"נוכחות עיתונאים באולם המשפט משפיעה על ההליך המשפטי. הימצאות התקשורת באולם מגבילה את יכולתו של בית המשפט לגלות מעורבות בהליך ומחייבת את השופט להיזהר בכל התבטאות" - כך אמר הערב (ב') שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב.
ההתבטאות הנדירה של השופט כבוב נאמרה בפאנל בנושא "חזקת החפות - עולם הולך ונעלם?", שנערך בוועידת ישראל לעסקים 2013, בהנחיית חן מענית.
השופט כבוב, שדן כיום ברוב התיקים הפליליים בתחום ניירות ערך ושוק ההון, רמז בדבריו כי נוכחות התקשורת במרבית הדיונים שהוא מנהל פוגעת ביעילותה דיון ומונעת ממנו להביא לסיום מהיר של ההליך".
"כשתיק מתוקשר מגיע למשרדך, אתה יודע שעליך לנהל את ההליך בדריכות ובזהירות, ואני משתדל להיזהר בהתבטאויות בתיקים מתוקשרים, וזה לא מאפשר לי להגיד לצדדים את דעתי לפעמים", אמר כבוב. "כשיש פרסומים בתקשורת על הליך משפטי, אני לא תמיד ער ללקוחות שבוחשים מתחת לקרקע, לאינטרסים הסותרים שקיימים ולפרסומים מניפולטיביים.
"כשהייתי שופט צעיר, והיה נכנס עיתונאי לאולם, 'בדחילו וברחימו', הייתי צריך לחשוב מה להגיד. היום יש באולם שלי כיסאות לעיתונאים. רוב התיקים שמגיעים למחלקה הכלכלית הם מתוקשרים עד זרא".
פגיעה בחזקת החפות
בפאנל השתתפו כמה מבכירי הסנגורים בתחום הצווארון הלבן בארץ - אלי זהר, נוית נגב, בעז בן-צור ואורי קינן - והם היו חד-משמעיים לגבי פגיעת התקשורת בחזקת החפות של החשודים. המחלוקת ביניהם הייתה כלפי מי להפנות אצבע מאשימה - התקשורת או המדליפים.
"יש מצבים מאוד ברורים שחומרי חקירה מודלפים", אמר עו"ד בעז בן-צור. "יש מקרים שבהם אדם שנחשד מוצא את עצמו חשוף בעיתונות עם חלק מהראיות. יש כאן פגיעה מז'ורית בחזקת החפות, ולתקשורת יש תפקיד מאוד ברור. אבל יש גורמי האכיפה שהמידע הזה עצור אצלם, ואם הם מחליטים להוציא את זה, פה נמצא הקושי האמיתי".
עו"ד אלי זהר היה יותר חד-משמעי: "אני חושב שבעז היה סלחן לתקשורת", הוא אמר. "מה שהתקשורת עושה זה ניצול מצב קשה וניצול האינטרסים של הצדדים לטפטף חומרים. מישאל חשין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, אמר שהתערבות התקשורת פוגעת בהליך השיפוט. בתי המשפט נמצאים תחת לחצים אדירים מצד התקשורת, ושופט צריך להיות 'אדם-על' בכדי לא להיות מושפע. הידיעה שאתה נכנס לבתי המשפט תחת גלי הלחץ האלה זה דבר בעייתי, ואני לא מוחל לתקשורת".
"הדלפות מהפרקליטות - מביכות"
השופט כבוב לא הסכים עם עו"ד זהר. בהתייחסו לשאלה אם יש לעגן בחוק את עיקרון חזקת החפות של חשודים ונאשמים, בין היתר עקב הפגיעה בחזקה שנגרמת בשל סיקור התקשורתי, אמר כבוב: "זכות החפות היא עניין לערכים חברתיים ולא לחקיקה. מדברים כאילו התקשורת צריכה להיות יותר אחראית, ואני לא מבין על מה מדברים. זה חלק מתהליך חברתי, והמחוקק לא יעזור. בכל העולם זה כך, וזה קצת נאיבי להגיד שאולי שינוי חקיקה יעזור".
עו"ד אורלי דורון, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות, הייתה מתונה יותר בגישתה לגבי השפעת התקשורת על ההליך המשפטי. "הילדים שלי הם הרבה יותר מפותחים לגבי התקשורת מאיתנו. הם לא לוקחים את הדברים בעיתונות ככזה ראה וקדש", אמרה דורון. "יש ביקורת בציבור לגבי מה שיש בתקשורת הישראלית, והציבור מבין שיש ערך לבתי המשפט. אני לא מסכימה עם הגישה שהציבור מטומטם".
