ישראל - מסביבות המס הטובות בעולם המערבי לתאגידים

זה כבר מזמן לא סוד ששיקולי מס מניעים את החברות והעסקים ברחבי העולם. רישום חברה, פטנט או פעילות במדינה זו או אחרת מיתרגם באופן ישיר לכסף, והרבה. לעתים מדובר במיליוני דולרים ואפילו מאות מיליונים עבור חלק מהחברות בעולם. המילה "מקלטי מס" אינה בהכרח מילת גנאי, תכנוני מס לגיטימיים נעשים כדבר שבשגרה, ומדינות שונות בעולם פותחות את שעריהן עבור חברות רבות ומפתות אותן בעוד הטבת מס עסיסית.

על הרקע הזה, וכן על רקע טענות המחאה החברתית בנוגע למיסוי הגבוה שמוטל על יחידים לעומת המס הנמוך והטבות המס המוענקות לחברות בישראל, נשמעים לאחרונה "איומים" מקרב חברות שונות בישראל, שאומרות: "אם יעלו לנו את המס או לחילופין יפחיתו לנו את ההטבות - נעזוב".

"גלובס" הרים את הכפפה, והחליט לבדוק אם יש לחברות הישראליות לאן לעזוב, ובעיקר האם זה ישתלם להן. בדיקה השוואתית של מדיניות מס החברות במדינות שונות, אליהן יכולות חברות ישראליות "לרדת", מגלה כי התשובה לשאלה הזאת אינה חד-משמעית, ומעבר לכך - לחברות רבות עדיף להישאר בארץ.

מהנתונים - שנאספו בסיוע רואי החשבון גיא רשטיק ודוד נחום מבייקר-טילי ישראל - ובחנו את מדיניות המס בארה"ב, אנגליה, רוסיה, צרפת, גרמניה, קפריסין, בולגריה, אירלנד, ישראל ומדינות המציעות מקלטי מס (BVI) - עולה כי ישראל מציבה תחרות ראויה למדיניות המס במדינות המפותחות בעולם, בכל הנוגע לחברות הנהנות מחוק עידוד השקעות הון; אך, מן הסתם, אינה כה מפתה ביחס למקלטי המס הקלאסיים שעדיין קיימים, בהם קפריסין, ולמדינות מזרח אירופה, בהן בולגריה.

שיעורי המס נבחנו על-פי 3 מודלים של תושבות וחברות: תושב זר-חברה זרה; תושב ישראל-חברה זרה; ותושב ישראל-חברה ישראלית, כאשר בקטגוריה זו מבוצעת הבחנה בין חברה הנהנית מחוק עידוד השקעות הון, לבין חברה שלא.

מהממצאים עולה כי שיקולי מס לא יהיו אלה שיניעו חברות לארה"ב, אנגליה גרמניה או צרפת - היות ששיעורי המס המוטלים על חברות במדינות אלה ומס הדיבידנד בהן גבוהים ונעים משיעור מס של 45% ועד כ-55% מס "עד הבית" (המס המלא שישלמו החברות, הכולל הן את מס החברות והן את המס שיוטל על חלוקת דיבידנדים, אם יחולקו).

תושב ישראל שרוצה להקים חברה זרה, ימצא את עצמו מתלבט בין הקמת חברה באיי הבתולה הבריטיים שמציעים שיעורי מס נמוכים ביחס לעולם (אפס אם יוותר על התושבות שלו בישראל, ו-30% מס אם יישאר תושב) לבין מדיניות המס בישראל - כ-30% מס תחת המשטר של חוק עידוד השקעות הון, וכ-50% - אם לא ייהנה מתחולת החוק.

שאר המדינות אינן מהוות תחרות אמיתית לישראל, עבור ישראלי שאינו רוצה לוותר על תושבותו, כיוון ששיעורי המס שיוטלו על החברה יהיו בשיעורים גבוהים מאלה שיוטלו בישראל או ברמה דומה.

היי-טק כחול-לבן

עבור סטראט-אפים ישראלים וחברות טכנולוגיה, התמונה המתקבלת אף ברורה יותר, כך לפחות אומר רו"ח גיא רשטיק, ראש תחום מסים בפירמת בייקר-טילי ישראל, שסבור כי האופציה העדיפה עבור יזמי ההיי-טק בישראל היא להישאר כאן.

יזמי ההיי-טק הם חוד החנית של הכלכלה הישראלית. בסיטואציה הכלכלית הקיימת, כמעט בכל קבוצה מייצגת של סטארט-אפיסטים, המסיימת בימים אלה הליכי חשיבה לקראת הקמה של חברה טכנולוגית חדשה בישראל, מגיעים חבריה לשלב בו הם חוככים בדעתם - האם הפעילות בישראל אכן משרתת אותם, או שמא מוטב לנו להתחיל את צעדיהם העסקיים ברישום ופעילות מעבר לים?

