הקופה הקטנה של האוצר: 37.2 מיליארד שקל ל"הוצאות שונות"

סעיפי הרזרבה בתקציב המדינה לשנים 2013-2014 הגיע לשיא חדש של כ-30 מיליארד שקל. כך עולה מחישוב של הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אמנון כהן (ש"ס).

סעיף הרזרבה, נזכיר, הינו תקציב לא מוגדר אשר משרדי הממשלה אינם רשאים לעשות בו שימוש ללא אישור מפורש מאגף התקציבים. לפיכך, תקציבים אלו זכו לכינוי "הקופה הקטנה" של אגף התקציבים, או כפי שהגדיר אותם כהן: "סעיפים ללא פנים, ללא שם ולא שקיפות", שאף האשים את האוצר ב"החבאת מיליארדים".

מהבדיקה עולה כי בשישה משרדים נרשם גידול משמעותי בסעיפי הרזרבה והם: משרד רה"מ, האוצר, הרווחה, הבריאות, החינוך והמדע והטכנולוגיה.

לפי הנתונים, סעיפי הרזרבה בתקציב 2013 הגיעו לכ-15.7 מיליארד שקל ובשנת 2014 ל-15.3 מיליארד שקל, זאת לעומת 12.5 מיליארד שקל "בלבד" בשנת 2012 - זינוק חד של 25%. בעקבות הגידול החד, פנה כהן למבקר המדינה יוסף שפירא וביום שלישי הקרוב אף יתקיים דיון בנושא בכנסת בנוכחות המבקר.

מבדיקתו של כהן עולה כי תחת תת-הסעיף "הוצאות שונות" בתקציב משרד האוצר מוחבאים כ-6.4 מיליארד שקל ללא כל הסבר, זאת לעומת 1 מיליארד שקל בשנת 2009 - גידול של 2,300% בתוך 5 שנים. בנוסף, לסעיף "הוצאות שונות" יש אף סעיף רזרבה משלו - "רזרבה לפעולות מיוחדות" - שמתוקצב ב-2.4 מיליארד שקל לשנתיים. בסך הכול, תחת סעיפי רזרבה והוצאות שונות תוקצבו סכומי עתק של כ-37.2 מיליארד שקל בשנים 2013-2014, המהווים יותר מ-10% של תקציב ההוצאה (ללא תשלומי ריבית ותקציבי פיתוח).

"זו תקלה דמוקרטית חמורה"

"זו תקלה דמוקרטית חמורה שכן התקציב אמור לשקף את רצון העם אותו אמורים לייצג נבחריו בממשלה ובכנסת. חוסר השקיפות מונע מנציגי הציבור, וכמובן מן הציבור, את היכולת לבקר את המדיניות הכלכלית", מסביר פרופ' מומי דהן, מנהל בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר ניתח יחד עם פרופ' אבי בן בסט מנכ"ל האוצר לשעבר את התופעה.

"למעשה", מוסיף דהן, "רזרבה סמויה אינה מאפשרת לציבור להחליט האם לתמוך או להחליף את הקברניטים בהתאם למדיניות המופעלת, משום שזו נסתרת מעיניו. ההחלטה האחרונה לבטל את העלאת המס מדגימה את כל המחלות הללו".

לדבריו, "החשש שעולה מרזרבה סמויה וגדולה בתקציב המדינה היא שמשרד האוצר, שנהנה מסמכות רחבה יחסית, עלול לרסן או להרחיב את התקציב יותר מכפי שהממשלה והכנסת אישרו".

גורם כלכלי בכיר נוסף עמו דיברנו היום התייחס להתנהלות של הממונה החדש על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, ואמר כי "הבעיה היא שהוא (אמיר לוי - א.פ) גדל באגף התקציבים בתקופה של לפני 10 שנים שבה השקיפות לא הייתה חשובה. האגף התנהל כאילו הציבור מטומטם ולא מבין". לוי, נזכיר, כיהן כסגן הממונה על התקציבים בתקופה שבה נתניהו כיהן כשר האוצר ואורי יוגב כממונה על התקציבים. יעל אנדורן, מנכ"לית האוצר, כיהנה אז לצדו של לוי כסגנית באגף התקציבים.

ערפול מוחלט

חוסר השקיפות שבו פועל אגף התקציבים בא לידי ביטוי גם לפני כשבועיים, עת דחתה ועדת הכספים בקשה של האגף להעביר תוספת תקציבית של 2.79 מיליארד שקל למשרד הביטחון, זאת בשל ערפול מוחלט של יעדי התוספת. "לא מוכן לאשר העברה נוספת לביטחון על חשבון משרדים חברתיים, מבלי לקבל פירוט מלא, ברור ושקוף כיצד הם יקבלו בחזרה את התקציבים שמתכוונים לקצץ להם", אמר אז יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שדרש מהאוצר לחזור לוועדה עם פירוט כיצד מתכוונים להחזיר למשרדים את הכספים.

שני נציגי אגף התקציבים הבטיחו שהכספים "יוחזרו מעודפים בתקציב הביטוח הלאומי", אך סלומינסקי ושאר חברי הוועדה לא אהבו את מה שהגדירו "הדרך הסיבובית" שבה מתנהל האגף. יתרה מזו, שני הסגנים הבטיחו כי מקור נוסף להחזרת הכספים יהיה "הרזרבות הקיימות בתקציב".

רק לפני חודש, נזכיר, החליט שר האוצר יאיר לפיד לבטל את העלאת מס הכנסה ליחידים שהייתה צריכה להיכנס לתוקף בעוד 10 ימים. אז, התייצב לפיד והסביר כי לאחר בדיקה מעמיקה של לוי נמצאו עודפים הן בצד ההכנסה והן בצד ההוצאה שמאפשרים לבטל את העלאת המס. עם זאת, גם אז נמנע לוי מלתת פירוט מספק "מאיפה הכסף". לאחר החלטה זו העריך בנק ישראל כי האוצר ייאלץ להעלות מסים או לקצץ בהוצאות כבר בשנת 2015.