דורון הדפה טענות, לפיהן קיימות הדלפות רבות לתקשורת על הליכים משפטיים ועל חקירות, לא רק מצד עורכי הדין הפרטיים והגופים החוקרים, אלא גם מכיוון הפרקליטות. לדבריה, "בפרקליטות יש הנחיות ברורות, והדלפות זה דבר לא תקין. כמדיניות, אנחנו עומדים על כך שלא יהיו הדלפות. עלינו במחלקת ניירות ערך, כיחידה בתוך הפרקליטות, יש ביקורת כפולה, ואין לנו אינטרס בהדלפה. אנחנו לא זקוקים לתקשורת. הדיבור שלנו הוא מול בית המשפט, והוא מאוד חשוב לנו".
עו"ד זהר חלק נחרצות על דבריה של דורון. "כולנו יודעים שהעיתונות מלאה בהדלפות מכיוון הפרקליטות", אמר זהר. "רק הבוקר קיבלתי טלפון מכלי תקשורת שבישר לי שאני צריך להגיב לשימוע של אחד מלקוחותיי, למרות שלא הוזמנתי מעולם לשימוע. מאיפה העיתונאי ידע על השימוע? זו סיטואציה מביכה".
"בעיה עם הערכים"
עו"ד נוית נגב, שייצגה את משה מילר, לשעבר הבעלים של חברת רמדיה, בפרשת התינוקות שנפגעו מצריכת מזון ששיווקה החברה, התייחסה בדבריה לקושי הגדול של שופטים לזכות נאשמים, כאשר קיים לחץ תקשורתי להרשיעם בדין.
בפברואר השנה זיכתה שופטת בית משפט השלום בפתח-תקווה, ליה לבאון, את מילר מכל האישומים נגדו, וכן זיכתה את מנכ"ל רמדיה לשעבר, גדעון (גידי) לנדסברגר, מהרוב המוחלט של האישומים.
לדברי עו"ד נגב, "אנחנו לא יכולים שלא להרגיש ששופט צריך להיות מאוד אמיץ בכדי לזכות נאשם בתיקים תקשורתיים. לא תמיד יש לנו את הביטחון המלא שזה אפשרי. בפרשת רמדיה, שקיבלה חשיפה תקשורתית גדולה, ראינו איזה אומץ צריך שופט בכדי לזכות".
לדברי נגב, "חייבים להבין שעד שיוצא פסק דין, שמו של הנאשם כבר נרמס בתקשורת. אני אומרת לו: 'חכה לפסק הדין, ואז יהיה בסדר', אבל הוא חווה קושי עצום. לתקשורת יותר קל לקנות את הנרטיב התביעתי. להסביר לעיתונאי מה קו ההגנה שלי, זה הרבה יותר קשה להסביר מאשר את הטענות של התביעה. אני חושבת שהתקשורת צריכה להיות יותר ספקנית וזהירה".
עו"ד אורי קינן ציין כי גם ללא קשר לסיקור התקשורתי קיימים פערי כוחות גדולים מאוד בין הנאשם או החשוד לבין רשויות התביעה וגופי החקירות, ולכן אין לבוא בטענות אל חשודים ונאשמים שלוקחים לעצמם יועצי תקשורת.
עו"ד זהר סיכם: "אנחנו נמצאים בעידן חדש, שבו מזהים אותנו בכל מקום וקוראים כל מה שאנחנו כותבים. בעידן התקשורתי הזה, יש לנו בעיה הולכת וגדלה עם הערכים".
פאנל: "זכות החפות - עולם הולך ונעלם?"
- משתתפים:
■ השופט חאלד כבוב - המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב
■ עו"ד אורלי דורון - מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות
■ עו"ד אלי זהר - ראש משרד גולדפרב-זליגמן
■ עו"ד נוית נגב - שותפה בכירה - משרד שינמן-נגב-ניב
■ עו"ד בעז בן-צור - משרד עוה"ד בעז בן צור ושות'
■ עו"ד אורי קינן - משרד אורי קינן
- מנחה: עו"ד חן מענית - כתב לענייני משפט - "גלובס"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
