השותף של דנקנר: "ההצעה שלנו מניחה כסף על השולחן"

שלמה איליה, תת-אלוף במילואים ויו"ר חברת נץ הבורסאית, שחברה לקבוצת גרנובסקי-דנקנר בהתמודדות המשולשת על רכישת השליטה בקונצרן אי.די.בי, אוהב לנהל את העסקים שלו הרחק מעיני התקשורת. הוא רגיל שמעת לעת קושרים את שמו לכל מיני עניינים כמו עסקות נשק, שלדבריו אין בינן לבין המציאות כל קשר. אך גם הוא, כמו רבים מהמתמודדים האחרים משתי הקבוצות המתחרות בראשות אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, מבין שכמי שמתמודד על קונצרן אי.די.בי, כבר לא תהיה לו הפריבילגיה הזו.

"כל המתמודדים ראויים, ויחליט מי שיחליט לאור הערכת המצב, כמו שקבעו גם בעלי החוב, שרוצים לראות כיסוי בעין להתחייבויות מאחורי ההצעות", אומר איליה בראיון ל-G. "כשהתמודדתי בצבא על תפקידים, מעולם לא באתי לדמויות כמו רפול או יאנוש ואמרתי 'אני יותר טוב מאחרים'. אמרתי: 'אני טוב'. לא פסלתי במומו של אף אחד, וזה הצליח לי. אני נוהג בזה גם בחיים האזרחיים. מי שרוצה, שייבחר בי. אנחנו הראשונים ששמנו הארד-מאני".

הצעת הקבוצה כוללת הזרמת בעלים של 1.17 מיליארד שקלים עבור רכישת 67% מאי.די.בי פיתוח, או 1.55 מיליארד שקלים עבור רכישת 100% מאי.די.בי פיתוח (לאחר סגירת הגיליון אמור היה אייל גבאי, המומחה הכלכלי מטעם בית המשפט להגיש את חוות דעתו לגבי ההצעות. לפירוט שלוש הצעות הקבוצות, ראו טבלה בעמ' 14).

"ההצעה שלנו טובה יותר כי היא מניחה כסף על השולחן, כך שמי שצריך להחליט יראה בעין שלהצעה יש כיסוי כספי", משוכנע איליה. "היא הצעה מיטבית מבחינת הנושים. היא נותנת להם את התמורה הגבוהה ביותר".

- מחזיקי האג"ח לא בהכרח חושבים כך. הם אמרו שהם התאכזבו מההצעות לרבות מזו שלכם.

"אמרו. ימים יגידו. גם מבחינה משפטית ההצעה שלנו גוברת על ההצעות האחרות. מבחינה משפטית, ההצעה של חברה בקשיים לשיקומה העצמי, קודמת להצעות חיצוניות".

- אתה מכוון לשותפות עם דנקנר, אבל אתה לא חושב שזה דווקא עלול להיות בעוכריכם, היות שמחזיקי האג"ח אולי איבדו את האמון בו?

"אני חושב שמחזיקי האג"ח הם גופים מספיק רציניים כדי להבחין בשינוי של הנוף האנושי".

- והיה ותזכו, דנקנר יישאר במעמד משמעותי בחברה?

"הדברים ייבחנו לאחר הזכייה. כל הדברים שקשורים בדינמיקה של קבלת ההחלטות והניהול, ייבחנו לגופו של עניין לאחר שנהיה עם המנדט מטעם בית המשפט. בינתיים, מאחר שאנו מגישים את ההצעה של אי.די.בי, וכל עוד לא קרה דבר אחר, נוחי דנקנר הוא חלק מאי.די.בי. זה לא מעלה ולא מוריד מזה שהשליטה עוברת. אני לא נכנס למנגנון קבלת ההחלטות, אבל המנגנון יביא בחשבון את כל השותפים".

- מה דעתך על מה שהשותף החדש שלכם יוסי שניאורסון, המנכ"ל של גרנובסקי, אמר בקשר לדנקנר, שמשאירים את דנקנר בין היתר בגלל ש"יהודים לא קוברים יהודי אחר"?

"אני מאמין בעניין הזה. נכון שאנו חיים בתקופה צינית, אבל אני עדיין מאמין בכך".

- השאלה היא אם אתה רואה את זה באותו האופן?

"נץ באה כקבוצה עם אסטרטגיה מסוימת. הבסיס של ההצעה היה עם גרנובסקי. מבחינתנו זה היה נתון. במילים עדינות לא שאלו אותנו, זה היה הנתון שקיבלנו".

