משפט דני דנקנר: הפרקליטות דורשת שנה וחצי מאסר בפועל

‎‎דנקנר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של פגיעה בניהול התקין של תאגיד בנקאי וקבלת דבר בתחבולה, שביצע במסגרת תפקידו כיו"ר בנק הפועלים ■ ההגנה: לאור ההקלה באישומים במסגרת ההסדר, יש לגזור מאסר על-תנאי בלבד

‎‎המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל-אביב להטיל עונש של שנה וחצי מאסר בפועל על יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, בגין הרשעתו בעבירות הפליליות שביצע במסגרת תפקידו כיו"ר הבנק.

דנקנר הורשע לפני כחודש, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפרת אמונים, פגיעה בניהול התקין של תאגיד בנקאי (בנק הפועלים), קבלת דבר בתחבולה מבנק‏‎ DHB ‎ההולנדי וקבלת הלוואה בתחבולה מבנק הפועלים‎.‎‏

היום (ד') התקיים שלב הטיעונים לעונש במשפטו של דנקנר, שבמסגרתו הבהירה הפרקליטות מהו העונש שראוי בעיניה לגזור עליו.

‏סנגוריו של דנקנר, עורכי הדין נבות תל-צור, טל שפירא, יוסי בנקל ויורם ראב"ד, טענו מנגד כי לאור ההקלה המשמעותית באישומי המדינה נגד דנקנר, שבאה לידי ביטוי בכתב האישום המתוקן שבו הודה, יש לגזור עליו עונש מאסר על-תנאי בלבד. זאת, בצירוף לקנס בסך מיליון שקל שהצדדים הסכימו, במסגרת הסדר הטיעון, שדנקנר ישלם לקופת המדינה.

דנקנר, מצדו, ביקש מהשופט צבי גורפינקל כי יתחשב בכך שתקופת החקירה והמשפט פגעו בו. "השנים האחרונות היו סיוט מתמשך עבורי, לא רק בהשפעה על ילדיי ועל רעייתי. אני לא עובד, אין לי הכנסה מלבד עבודות זמניות, ואני רק מנסה לטהר ככל הניתן את שמי... אני מבקש מבית המשפט להתחשב בי ובמצבי ולהטיל עליי עונש שתואם את שעברתי. זו הדרך היחידה שבה אוכל לשקם את חיי", אמר דנקנר.

נזכיר כי במסגרת הסדר הטיעון הסירה הפרקליטות מכתב האישום את האישומים המקוריים נגד דנקנר, שכללו עבירות של הלבנת הון וקבלת דבר במירמה והמירה אותן בעבירות פחותות.

‎‎‏"פגיעה באמון הציבור"

‏עם זאת, לדברי התובע, עו"ד ד"ר מאור אבן-חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, גם האישומים שבהם הודה דנקנר הם חמורים ביותר ומחייבים את מאסרו מאחורי סורג ובריח.

את עיקר החומרה רואה הפרקליטות בכך שדנקנר ניצל את רום מעמדו כיו"ר הבנק הגדול בארץ כדי לקבל הלוואות, תוך מסירת מידע כוזב.

הפרקליטות משווה את מעמדו של דני דנקנר לזה של ראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, שנשלח למאסר בפועל, לאחר שהודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפרת אמונים וסיוע לשוחד בפרשת המינויים ברשות המסים.

‏‏"את מעשי הפרת האמונים עשה הנאשם בתפקידו כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים - אחד מהתפקידים הבכירים ביותר בכלכלת ישראל, ואחד התפקידים המשפיעים ביותר במשק", אמר התובע. "פן מחמיר נוסף הנובע מתפקידו הבכיר של הנאשם, נעוץ בפגיעה שגרמו מעשיו לאמון הציבור במערכת... לא יכול להיות ספק כי גם אמון הציבור בבנק הפועלים התערער באופן משמעותי נוכח הגילויים אודות התנהלות הנאשם בבנק הפועלים".

