקות הייצור בכל אחת מהמכונות ובכל סוגי העבודות. עברתי מחלקה מחלקה ולמדתי בע"פ את הנוסחה וההרכב של המוצרים. רק לאחר שעזבנו את השותפות במפעל והקמנו את "ממתקי מוטי" נתן לי אבי את האפשרות לעסוק גם בניהול וגם במכירות.

 שאול לוטן, מנכ

"בשטח אתה לומד ומבין איך צריך ואיך רצוי לבנות"

שם: שאול לוטן

תפקיד: מנכ"ל ובעלים, חב' משולם לוינשטיין

גיל: 67

מצב משפחתי: נשוי + 3 ילדים + 4 נכדים

מגורים: רמת השרון

עבודת כפיים: עוזר חרט ועוזר טפסן

"מהיום שנולדתי ידעתי שאהיה מהנדס בניין ואבנה בניינים. בתור ילד ליוויתי את אבי, שהיה מהנדס בניין, באתרי בנייה, ועל-פי מידת הצורך סייעתי בעבודות כפיים מזדמנות. בתור נער, העבודה הראשונה שלי הייתה בחופשות הקיץ כעוזר חרט במחלקת האחזקה של בית חרושת אמקור, כי מאוד משך אותי הצד הטכני. לאחר מכן עבדתי כעוזר טפסן, בעת בניית בית עיריית תל-אביב באבן גבירול. רציתי ללמוד ולהבין מאין צומחות הרגליים. רציתי להבין את הבסיס כמו הפועלים בשטח. עזרתי גם בעבודות טכניות של חשמל, מזגן ואינסטלציה. העבודה בשטח תרמה לי המון. בשטח אתה לומד ומבין איך צריך לבנות ואיך רצוי לבנות".

 לאון אדרי, מבעלי יונייטד קינג ורשת סינמה סיטי / צילום: תמר מצפי

"את החשמלאות עזבתי בגיל 25, הקולנוע הוא אצלי בדם"

שם: לאון אדרי

תפקיד: מבעלי יונייטד קינג ורשת מתחמי סינמה סיטי

גיל: 65

מצב משפחתי: נשוי + 4 ילדים + 6 נכדים

מגורים: קיסריה

עבודת כפיים: חשמלאי בעבודות קבלנות בדרום

"כנער יצאתי לעבוד כדי לעזור לאבא שלי. בגיל 15 התחלתי לעבוד עם דודי, שהיה חשמלאי. את המקצוע למדתי תחילה תוך כדי עבודה. בזמנו בדימונה לא הייתי מיועד ללימודים באוניברסיטה, לכן למדתי חשמלאות במרכז הנוער, במסגרת הלימודים המקצועיים בתיכון. במסגרת העבודה העצמאית, עבדתי בכל מיני עבודות קבלנות בניין בדימונה, בסדום, במצפה רמון ובמפעלים שהוקמו בדרום, ביניהם מפעל פוספטים. העבודה הייתה בתנאי שטח קשים, הרבה פעמים בחום כבד. במקביל לעבודתי כחשמלאי במהלך היום עבדתי מדי ערב בבית הקולנוע בדימונה כמסריט. את קריירת החשמלאות עזבתי בגיל 25, הקולנוע הוא אצלי בדם. אני איש טכני, ועד היום בפרויקטים שלנו החשמלאים לא זזים בלי להתייעץ איתי".

 עמרם אברהם, בעלים של קבוצת חברות הבניה עמרם אברהם / צילום: תמונה פרטית

"אני מגיע לעבודה בבגדי עבודה ויושב עם הפועלים"

שם: עמרם אברהם

תפקיד: בעלים של קבוצת חברות הבנייה עמרם אברהם

גיל: 68

מצב משפחתי: נשוי + 3 ילדים 13 + נכדים

מגורים: חדרה

עבודת כפיים: פועל בעבודות לחיבור תשתיות ביוב וצנרת תת-קרקעית

"התחלתי את דרכי בגיל 16 כפועל בעבודות לחיבור תשתיות ביוב וצנרת תת-קרקעית בעיר חדרה. כנער הרווחתי משכורת מאוד טובה, ממש כמו של אדם מבוגר בעל משפחה. בעל הבית שלי ראה בי עובד מקצועי ואמין. לאחר שחרורי מהשירות הצבאי, חזרתי לעבוד אצל אותו מעסיק ולאחר שנה הקמתי עסק עצמאי לעבודות פיתוח וחיבור תשתיות ביוב וצנרת תת-קרקעית. עם השנים, העסק גדל והתרחב ושימש גם כקבלן פיתוח של רצפות גרנוליט. בסוף שנות ה-80 יחד עם בני הבכור יורם, פתחתי בית מסחר קטן לחומרי בנייה. בתחילת שנות ה-2000 הקמתי עם בני הצעיר, אלון, את חטיבת הבנייה והייזום. כיום חברת הבנייה יוזמת ובונה כ-1,000 יח"ד בפרויקטים שונים בשרון הצפוני, בעיקר בעיר חדרה. עד היום אני מגיע לעבודה עם בגדי עבודה, יושב עם הפועלים ואין ספק שזה נותן להם תחושה טובה. גם בניי התחילו כפועלים לכל דבר ועניין. מאוד ישמח אותי אם ילדיהם ימשיכו את דרכם".

 מיכאל דיין, מנכ

"כעובד בניין הבנתי עד כמה חשוב לעבוד ביסודיות"

שם: מיכאל דיין

תפקיד: מנכ"ל טמבור

גיל: 64

מצב משפחתי: נשוי 2 ילדים 4 נכדים

מגורים: כפר סבא

עבודת כפיים: זיפות וחיפוי לוחות קרקע במקלטים

"כסטודנט בטכניון בתקופת לימודי לתואר ראשון בהנדסת מכונות, עסקתי בעבודת כפיים כעובד בניין - ובעיקר בבניית מקלטים באזור הצפון - זיפות וחיפוי בלוחות קלקר. העבודה הקשה והניסיון כעובד בניין מן המניין המחישו לי עד כמה חשוב לעבוד ביסודיות ולא לעגל פינות. כמו כן למדתי להעריך את חשיבות ואיכות המוצר המוגמר כתנאי לבנייה איכותית ועמידה. זו הייתה עבודה סטונדטיאלית לתקופה לא ארוכה, אשר לימדה אותי הרבה על סדר ומשמעת".