שיקולים רבים נלקחים בחשבון - קירבה פיזית למרכזי הידע העולמיים, עלות שינוע עובדים, פערי שעות ונושאים רבים נוספים. ואולם, אין סוגייה מהותית יותר ליזם שחושב קדימה מאשר סוגיית המס, שתשפיע באופן דרסטי על רווחי חברי הקבוצה לשנים קדימה.

"סוגיית המס רלוונטית לא רק לחברות ענק כמו טבע, שעל תרחישי עזיבתה את הארץ משיקולי מס אנו שומעים חדשות לבקרים, אלא גם לחברות הטכנולוגיה החדשות והמבטיחות, הפונות יותר ויותר לרישום פעילות הרחק מישראל", אומר רשטיק. "רבים פונים לארה"ב, אחרים לאנגליה, אחרים פועלים במדינות אירופאיות קרובות המציעות שיעורי מס נמוכים, דוגמת קפריסין או בולגריה, או שוקלים פעילות מקלטי מס מוכרים, דוגמת איי קיימן".

רשטיק מסביר כי "חברות הטכנולוגיה נהנות או יכולות ליהנות מהטבות חוק עידוד השקעות הון (לאור הפרמטרים לכניסה לתחולת החוק - לפחות 25% יצוא, העסקת 10 עובדים ומעלה והמשך פיתוח ומחקר על המוצר). כמו כן, מטבע הדברים, החברות הרלוונטיות ביותר ללבטים הללו - אם להקים פעילות בישראל או פעילות במדינה זרה - הן חברות הזנק טכנולוגיות. כמובן שמדיניות המס שבחנו לא חלה על חברות הזנק בהכרח, אבל חוק עידוד השקעות הון רלבנטי בעיקר לחברות טכנולוגיה".

חוק עידוד הציונות

חוק עידוד השקעות הון מהווה נדבך דרמטי בקבלת ההחלטה, כאשר הוא מספק לחברות הישראליות מוטיבציה להישאר בארץ, לפחות באופן חלקי, בעקבות ההטבות שהוא מעניק. במסגרת אישור חוק ההסדרים לשנים 2013-2014, נקבע כי לחברות העומדות בתנאים לפי החוק לעידוד השקעות הון, החל מינואר 2014, יעלה מס החברות למפעלים בפריפריה מ-6% ל-9%, ולמפעלים במרכז הארץ - מ-12% ל-16%.

ואולם, אם למישהו היה נדמה שהעלאת שיעורי המס עשויה לגרום לירידה המונית של חברות מהארץ, רשטיק מבהיר כי אין טעם לחמם עדיין את מנועי המטוסים. לדבריו, חוק עידוד השקעות הון שינה את חוקי המשחק והפך הלכה למעשה את שיקולי המעבר של חברות ההזנק הישראליות לחו"ל לכמעט חסרי רלוונטיות בכל הנוגע להיבט המיסוי.

"על מנת ליהנות משיעורי מס 'עד הבית' הנעים בין 27.20% באזורי פיתוח א' ל-32.80% בשאר חלקי הארץ, נדרשת חברה ישראלית לעמוד בשלושה תנאים עיקריים, שהינם ריאליים מאוד עבור רבות מחברות ההיי-טק הצעירות תוך פרק זמן קצר יחסית - יצוא של 25% לפחות ממוצריה (לשוק של מעל 14 מיליון תושבים), העסקת 10 עובדים ומעלה והמשך פעילות מחקר ופיתוח של מוצרי החברה. מצב זה משרת את היזמים הישראלים אל מול האופציות העומדות בפניהם מעבר לים", מסביר רשטיק.

לדבריו, "אם נפנה את המבט אל עבר ארה"ב, נראה כי מעבר לפעילות אצל הדוד סאם כרוך בתשלום מס 'עד הבית' מצטבר של 48% (מס חברות ומס על הדיבידנד). כמות הביקורים מישראל ולישראל קטנה ככל שהמרחק גדל לאור ריבוי שעות הטיסה וקשיי ההסתגלות לפער השעות (ג'ט-לג). אם יחליטו חברי הקבוצה להשתקע במדינה, יצטרכו להחליט עם השנים אם הם מעדיפים לגדל את ילדיהם מעבר לים על כל המשתמע מכך, מבחינת השפה, התרבות, הניתוק מהמשפחה והחברים והכרסום במושג 'ציונות'".

האופציה השנייה, של מדינה אירופית, מעניקה מגוון רחב של אפשרויות מיסוי סופי - גבוה במדינות, כגון גרמניה, צרפת ואנגליה, שהמס 'עד הבית' בהן נע בין 44%-36%, נמוך במדינות כגון בולגריה, קפריסין ואירלנד, בהן נע המס בין 12.5%-30% - ואפשרות להיות בקשר הדוק יותר עם המשפחה והחברים בארץ ביחס להתמקמות במדינה מעבר לאוקיינוס.