- לא מפריע לכם שהמירוץ על אי.די.בי הפך למה שהפך? בשלב מסוים זה כבר הפך לחצי בדיחה בשוק ההון.

"אנו מוצאים בכל שותף שמחליט להיכנס הרבה מאוד נקודות חיוביות לשיתוף העתידי שיתקיים אם נזכה במכרז. יש גם כאלה שדחינו אותם".

- מי למשל?

"אני לא אתן שמות, אבל זה לא התאים. נפגשים עם אנשים, שומעים, מסתכלים בעיניים. אצל אנשי עסקים, עולות תחושות ראשונות ולאחר מכן כשממשיכים יותר ויותר לבחון ולנתח - נוצרת אינטראקציה או חיובית או שלילית".

- מה אתה חושב על ההתנהלות של דנקנר לאורך התקופה כולה?

"אני לא בא לשפוט, ואני לא מאחל לאף אחד להיות במצבו".

"נולדה כמו סינדרלה"

קבוצת נץ היא פעילה טרייה יחסית בשוק ההון. ראשיתה במתן מימון ביניים לחברות שלא עמדו בתשלומי אג"ח, כפי שמעיד שמה הקודם: נץ בונדס. פעילותה החלה על בסיס השלד הבורסאי ש.בר, שאותו רכשה אז משרגא בר (שכיום משמש מנכ"ל חברת התשתיות מנדלסון שנרכשה בשנה שעברה על-ידי נץ) ובאמצעות כספים שהזרימה לשלד החלה לבצע עסקות בחברה הציבורית.

העסקה המשמעותית הראשונה שלה הייתה רכישת אסים מידי עדי קייזמן בשנת 2009. לאחר מכן, ב-2012, רכשה מחצית ממלונות אפריקה ישראל בתמורה ל-180 מיליון שקלים. העסקה בוצעה באמצעות חברה בת ציבורית, נץ מלונות, שהוקמה על בסיס שלד בורסאי אחר, עמליה החזקות. לאחר הרכישה, הפכה נץ לבעלת מחצית מנכסי החברה: מותגי קראון פלזה והולידיי אין, מלונות אקספרס ופטיו ישראל, שותפות בעיר המלכים באילת, מלונות ברוסיה, לרבות מוסקבה, גרמניה, ועוד ארבעה בבוקרשט, רומניה.

איליה, יו"ר הקבוצה, הוא השותף הישראלי הבכיר בקבוצה עם בעלות (ישירה ועקיפה) של כ-11%. האחרים הם ז'ק אמויאל וטוני אלישע הצרפתים (האחרון הוא בעלים של רשת אופנה מצליחה, The Kooples), וכן השותף האמריקאי, מנחם גורביץ. שותפים נוספים, קטנים יותר, הם בועז בדיחי, מישל אמסלם, משה דמרי, וגם המנכ"ל צבי איציק, המחזיק בשיעור נמוך. "נץ נולדה כמו סינדרלה", מתפייט איליה. "בא חבר משותף של צבי ושלי, ורצה להפגיש בינינו. אמר לנו: 'בואו תקנו שלד בורסאי'". החבר הוא עו"ד שי גרנות, והוא גם זה שחיבר בין איליה לשותפיו הצרפתים, המטופלים בידי משרדו.

עם השותף האמריקאי גורביץ, זה סיפור אחר. "כשרצינו להיכנס לשוק האמריקאי", מספר איליה, "בשונה מאחרים שהלכו לקנות נכסים, הגענו למסקנה ששם המשחק הוא בניהול נדל"ן - אז הלכנו לחפש ולרכוש חברת ניהול. אחרי פרק זמן של כמה חודשים הושלמה עסקה עם חברת הניהול של מנחם". כיום מדווחת הקבוצה על החזקה של 101 נכסים בארצות הברית, רובם בקונטיקט.

"קבוצת נץ", אומר איליה, "נולדה כיוזמה של חברה צעירים (הכוונה לצבי איציק ולניב אהרוני, שחבר אליו בתחילת הדרך וכיום לא בקבוצה, ה' מ'), שאמרו: בואו נקנה שלד בורסאי ונתחיל לחפש הזדמנויות בשוק. וככה צעדנו מקבוצה לקבוצה וקנינו את המלונות, ואחרי זה היינו בתחרות די רצינית על מנדלסון וזכינו בה, ולפני זה איתרנו הזדמנות להתחברות עם גורם מעניין ורציני בארצות הברית בתחום של נדל"ן מניב".