לדברי התובע, המדינה תבקש מבית המשפט כי "יטיל על הנאשם עונש שיהיה בו כדי להחזיר, ולו במעט, את אמון הציבור במערכת הבנקאית, בעומדים בראשה ובגורמי הפיקוח עליה. בנק לא יכול לפעול, ולו יום אחד, ללא אמון מוחלט של הציבור".

‏במהלך דיון הטיעונים לעונש העיד היום לטובתו של דנקנר, נדב שחר, מנכ"ל חיפה כימיקלים ולשעבר מנכ"ל תעשיות מלח שהייתה בבעלות משפחת דנקנר.

‏‏‎‎ניגוד עניינים‎ ‎ומידע כוזב

‏דנקנר הורשע כי בעת ששימש כיו"ר בנק הפועלים, הוא הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן, המוחזקת על-ידו ובני משפחתו, עם רפי ברבר, הבעלים של קרן ‏RP‏. זאת, במקביל לכך שניהל מטעם הבנק את המשא-ומתן לקביעת גובה הפיצוי שיקבלו ברבר וקרן‎ RP ‎מהבנק, בגין ויתור על חלקה בעסקה לרכישה משותפת של בנק פוזיטיף הטורקי. בגין אישום זה הורשע דנקנר בעבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי.

‏באישום השני דנקנר הודה והורשע כי הסתיר מדירקטוריון בנק הפועלים את העובדה שביקש וקיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מבנק‎ DHB ‎ההולנדי, שבבעלות איש העסקים הטורקי הליט צ'ינגלולו, המחזיק גם בבנק פוזיטיף. זאת, בזמן שבתפקידו כיו"ר בנק הפועלים תמך דנקנר בשורת החלטות בדירקטוריון, שנועדו לסייע ולהיטיב עם צ'ינגלולו‏‎.‎‏

‏בנוסף, הודה דנקנר כי ניהל בשם הבנק פגישות עבודה שונות עם צ'ינגלולו, חלקן בארבע עיניים, מבלי שדיווח לדירקטוריון הבנק על ההלוואה שביקש וקיבל ממנו. בגין אירועים אלה הורשע דנקנר בעבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים.

דנקנר אף הודה כי קיבל דבר בתחבולה מבנק‏‎ DHB ‎ההולנדי. דנקנר נדרש במסגרת בקשת ההלוואה מהבנק‏‎ ‎למסור דיווח אודות שווי ההון העצמי שלו. דנקנר העביר לבנק‎ DHB ‎מסמך על גבי נייר המכתבים של בנק הפועלים, בו הוא מצהיר כי ההון העצמי שלו נטו הוא 50 מיליון אירו, זאת בעת שההון העצמי האמיתי שלו באותה תקופה היה נמוך באופן משמעותי. בגין אירוע זה הורשע דנקנר בעבירה של קבלת דבר בתחבולה.

‏האישום השלישי בו הודה דנקנר נוגע לכך שבעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים, קיבל בתחבולה אשראי מהבנק. דנקנר ביקש אשראי בנקאי בסך כ-13 מיליון שקל, ולשם כך התבקש למסור הצהרת עושר לבנק. דנקנר מסר הצהרת עושר לידיו של ציון קינן, שכיהן באותה תקופה בתפקיד מנהל החטיבה העסקית של הבנק. בהצהרת העושר כלל דנקנר את ההון של בני משפחתו המורחבת, אך הצהיר כי מדובר בעושר האישי שלו, שעה שהונו העצמי היה נמוך באופן משמעותי מההון עליו הצהיר‎.‎‏

‏הפרקליטות ציינה כי בשל העובדה שלא עומדות לדנקנר נסיבות משמעותיות לקולא ולאור נסיבות התיק, עמדתה היא כי דנקנר מצוי בחלקו העליון של מתחם הענישה בכל אחד משלושת מהאירועים, ולפיכך יש לגזור עליו שנה וחצי מאסר בפועל. ‏‏‎‎‏