"ואולם", אומר רשטיק, "יש לקחת בחשבון שיקולים נוספים, כגון מזג-אוויר קר יותר, רמת ביטחון אישי נמוכה יותר, אנטישמיות גואה וגורמים נוספים. בנוסף, יש לזכור כי ניתוק מרכז החיים מישראל לצרכי מס אינו דבר של מה בכך ואינו כה פשוט, בייחוד בהתייחס לפסיקות בתי המשפט בשנה האחרונה".

הבעייתיות של מקלט מס

האופציה השלישית, מעבר למדינת מקלט מס בהן שיעור המס הסופי הוא אפס, לובשת צורה מעט שונה משתי האופציות הראשונות. "במקרה זה", מסביר רשטיק, "אין צורך לבצע מעבר ממשי פיזי לאותה מדינה במקום שכוח-אל, אלא מספיק להראות ממשות (Substance) בקיום החברה שם. הפסיקה בישראל בעניין זה הגדירה מספר מבחנים לווידוא עמידה בקריטריון זה, ובהם ניהול צוות עובדים מקומי, קיום שליטה על החברה ועוד מספר תנאים לא מבוטל, לפיהם תיחשב החברה הזרה ככזאת, גם לצורכי מס.

"מעבר לכך, כיום חברות 'מקלטי המס' הפכו להיות שם נרדף ל'הון שחור', ועל כן מתרבות המדינות שלא מכירות ביכולת לבצע עסקים עם חברות מאותם 'מקלטי מס'".

ניתוק התושבות מישראל (ברמת היחידים) הינו דבר לא פשוט כלל ועיקר, וכרוך בלא מעט שינויים, אובייקטיביים וסובייקטיביים, ועל כן יכול להיות מצב שבו היחידים יישארו בישראל, אך החברות יוקמו מחוץ לישראל.

אל מול החלופות הללו עומד הליך פיתוח הסטארט-אפ בישראל. לדברי רשטיק, "במבט ראשון, נראה כי האופציה הזאת הכי פחות אטרקטיבית מבחינה מיסויית. אולם, מעבר ליתרונות שבהישארות בארץ מבחינת קרבה למשפחה והחברים, התרבות, השפה ומזג-האוויר המוכרים, יזמים ישראלים, אם יקימו את הסטארט-אפ בכפוף לתנאים של החוק לעידוד השקעות הון, יוכלו ליהנות מהטבות מס שיביאו למס עד הבית של 27.2% במקרה הטוב, ו-32.8% במקרה 'הרע', בהתאם לאזור בו יקימו את הסטארט-אפ בארץ".

הצד החיובי של החוק

נזכיר כי במסגרת מאבקו של עיתון "גלובס" לחשיפת הטבות-העתק הניתנות לחברות הגדולות במשק, נחשפו לאחרונה הנתונים באשר להיקף הטבות המס שניתנו מכוח החוק לעידוד השקעות הון לחברות הציבוריות הגדולות בישראל (כ-16.8 מיליארד שקל שקיבלו החברות הציבוריות הגדולות בחמש שנים).

במקביל, פורסמה גם רשימת החברות הציבוריות שנהנו בשנים האחרונות מהטבות מס מכוח חוק עידוד השקעות הון, ללא גובה ההטבה שניתנה לכל חברה שם רשומות אלפי חברות, בהן מחלבות יטבתה, שטראוס, נירלט, מיקרוסופט ישראל, גוגל ישראל, חברת הביטוח הפניקס, אורמת מערכות, אי.סי.קיו, אליק רון, אמדוקס, אקרשטיין תעשיות, גאון אגרו מקבוצת גאון אחזקות, מיסודו של בני גאון, טמפו, יקבים שונים (בהם יקב רמת הגולן, יקב דלתון ויקב קסטל), מיכל נגרין, מולטי לוק, מוטורולה, נטפים, תפן, פוקס סיסקו, וחברות רבות בינוניות וקטנות אחרות.

לדברי רשטיק, זה החלק החיובי של חוק עידוד השקעות הון. "במלים אחרות, בעוד העיסוק המצטבר בשיח הכלכלי הישראלי בשנה האחרונה התייחס לחוק עידוד השקעות הון דווקא לשלילה, על רקע ההקלות שהוא מספק לחברות ענק, דוגמת טבע ואינטל, חשוב לשים דגש גם על היתרונות הגלומים בו עבור חברות טכנולוגיות חדשות הקמות במשק, והגדלת האטרקטיביות של פעילות חברות ההזנק בישראל במקום מעבר לים", אומר רשטיק.

 מס חברות