"החיבור הוא מאוד אקראי"

מה הקשר בין נץ - המתמקדת בנדל"ן מניב בארצות הברית, במלונאות ובסחר - לבין השותפים שלה בהתמודדות על אי.ד.בי, היא שאלה מהותית. אחרי הכול, לא בכל יום חוברים יבואן בשר (נטו בבעלות משפחת עזרא, שהצטרפה השבוע לקבוצה), חברה מתחום הרכב (קבוצת אלון של משפחת נוימן, שהצטרפה בשבוע שעבר), אוליגרך חב"דניק מאוקראינה (אלכסנדר גרנובסקי) ואיל הון על הקרשים (דנקנר), לרכישת קונצרן שכולל חברות מתחומי התקשורת ועד לקמעונות.

"נקודת החיבור", משיב איליה, "היא באינטרס של כולם לקחת את הנושא ולעמוד בהתחייבויות ולעשות אחרי זה כסף. אבל שימי לב לסדר: לעמוד בהתחייבויות, ורק אחרי זה לעשות כסף".

- מה זה אומר לעמוד בהתחייבויות?

"שאנחנו נשתדל לעמוד בכל ההתחייבויות שמצויות בהצעה שהגשנו לבית המשפט ללא יוצא מן הכלל".

- איך נוצר החיבור עם גרנובסקי, שמביא את הכסף הכי גדול בשותפות, כחצי מיליארד שקלים?

"החיבור הוא מאוד אקראי כי השותף שלנו בארצות הברית מנחם גורביץ, הוא איש חב"ד. החיבור שלו עם צבי איציק - מנכ"ל נץ - עלה יפה מאוד ולימים גם אני למדתי להכיר אותו. לא תמיד חיבור בין אנשים עולה יפה, אבל סשה (גרנובסקי) ואני מסתכלים מעבר לכל העניין הזה, באופן מאוד ריאלי. אני חושב שלאנשים משני הצדדים שמקיימים את הקשר יש הכרה ביתרונות של שני הצדדים. אנו (נץ) אולי הקבוצה הפחות עשירה בשותפות (נץ מביאה לקבוצה כ-65 מיליון שקלים, זאת לעומת כ-135 מיליון שקלים של נטו, 120 מיליון של קבוצת אלון ו-500 מיליון של גרנובסקי, ה' מ'), אבל אנו הקבוצה שמביאה איכות אישית של ניהול עתידי וגיבוש של גורמים נוספים, שיכולים בהחלט לייצר תוספת ערכית משמעותית".

- מה אופי העניין של קבוצת נץ דווקא בפורטפוליו של אי.די.בי?

"בואי נאמר שהסטטיסטיקה של נץ מראה שעם ההזדמנויות שבחנו איכשהו הצלחנו בהן, וגם הכניסה לאי.די.בי נראית על פניה כהזדמנות, וכתוצאה מהתחברות שנוצרה מתחילת הדרך עם הקבוצה של גרנובסקי. אני חושב שנוצרה דינמיקה של הכרה של שני הצדדים ביתרון. אני מגדיר את היתרון שלנו באופן מאוד צנוע: אנו לא גדולים בכסף, אך יש לנו איכות של אנשים, ניסיון בניהול, ואנו רואים בזה אתגר להתמודד ולהצליח בו מעבר לזה, הכול היום, אבל בידי מישהו אחר (הכוונה לבית המשפט. ה' מ')".

- אתם רואים איזו סינרגטיות בין ההתעסקויות שלכם כיום לבין תחומי העיסוק של אי.די.בי?

"אני מנוע מלהיכנס לפרטים, אבל אני יכול לומר בגדול, שההערכה שלנו מבוססת על איזה ניתוח כללי שלנו שאומר שיש באי.די.בי פוטנציאל שיכול להפוך אותה לסיפור יותר טוב בעתיד. אני חושב שיש כאן פוטנציאל שבהחלט יכול לעשות ליפסטיק יפה מאוד לפנים של אי.די.בי".

הקשר הניגרי

איליה, 71, אב לשלוש בנות וסב לשבעה נכדים, מתגורר ברמת חן. הוא נולד בחלב שבסוריה, ובהיותו בן שלוש עלו הוריו לישראל וקבעו את מגוריהם ברחוב הכובשים בתל אביב. לימים רכשו קרקע בשכונת התקווה, ושם העביר איליה את ילדותו. בצבא היה נח"לאי בשבטה, יצא לקצונה ובמהלך קורס הקצינים נפצע ואיבד את ידו.

