תעלת הימים: הבנק העולמי יממן את הבנייה ב-200-400 מ' ד'

צינור שיוקם מים סוף לים המלח צפוי לעכב את ירידת מפלס ים המלח ויזרים מים למתקן התפלה שישמש את ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית

ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית יחתמו היום (ב') בוושינגטון על הסכם עם הבנק העולמי למימון פרויקט להקמת צינור מים סוף לים המלח. את ישראל ייצג באירוע שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה, הפיתוח האזורי, הנגב והגליל, סילבן שלום, ויחד עמו ינכחו בטקס שרי המים של ירדן והרשות הפלסטינית. בסביבתו של שלום הגדירו את חתימת ההסכם "אירוע היסטורי" וציינו כי שלום עובד מאז 2009 על השגת ההסכמה עם הירדנים והפלסטינים.

מדובר בצעד ראשון בהגשמת פרויקט תעלת הימים השאפתני, שאותו מנסה ישראל לקדם מזה ארבעה עשורים. במסגרת שלב זה יונח בצד הירדני של הערבה צינור באורך 180 קילומטרים, שיזרים מי תמלחת בכמות שנתית של 100 מיליון קוב ממתקן התפלה חדש שיוקם צפונית לעקבה ועד לים המלח. כמות המים שתוזרם לים המלח תביא להאטת קצב ירידת המפלס - 1.20 מטר לשנה כיום - בכ-10%.

יזמי הפרויקט מקווים, כי כמות מוגבלת זו תאפשר לבחון באופן מבוקר את השפעת מהילת מי ים סוף עם מי המלח, וזאת על סמך חוות דעת שקבעה, כי ניתן להזרים לים המלח עד 400 מיליון קוב מי ים ללא חשש מגרימת נזקים בלתי הפיכים. עלות פרויקט הצינור נאמדת ב-200 עד 400 מיליון דולר, והיא תמומן על ידי הבנק העולמי בהלוואת גישור שתמוחזר בעתיד באמצעות מדינות תורמות וגופים פילנטרופיים.

מי התמלחת יופקו בתהליך ההתפלה של מי ים סוף שיתבצע במתקן ההתפלה החדש בעקבה. המתקן יוקם בשיטת BOT, ע"י חברות מהמגזר הפרטי שייבחרו במכרז. הליכי קדם המכרז צפויים להיפתח בימים הקרובים, והבנייה צפויה להתחיל בעוד כשנה ולהסתיים בעוד ארבע שנים.

מלבד מי התמלחת, המושבים בדרך כלל לים, יפיק המתקן מים שפירים שישמשו כמי שתייה עבור תושבי הערבה, אילת, עקבה והרשות הפלסטינית. על פי הסיכום, תקבל ממלכת ירדן כ-30 מיליון קוב לשנה מהמתקן, ישראל כ-30 והפלסטינים יחזיקו באופציה ל-30 הנותרים. אם האופציה לא תמומש תוכל ישראל לרכוש עד 50 מיליון מ"ק. על מנת לחסוך לירדנים בעלויות הגבוהות של שינוע המים מהערבה למרכזי האוכלוסייה באזור עמאן נקבע, כי המים שתרכוש ירדן יסופקו מהכנרת תמורת מים "ירדניים" ממתקן ההתפלה שתקבל ישראל.

בתוך כך, נודע ל"גלובס" כי שתי חברות ענק צרפתיות ויאוליה ו-GDF Suez מעוניינות להקים תחנות כוח הידרו-אלקטריות לאורך תוואי הצינור. שתי החברות, המיוצגות בישראל ע"י עו"ד משה שחל, פנו לאחרונה לשר שלום וציינו שלהערכתן ניתן להקים לאורך התוואי שתי תחנות בהספק של 300 מגוואט כל אחת, שיוכלו למכור את החשמל שיפיקו לבתי המלון באילת ובעקבה. ההשקעה הכוללת בפרויקט מוערכת בכ-1 מיליארד אירו. עלויות הפקת החשמל מכוח המים נחשבות נמוכות. גורם המקורב למיזם אמר ל"גלובס" שהקמת תחנות כוח מתוכננת בשלבים הבאים של הפרויקט.

אדם טבע ודין: תעלת הימים תהרוס את ים המלח

ארגון הסביבה אדם טבע ודין מתריע כי הזרמת מים מהים האדום לים המלח תוביל להריסת המערכת האקולוגית של ים המלח. הארגון מפרסם את האזהרה על רקע ההסכם שצפוי להיחתם היום (ב') במטה הבנק העולמי בוושינגטון על ידי ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.

ההסכם ההיסטורי אמור לאפשר את הקמת הצינור שיוקם בתחומי ירדן ויוביל מים מהים האדום לים המלח לאורך כ-180 קילומטר. במסגרת המיזם, יוקם בתוואי הצינור גם מתקן להתפלת מים, והמים המותפלים יחולקו בין ירדן לבין ישראל. על פי ההסכם, מדי שנה יישאבו כ-200 מ"ק מהים האדום. כ-80 מ"ק יותפלו מדי שנה במתקן התפלה באזור עקבה, וישראל תקבל את רוב המים - לעיר אילת וליישובים בערבה. בתמורה, ישראל תספק 50 מ"ק מים בשנה מהכנרת לירדן.

אלא שבארגון אדם טבע ודין מצננים את ההתלהבות סביב ההסכם ומזהירים כי המיזם השאפתני יהיה בכיה לדורות. "הרכב המינרלים של ים המלח הוא ייחודי רק לו, מכל המקומות בעולם, והוא זה שמאפשר לו להיות מה שהוא ומאפשר לתעשייה להרוויח ממנו כל כך הרבה. הזרמה של מים מהים האדום אליו תוביל להרס המערכת האקולוגית שלו", אמרה היום ראש תחום המים בארגון, שרית כספי אורון.

לדבריה, במסגרת השלב הראשון של התוכנית, מחצית מהמים שישאבו מהים האדום יוזרמו לאגן הצפוני של ים המלח. "המהלך הזה יהפוך את ים המלח לאגם מלאכותי שניזון מים סוף, ישבית את התעשייה שמתקיימת במקום ויהרוס את הייחודיות שלו", אמרה.

בנוסף, קבעה כי אין ממש בטענה שלפיה הפרויקט יוביל להצלת ים המלח מהתייבשות, שכן יישום השלב הראשון של הפרויקט לא יאפשר העלאת מפלס המים באגן הצפוני, ובכל מקרה תסקירים סביבתיים העלו כי הזרמה מאסיבית של מים עלולים לכסות את ים המלח בשכבת גבס או לגרום להתפתחות של אצות, שיצבעו אותו בצבע אדום. "להציל את ים המלח זה אומר שצריך לשמור עליו, ולא באמצעים מלאכותיים. התנגדנו לתוכנית הזאת בכל שימוע שעשה בעבר הבנק העולמי שמוביל את המיזם. אנחנו מתכוונים לבחון את המהלכים הבאים שלנו בנושא, לרבות חבירה לארגונים סביבתיים בעולם למען מאבק ציבורי נרחב, שכן כל הפרויקט יתקיים בתחומי ירדן".