ימי הריבית הטהורה

מי זוכר החלטות מוניטיריות ששיקפו ביקוש והיצע אמיתי לכסף

השבוע שעבר היה מצוין עבור קובעי המדיניות הכלכלית האמריקאית. בעיקר בחזית נתוני המקרו-כלכלה (תעסוקה, צמיחה), אבל, בנוסף, הם קיבלו משב רוח רען מוניטארי, וזאת מכיוונו של הקולגה האירופי, מריו דראגי.

נתוני הצמיחה (עלייה של 2.8% במקום צפי של 2%), ונתוני התעסוקה (200 אלף משרות חדשות במקום התחזית ל=120 אלף) היו הפתעות חיוביות גדולות בגלל השיתוק בסקטור הציבורי, ואין ספק שההחלטה להוריד את הריבית על האירו הייתה מפתיעה מאוד, גם היא, ועשתה, רק טוב לנזילות הכלל-עולמית.

כידוע, זהו הפרמטר הקובע ביותר בימינו, והמעסיק היום את כל הבנקים המרכזיים של העולם המפותח. הם, אותם מנהלי בנקים, רואה במרכיב הנזילות, המתומחר במחיר אפס, את הרכיב העיקרי לחידוש אותה צמיחה גלובלית מקווה. האבטלה, שהיא בעיית הפוליטיקאים בעיקר, תמיד נראתה להם כתוצאת לוואי בלתי נמנעת, במידה והצמיחה אכן תצליח להתרחב, ולפרוח.

כאשר פורסמו נתוני הצמיחה הרבעוניים, והשנתיים (המפתיעים), החל איתם העיוות החדשותי הרגיל, הטוען ש"טוב הוא בעצם רע", ושכל חדשה טובה מדיי מקצרת את הימים לתחילתו של הצמצום בהרחבה הכמותית. דבר המביא תמיד לירידות. אך כאשר קיבלנו את חדשות נתוני התעסוקה המפתיעים לא פחות, קרה משהו שונה בהחלט. התגובה הראשונית אכן נגנה את אותה נעימה, אך מייד זו התחלפה בסערת קרשנדו אלימה של עליות.

למעשה, מה שירד ביום חמישי, עלה חזרה ביום שישי, וזאת בדיוק די מדהים. מה קרה כאן? האם השוק התבלבל, או שמעכשיו, חדשות טובות הן באמת טובות, גורמות לחידוש האמון בכלכלה, בחברות, ומביאות לעליות?

מסתבר שיש עוד גורם שכנראה שיחק באותו יום שישי מעניין, והוא קשור לפד' העתידי. החלה השמועה להתרחב על שינוי תפיסתי בתוכניות הפד לגבי יעדי ההרחבה, מסלול הצמצום בה, ואולי הוספה לפרמטרים שאותם בודקים במהלך מאוד עדין זה.

החידוש יהיה ביצירת מדרגות ביעדי התעסוקה, ולא ביעד קבוע אחד. זאת בהתאם לכמות, ולאיכות, של הנכסים עליהם יבוצע אותו צמצום רכישות. כמו כן, רצה השמועה שלא רק האבטלה תהווה סמן ימני לאותה פעילות מקטינת נזילות, אלא גם מידת הקטנתו של "פער התפוקה" המפורסם (Output Gap - מה שהמדינה יכולה להפיק, לעומת מה שהיא מפיקה בפועל כעושר)

בדרך כלל ריבוי קולות אנליסטים פיננסיים, פוליטיקאים כלכליים לשעבר, שחקנים גדולים בשוק, או אפילו חברי פד שפרשו, כל אלו אינם משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות בפד. הצד האידיאולוגי, הנבנה לאורך השנים מן המחקרים, ומן המודלים המורצים, הוא המגדלור שאליו מכוונים.

כך היה עם אלן גרינספן, בן ברננקי, וכך כנראה יהיה עם ג'נט יילן. אז מה הם עקרונותיה? מנאומיה בעבר, וממה שניתן ללקט מפרוטוקולי הפד עליה, היא יונה צחורה, ומרחיבה סדרתית, אבל עם גוון אמפירי חזק. היא אנליטית במידה מספיקה על מנת להתאים את עצמה ולא להיות מאובנת בתפיסתה.

בנוסף, היא ידועה כמתרכזת בעבודותיה על אותו "פער תפוקה", כאלמנט קריטי של מדידה של משק בריא. וזו כנראה ההתאמה שהיא תבצע ליציאה המהוססת מן הניסוי המונטארי הגרנדיוזי המתנהל לנגד עינינו מאז 2008.

וכך, בנוגע ליעדי האבטלה, המהות לא תשתנה, אבל תיווצר זיקה בין קצב צמצום ההרחבה, וההורדה ההדרגתית של היעדים לכיוון 5.5%, או אפילו 5%. כך יינתן לשווקים הפיננסיים זמן גדול יותר להתרגל להשפעות אותו צמצום (Tapering). כל זאת כאשר תמצא ההוכחה שהמשק באמת משתפר בפודינג ההצלחה. נא ראו שרטוט עם השלכה אפשרית של התהליך":

משה שלום תחזית
 משה שלום תחזית

אבל מה לגבי פער התפוקה? אותו היא כנראה תוסיף כיעד נוסף, ישירות או כדבר נלווה ליעדי צמיחה. הוא יהיה די ערטילאי, אבל קצת יותר קרוב לחיים האמיתיים של הייצור, והשירותים. אני כבר רואה את המדיה בדיון האינסופי על הנתונים האלו, כי באמת מי יוכל לקבוע מה אמורה להיות התפוקה המקסימאלית האפשרית של המעצמה התעשייתית הגדולה בעולם (עדיין)?

בכל מקרה, ועל פי אופייה של הנגידה החדשה, קצב אותו צמצום מפורסם יואט מאוד, וזאת כאשר הנתונים יתרחבו לשתי זירות שתיארתי (תעסוקה וייצור-צמיחה) במקום האחת הקיימת היום. אולי שניהם יהיו גם סוג של מטרה נעה, עד שנגיע לארץ המובטחת של חזרה למעין שגרה.

ואם בשגרה עסקינן, מי זוכר את העולם שבו היו ריביות ששיקפו את הביקוש, וההיצע, האמיתיים לכסף, וכאשר בנקים מרכזיים לא מימנו את הגירעונות הממשלתיים?

  • משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
  • ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
  • מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
צרו איתנו קשר *5988