לאחר ששב מלימודים אקדמאיים, צורף לחיל המודיעין. במשך שנה שירת בתעלה, בשלהי מלחמת ההתשה, ואז התמנה לקצין המודיעין של חטיבה ברמת הגולן. במלחמת יום כיפור שירת בחטיבת טנקים, שהמח"ט שלה היה יוסי פלד, ולאחר המלחמה קודם לתפקיד קצין המודיעין של האוגדה. משם המשיך למחלקת מחקר במטכ"ל, ולאחר מכן שירת כקצין המודיעין של פיקוד צפון, תחת רפאל (רפול) איתן ויאנוש בן-גל. ב-1984 מונה למפקד היק"ל (יחידת הקישור ללבנון), תפקידו האחרון בצבא שממנו פרש והוא בן 42.

כמו הרבה אנשי צבא שיצאו לאזרחות, הוא ניסה את כוחו בעסקים באפריקה. לקראת סוף שנות ה-80, הוא מספר, נוצרה היכרות בינו לבין גנרל ניגרי בשם מוחמד עליהו, ששימש כיועץ לביטחון לאומי של נשיא ניגריה, ולימים התמנה לרמטכ"ל. ההיכרות הובילה לכך שהממשלה נעזרה בשירותיו של איליה בתחום תקשורת מודיעין, שהתבססה על ציוד של אי.סי.איי טלקום, ולאחר מכן בתחום תקשורת אזרחית, שהתבססה על תקשורת לוויינים. "עשינו שם את הפרויקט הראשון של גילת בחברת הנפט הלאומית ובהדרגה עברנו לתחומי חקלאות", מספר איליה. "הקמנו את המודל של המרכזים החקלאיים שמדינת ישראל הקימה בראשית שנות ה-50, כי ניגריה מאופיינת בעיקר בחקלאות של הרבה חקלאים, אך קטנים. לפני שהניגרים גילו את הנפט, הם עסקו בחקלאות. הפרויקטים שלנו גרמו לשינוי מאוד מעניין במבנה הסוציואקונומי, וזה תפס תאוצה".

עד היום יש לאיליה שותפות מינורית בהיקף של 9% בשתי חברות ניגריות, שעוסקות בעיקר בפרויקטים אזרחיים. אלא שנוכחותו בניגריה, הוא אומר, "גררה את השם שלי לכל מיני דברים, שאין להם בסיס ושום סימוכין. לשום גורם אין מה שנקרא שום בסיס ושום הוכחה להתעסקות שלי בתחום הזה של סחר נשק כי זה לא קיים".

- ומה לגבי יאנוש בן-גל וראש המוסד לשעבר מאיר דגן? היו פרסומים שבהם נטען שאתה מעורב איתם בעסקות נשק.

"הלוואי שהיה. תתקשרי אליהם ותאמרי להם. תראי מה הם יגידו לך: 'הלוואי שהיינו מצליחים לעשות משהו עם האיליה הזה'. לא עשינו שום דבר ביחד. יאנוש היה מפקד שלי שנתיים. הוא היה אלוף הפיקוד כשהייתי קמ"ן. אנחנו חברים. דגן היה מ"פ ומגד טנקים בהתשה ברמת הגולן ואנו מכירים, והם חברים שלי. אני מתגאה בזה, אבל מה לעשות? עסקים לא עשינו ביחד. זו האמת".

- בעבר פורסם גם שירדנה עובדיה תיווכה בינך לבין גיניאה המשוונית בעסקות לאספקת משוריינים.

"אין לי איתה שום קשר. אני אפילו לא יודע איך היא נראית".

"הכלכלה הרומנית בעייתית"

ניגריה הייתה רק תחנה אחת בקריירה העסקית הענפה של איליה, שידעה עליות כמו גם ירידות. הוא כיהן בעבר כיו"ר החברה הממשלתית לתיירות, וכיו"ר מנהלת ישראל 2000. שימש כיו"ר הוועד המנהל של האגודה למען החייל, במשך כעשור בין השנים 1990 ל-2000, וכן כיהן שבע שנים כדירקטור בדיסקונט משכנתאות.

בהמשך, הקים את חברת פן3, יחד עם אריה ניסים ועם משה פטרבורג. "הרבה הצלחות לא היו שם", מודה איליה. "היו כל מיני השקעות שלא עלו יפה, כמו חברת שירון תקשורת, שנמכרה לאלביט". ניסים עזב את החברה כבר לפני כמה שנים, וכעת איליה ופטרבורג מוכרים את נכסיה כדי לחסל את החברה.

