היום שאחרי ג'ורדי

מכבי ת"א הנוכחית, שיא מקצוענות שלא נראה בכדורגל הישראלי, היא מעשה ידי אומן של קרויף; הבעיה: עושה רושם שההולנדי לא ימהר להתגייר ■ דעה

1. אם צריך לתת אקסמפלר למונח "תוצאה משקרת", המשחק אמש (א') בטדי הדגים זאת הלכה למעשה. גם כאשר מכבי ת"א נותנת יתר רספקט ליריב, עדיין מכבי היתה מסוגלת להגיש לרוני לוי את בית"ר ירושלים בדיוק כפי שצריך להגיש אותה: קבוצה שתיכף רמה"ש ומסעי ההיחלצות הצפויים של בני יהודה ומכבי פ"ת, מתקרבים אליה, בלי בלמים, בכביש 6.

מכבי גדולה בכמה מספרים על הליגה. אם טל בן חיים היה חלוץ שמייצר מספרים ולא רק מהומות ברחבה, הוא היה מעביר מימין לשמאל ונכנס עם הכדור ברשת, ומכבי היתה ממשיכה לפרק את בית"ר לגורמים.

2. מכבי של סוזה - ואת זה שומעים מקרית שלום - היא האחרונה שאפשר לקרוא לה מקרית. גול בדקה הראשונה משחק שני ברציפות נראה אולי כמו צירוף מקרים, אבל זו תוצאה של תכנית משחק מדויקת. במכבי, ככה מספרים, אין ביטול זמן. שם עובדים, גם באימוני השחרור, טקטית. הכל מכוון למשחק הקרוב. אנשי הצוות של מכבי צופים עשרות פעמים בווידאו של היריב ומחפשים את נקודות התורפה. אם לבית"ר מרכז הגנה כבד ואיטי, אז ברק יצחקי ייכנס וייצא מנבדל - פסיבי - כאשר יבוא גל שני של תוקפים, ובכך יפתח את מרכז ההגנה. אי אפשר להתמודד עם שני שחקני עומק שמהתלים בקו הנבדל, כי זה בדיוק מה שצריך לעשות מול בית"ר. ואלה הם שני השערים של מכבי אתמול, ושאר המצבים: ניצול של מרכז הגנה איטי, סגירה אלכסונית לקויה, וחזרה מבולגנת להגנה.

מן הסתם, בהפסקה בת 15 הדקות שכופה השופט, הוקרן לשחקני מכבי וידיאו מהמחצית הראשונה, של 5 דקות. ככה הם נוהגים בכל משחק. היום בטח יהיה להם וידיאו בלונג-שוט מהגג של טדי, שייראו את קווי ההגנה, ואז יידע הצוות בקרית שלום מה לא עבד בתוכנית המשחק.

אולי זה בגלל ג'ורדי, אולי סוזה, אבל מדובר כמעט במדע. כל בוקר נכנס הצוות המקצועי הענק של מכבי ושואל כל שחקן את אותן שאלות: איך אתה מרגיש, יש עומס, כמה ישנת וכד'. אחר כך, כשיעבדו עם מאמן הכושר, לכל שחקן תהיה את התוכנית שלו. לא כולם עושים הקפות של המגרש - זה ארכאי - אלא כל אחד עובד גופנית עם התוכנית שלו. כשיעשו מתיחות על הגדר, תמיד תהיה יד עלומה, שתכוון כל שחקן מאחור, תעזור לו להגיע למקסימום מתיחה. שחקנים במכבי לא מבינים מאיפה זה בא להם. ועם זה צריך הכדורגל הישראלי להתמודד. וחייבים לומר שהפועל ב"ש נותנת למפעל הזה, בקרית שלום, פייט הגון.

3. השאלה מה יקרה ביום שאחרי. הרי ג'ורדי קרויף לא הולך להתגייר. שלוש שנים מצטברות באגן הים התיכון זה הרבה. כהולנדי שגדל בספרד, ג'ורדי יעדיף מן הסתם מועדון מקומי. ואם הוא יילך מיטש גולדהאר יצטרך למצוא תחליף הולם. לא בטוח שאפשר. לא כל מנהל ספורטיבי יכול ללהק כמו קרויף. לא שקרויף המציא מחדש את הג'וב של המנהל הספורטיבי, אבל השם שלו מושך כמו החליל של החלילן מהמלין, ולא רק מאמנים טובים, אלא גם שחקנים וסוכנים. אין בארץ אף מועדון שעובד בדרך שבה קרויף והמאמנים שלו עובדים - וסוזה מרשים עד כה יותר מאוסקר - ואין שום פירמה ספורטיבית בישראל שיכולה להוות אלטרנטיבה: לא בסקאוט, לא בדרך אימון, לא בהכנה טקטית, לא בהקניית כושר גופני ותיקון יסודות משחק, כמעט בכלום. יותר מזה, מכבי נראית ברוב המקרים רעבה יותר מיריבתה העירונית, שזה משול לשינוי סדרי בריאה. ואם גולדהאר ואנגלידיס רוצים שכל זה יישמר, הם צריכים למצוא אלטרנטיבה ליום שאחרי.

אני צופה במכבי ת"א מאז המשחק הראשון שלה שראיתי בלייב ב-1972 מול הפועל ב"ש, עם שפיגל ובר נור ורוזן וקדוש. היו למכבי קבוצות גדולות מאז - לא הרבה - אבל לא בטוח שהיה להם דבר כזה. ובכדורגל הישראלי, הרבה יותר קל להגיע לדבר כזה מאשר לשמר אותו.

תשאלו את הפועל ת"א, שרק לפני דקה ורבע השתלטה על ההגמוניה בעיר ובעונה הקודמת כבר איבדה אותה. נראה אם תצליח לדגדג את מכבי בשבוע הבא.