מי מנהל את ההצגה במכבי?

המערבולת התקשורתית שמכבי ת"א נכנסה אליה השבוע בעקבות הראיונות על מעמדו של דייויד בלאט, מבהירה משהו אחד: תם עידן השתיקה ■ דעה

שקרים אף פעם לא היו זרים להנהלת מכבי ת"א. אמירת "לא אמת", ביטוי מכובס החביב על עורך הדין שמעון מזרחי, בעיקר כשהוא מכחיש ידיעות נכונות לחלוטין הקשורות למועדון, היא חלק אינטגרלי מדרך הפעולה של כל ארגון עסקי המעוניין לשמור על איפול ולהדוף עניין תקשורתי. כך נהגה מכבי כשטענה שאולסי פרי לא הופיע למשחק ביתי מול ריאל מדריד עקב שפעת בזמן שבפועל היה תחת השפעת סמים, כך עשתה כשגרסה שיורם חרוש התפטר יום אחרי שהצהיר שאין סיכוי שיעזוב וכך פעלה כשהצהירה שלפיני גרשון יימצא תפקיד מקצועי בזמן שהוא נזרק למעשה הביתה. גם בהכפשות בין חברי ההנהלה כבר התנסו הצהובים, בעיקר בתקופתו של רענן כץ כבעל מניות.

***

השבוע, שלא במתכוון, חשפה מכבי את השקר שלה עצמה. דני פדרמן, שנחשב למנהל המקצועי דה פקטו ובנו של בעל המניות הבכיר דיוייד, עלה לשידור בתוכנית של אופירה אסייג ברדיו תל אביב בעקבות ידיעה שפירסמה באתר ONE, לפיה העלה בצוותא עם שי רקנאטי את האפשרות לפטר את המאמן דייויד בלאט לאחר ההפסד בדרבי להפועל. פדרמן אמנם הכחיש את הידיעה, אך אישר שהאפשרות להחליף את בלאט עלתה בישיבה בעקבות רצף ההפסדים, טען שסגל הקבוצה ממצה כ-40 אחוז מהיכולת שלו וסירב להבטיח שהמאמן הנוכחי יסיים את העונה ("אם נשחק כדורסל טוב, אין סיבה שלא").

דבריו של פדרמן ג'וניור אינם חסרי תקדים. למעשה, הוא ממשיך את דרכו של אביו, דייויד, שכבר ביקר פומבית את בלאט (בראיון ב"ישראל היום") וקבל על יחסו לשחקנים. עם זאת, בעידן הישן, אנשי מכבי ת"א לא זרקו את מאמניהם מתחת לגלגלי האוטובוס באמצע העונה. אפילו לכלוכים על דמויות כמו אמנון ישכיל, עוזר המאמן באמצע שנות ה-90', שהואשם בחתרנות, יצאו מיד אליהו רק בדיעבד. מאמנים כמו רלף קליין וטד אוואנס, מהם נפרדו במהלך העונה, נאלצו לקרוא ציטוטים ללא ייחוס, אך לא שמעו חבר הנהלה מבקר את התנהלותם בפומבי. פדרמן עלה לשידור כדי להבהיר הדלפה שיצאה מהמועדון - אירוע נוסף שהיה מתרחש בתדירות נמוכה יותר בעבר - אך כעת, כל אוהד ביציע שירצה להתגולל על בלאט יידע שגם האיש החזק במועדון חושב בערך כמוהו. מעניין מה הייתה התגובה לדבריו של פדרמן הצעיר לו שמו היה, נניח, אלי טביב או פרוספר אזגי, רחמנא ליצלן. איזה בעל טור חרוץ כבר היה מנסח משהו חריף על תרבות הספורט בישראל.

