"נמל חיפה הגיש תביעת השתקה נגדי כיוון שחשפתי שחיתות"

תמיר נוימן, לשעבר סמנכ"ל משאבי אנוש בנמל חיפה, טוען כי מטרת התביעה נגדו היא "להלך אימים על העובדים לבל יעזו לחשוף פרשות נוספות, ונקמה אישית"‏

‎‎האם הנהלת נמל חיפה מנסה להשתיק את סמנכ"ל משאבי האנוש לשעבר בנמל, שחשף התנהלות מושחתת לכאורה שלה, באמצעות הגשת תביעה נגדו?

כ-4 חודשים לאחר שהנהלת הנמל הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נגד תמיר נוימן, לשעבר סמנכ"ל משאבי אנוש בנמל, בגין הוצאת לשון הרע ועוגמת-נפש, הגיש נוימן כתב הגנה, בו הוא טוען כי מדובר "תביעת השתקה", שנועדה "להלך אימים על כל יתר העובדים, בעבר, בהווה או בעתיד, לבל יעזו לחשוף פרשות נוספות".‏‎

‎הרקע להגשת התביעה נגד נוימן הוא כתבת תחקיר ששודרה בערוץ 2 במאי האחרון, תחת הכותרת "כך מבזבזים מיליונים בנמל חיפה". בכתבה נחשפה התנהלות מושחתת לכאורה של הנהלת הנמל.

כך, למשל, נטען כי המדינה "קונה" שקט תעשייתי בנמל, באמצעות ההנהלה, בלא מעט כסף - שכר מופלג ואישור שעות נוספות. כמו כן, הוצג בכתבה חשש לכאורה להטיית מכרז על-ידי מנכ"ל הנמל, מנדי זלצמן.

נוימן, שכיהן בתפקידו במשך שנה וחצי, התראיין לכתבה ואמר בהקשר להטיית המכרז, כי קיבל שני טלפונים מזלצמן, שבאחד נמסר לו מי אמור לזכות במכרז; ובשני - "תזכורת" נוספת למועמד שאמור להיבחר. בהמשך פירסם ערוץ 2 התנצלות בעקבות שידור הכתבה.

‏כחודשיים לאחר שידור הכתבה, הגישה הנהלת נמל חיפה, באמצעות עו"ד עמי שחר ממשרד פיינברג ושות', תביעה בסך 340 אלף שקל נגד נוימן, בה נטען כי הטענות שהעלה בכתבה הן שקר מוחלט, וכי הסיבה האמיתית לטענותיו היא סירוב החברה של נמל חיפה לאשר את בקשתו לתנאי פרישה מוגדלים.

עוד נטען בתביעה נגד נוימן כי תקופת עבודתו בחברה התאפיינה בחוסר שביעות-רצון מתפקודו, וכי הוא היה מפוטר גם ללא קשר לכתבה.

לדברי הנמל, נוימן העביר לתקשורת מסמכים שקיבל במסגרת עבודתו, תוך הסתרת מידע‏‎ ‎מהותי‎.‎‏

‏‎‎‏"מחזה אבסורד"

‎‎בכתב ההגנה שהגיש נוימן השבוע (ב'), באמצעות עורכי הדין דניאל אברבנאל, דרור ורסנו ונטע גושן-ברמי ממשרד יגאל ארנון ושות', נאמר כי "תביעה זו חושפת בפנינו את מחזה האבסורד המתנהל בנמל חיפה: כתבה בטלוויזיה חושפת מעשים חמורים של מנכ"ל הנמל - חברה ממשלתית, השולטת במשאב ציבורי חשוב מאין כמוהו - ובמקום שהחברה תפנה לבירור מעמיק של הדברים, המנכ"ל משתמש בחברה הממשלתית ככלי על מנת להגיש תביעה, כביכול בשם החברה הממשלתית, נגד חושף הפרשה".

‏נוימן טוען כי ‏"התביעה היא תביעת השתקה קלאסית, אשר נוקבת בסכומים חסרי בסיס ומכוונת נגד אדם פרטי, הנעדר אמצעים לניהול מערכה משפטית מורכבת, ארוכה ויקרה".

לדבריו, במקום שיזכה "לשבחים בשל חשיפת התנהלות בלתי ראויה בלשון המעטה, הוא 'זכה' לקבל תביעה מופרכת, שכל מטרתה - הרתעה מפני חשיפת שחיתויות ופגמים - בבחינת 'למען יראו וייראו', במטרה לגרום לכך שאף עובד בנמל, בעבר או בהווה, לא יעז לספר את הידוע לו על המתרחש בנמל חיפה; למען לא יעז איש להעביר ביקורת על המתרחש בנמל גם בעתיד".

נוימן מוסיף כי "לצד מטרת העל הזו, עומדת מטרה 'צנועה' נוספת, והיא נקמנות אישית של מנכ"ל הנמל במי שהעז לספר את האמת ולחשוף את התנהלותו הקלוקלת".

‏‎‎‏"פגיעה בציבור"

‏‎‎נוימן מציין כי לא בכדי הנהלת הנמל תובעת אותו ולא את ערוץ 2 ואת הכתב שהכין את הכתבה. "הערוץ והכתב הם בעלי מקצוע בתחום העיתונות; הם ימשיכו לשדר, שכן זו פרנסתם; הם מלווים בעורכי דין ובידע מקצועי; הם בעלי יכולת כלכלית לעמוד בניהול הליך ארוך - תביעה כלפיהם לא תשיג את מטרת ההרתעה וההשתקה", ציין.

לבסוף, נוימן טוען כי התביעה נגדו פוגעת בציבור, שהוא הבעלים האמיתי של נמל חיפה, "הן פגיעה כלכלית - עת נעשה שימוש בכספי ציבור, על מנת לממן תביעה השתקה והתרעה חסרת בסיס; הן פגיעה בחופש הביטוי - על-ידי תביעת השתקה, שתוצאתה עלולה להיות הרתעה מפני חשיפת שחיתויות; הן פגיעה באינטרס הציבורי לניהול יעיל של כספי ציבור - כאשר הנהלת הנמל נמנעת מלחקור חשד להטיות מכרז, ובוחרת במקום זה לקחת נקם בשליח המבשר; הן פגיעה בזכותו הקניינית של הציבור במידע שבידי הנמל, המנוכס למנהליו, בבחינת רכושם הפרטי".

‏נוימן מציין כי הנהלת הנמל "שוכחת לתועלת מי היא פועלת. החברה הממשלתית של נמל חיפה שוכחת כי הציבור הוא בעליה, וכי רווחתו וטובתו של הציבור אמורות להיות בראש מעייניה. הציבור הוא הבעלים של הנמל, והוא הבעלים של המידע הקשור בנמל. החברה הממשלתית של נמל חיפה אינה אלא נאמן לטובת הציבור על המידע"‏‎.‎‏ ‏‎‎‏