פן3 רכשה גם קומה במגדל משרדים ברמת גן, שבהם יושב איליה, נכס בקריית אריה, שבנתה ומכרה, וכן הייתה בעלת מלון שולמית בחיפה - מלון היסטורי בתוך אחוזה. לבקשתו של ראש העיר, יונה יהב, הם ויתרו על המלון לטובת מלונית שהקימו על גג בעיר התחתית, בשם מאריס. "הפכנו את זה לאחלה מלון. ברחוב הנמל, צופה לים. יש שם פקולטות של האוניברסיטה ואולי יגיע לשם התיאטרון. זה אזור בפיתוח".

על הדרך, הייתה לו גם אפיזודה כיבואן מותג נעלי הספורט סאקוני. "בא אליי מש"ק המודיעין שלי", משחזר איליה, "שאז התעסק עם מכוני כושר, וככה פתאום נהייתי יבואן של זה. אחרי כמה זמן הוא הכיר לי את אייל פישמן (קבוצת פישמן היא בעלת השליטה בגלובס, ה' מ'). אחרי כמה זמן אייל אמר לי: זה לא בליין שלך, בוא תמכור לי את החלק שלך ותלך הביתה. מכרתי לו את החלק שלי, ברוח טובה".

אגב, אפילו יותר מאשר הפרסומים שקשרו אותו לעסקות נשק, את איליה מכעיסה הכללתו ברשימה של ישראלים שחברות בבעלותם נרשמו במדינות שהן מקלטי מס. "מקלט מס זה מקום שבו אתה רוצה להימנע מלשלם מס. אני והשותף שלי בחנו מיזם, ונתנו את שם החברות הישראליות שלנו. אז איך זה יכול להיות מקלט מס? אנחנו רשמנו את שמנו לא תחת קאבר. בכל מקרה זו הייתה אפיזודה קצרה שלא יצאה בסופו של דבר לפועל".

- מה עם עסקי הנדל"ן בבולגריה וברומניה?

"אין לי. העסקה של אסים, מה שטוב בה, זה שלמדנו ממנה לקחים טובים, שיש בעייתיות לא מבוטלת להשקיע במזרח אירופה, אך יצאנו ממנה בכבוד עם מינימום נזקים. הכלכלה הרומנית היא מאוד בעייתית מאז המשבר והיא לא חוזרת לעצמה. אני מסתכל על מה שהיה הנכסים של אסים, ושום דבר לא התרומם".

- אבל יש לכם נדל"ן ברומניה דרך מלונות אפריקה ישראל: 4 מלונות בבוקרשט.

"רוצה אותם?", מעקם איליה את פרצופו. "קחי אותם בחינם".

משלוש תצא אחת: ההצעות לרכישת אי.די.בי

■ קבוצת גרנובסקי

שותפים: אלכסנדר גרנובסקי באמצעות אמבלייז, קבוצת נץ, משפחת נוימן ונוחי דנקנר

הצעה: רכישת השליטה באי.די.בי פתוח (67%-94% מהמניות), לפי שווי של 1.09 מיליארד שקלים (לפני הכסף) ומותנית במימוש מכירת כלל ביטוח. מדובר על הזרמת הון של 1.17 מיליארד שקלים. כחלופה, מציעה הקבוצה לרכוש את הבעלות המלאה באי.די.בי פתוח תמורת 1.55-1.05 מיליארד שקלים, בעוד הסכום הגבוה יותר יוזרם במקרה שעסקת כלל ביטוח לא תתממש

■ קבוצת אלשטיין

שותפים: אדוארדו אלשטיין, מייקל שטיינהרדט, ג'ורג' סורס ואדולפו סמולרש

הצעה: הזרמה של 550 מיליון שקלים לאי.די.בי פתוח כנגד הקצאה של 36.45% מהמניות באופן מיידי, ובהמשך הזרמה של עוד 155 מיליון שקלים תמורת 8.7% מאי.די.בי פתוח. 100 מיליון שקלים נוספים שיועברו לאי.די.בי פתוח או לזכאי ההסדר, בתנאי שתושלם מכירת 30% ממניות כלל ביטוח. סך הכול: 805 מיליון שקלים

■ קבוצת בן משה

שותפים: מוטי בן משה באמצעות חברת אקסטה הולדינג

הצעה: הצעתו המקורית של בן משה עמדה על סך של כ-800 מיליון שקלים, אולם השבוע הוא פרסם הצעה משופרת לפיה יזרים עוד 400 מיליון שקלים לשתי החלופות שהציע. בכך למעשה עומדת הצעתו על 1.22 מיליארד שקלים, תמורת רכישת כל מניות אי.די.בי פתוח