שלא במתכוון, פדרמן גם חשף את קוד הפעולה של המועדון הצהוב. יממה לאחר הדרבי הוא עצמו הכחיש שפיטורי המאמן עומדים על הפרק. בנוסף, דבריו חשפו את שמעון מזרחי, יו"ר הקבוצה הנצחי וחתן פרס ישראל, במערומיו. מספר ימים קודם לכן התארח מזרחי באולפן של מאיר איינשטיין ורון קופמן בערוץ הספורט ואמר כך : "אני לא יודע מי יוצר באז סביב דייויד (רמז: זו הנהלת מכבי תל אביב). אני חושב שהוא מאמן למופת...אני לא יודע על ביקורת על בלאט, לא שמעתי על להתיר את ההתקשרות בעונה הזו...אנחנו לא דוחים שום החלטה לגבי בלאט, לא הבאנו זאת בכלל לדיון". במילים אחרות, מזרחי אמר שלא הייתה ישיבה ושמעמדו של המאמן לא היה בסכנה. פדרמן, לעומת זאת, מאשר שהייתה ישיבה ונותן לאיש גיבוי רופף בלבד.

***

הריאיון של פדרמן, הגם שככל הנראה לא היה יזום, צריך לסמן סופית את החלפת הלפיד במכבי תל אביב. תם עידן השתיקה. הכביסה המלוכלכת מכובסת כבר תקופה ארוכה בראש חוצות. כמעט כל מי שמעורבב קצת בכדורסל הישראלי יודע בדיוק מה הנהלת הקבוצה חושבת על המאמן שלה. עכשיו הוא גם יודע שמעמדו של המאמן הפעיל הטוב בארץ מעורער. לכל מי שעוד היה ספק, פדרמן הצעיר הבהיר: אני אחליט, אני אנווט. לכל מי שעוד היה ספק, הוא קרץ: ברצותנו, בלאט, אפילו הוא, יילך הביתה.

היחס לבלאט, איש מקצוע בעל זכויות שסייע למכבי הנוכחית לבנות את מעמדה באירופה, הן כעוזר והן כמאמן, בעייתי מאוד. אלא שהמאמן החליט ככל הנראה לבלוע את הגלולה המרה ולא לשים את המפתחות על השולחן, וקשה להאשים אותו. במצב הכלכלי הנוכחי של הכדורסל האירופי, לא מוותרים כל כך מהר על משכורת בת מאות אלפי דולרים.

הישארותו של מזרחי במכבי, לעומת זאת, ברורה הרבה פחות. למזרחי אין מה להרוויח כרגע. נוח לחברים הצעירים בהנהלת מכבי ששמעון בסביבה. האוהדים מעריכים אותו הרבה יותר מאשר את משפחות פדרמן המוכרת יותר ורקנאטי המוכרת פחות, התקשורת מכבדת אותו, ובמובן מסוים הוא הסמל האחרון של המועדון. כשאוהד מכבי מחדש באופן אוטומטי את המינוי להיכל נוקיה בכל קיץ, גם כשהסגל אפור במיוחד, הוא חושב פחות על אחוזי הקליעה של דווין סמית ויותר על אמונתו במזרחי. גם כששופט שורק נגד מכבי במשחק, הוא יחשוב פעמיים כל עוד הספינקס יושב על הכסא הקבוע לצד הספסל.

מזרחי, לעומת זאת, רואה את בני הדור הצעיר משתלטים על המועדון, שוברים את קוד השתיקה - אחד החטאים הגדולים ביותר בספר החוקים המכביסטי - ובעיקר מבהירים קבל עם ועולם שכיום הוא רק עוד חבר הנהלה, ולא בהכרח החשוב מכולם. אם מזרחי רוצה להיזכר כגדול המנהלים בתולדות הספורט הישראלי, מוטב שימכור את מניותיו המעטות כעת ויעשה לביתו - או לבית איגוד הכדורסל בשדרות יהודית - וייתן לנערים לשחק לפניו. כי אם יתברר שאינם יודעים לשחק, כפי שעולה החשד בעונות האחרונות, הוא ייזכר כאחראי לקריסת האימפריה לא פחות מהם.