ההנג-אובר של אפי רוזנהויז

מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז, לא חלם בכל שנות תפקידו כי הוא ישלם מחיר אישי כה כבד על ההתנהלות העסקית שלו. זאת, אחרי שבית המשפט קבע היום (ב') כי היא הייתה פלילית.

לקביעה הזאת יש השלכות מרחיקות לכת על ההתנהלות בשוק, הן בקרב רשתות השיווק והן בקרב הספקים. המסר ברור: מי שיפגע בתחרות בשוק תוך רמיסת החוק ברגל גסה, ייתן על כך את הדין.

הכרעת הדין היום היא פרק היסטורי חשוב בכל הקשור לתחרות במדינת ישראל המתנהלת תחת שוק ריכוזי במיוחד. זוהי הפעם הראשונה בתולדות ישראל שבה קמעונאים הועמדו לדין פלילי על עבירות שמשמעותן פגיעה בתחרות.

את שורשי הפרשה אפשר למצוא במיזוג שבין שופרסל לרשת קלאבמרקט שקרסה. בשום שלב, איש לא חשב שהמיזוג הזה הוא טוב. גם הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, שאישר את המיזוג, הבין שמדובר ברעה חולה וניסה לצמצם את השפעותיה ההרסניות על-ידי הטלת מגבלות על רשת שופרסל.

הסיבה המרכזית לאישור המיזוג הייתה הרצון להציל חלק ממאות מיליוני השקלים האבודים של הספקים לקלאבמרקט. שופרסל שילמה על הרשת, הספקים תמכו במיזוג וצמצמו נזקים כספיים מיידיים. בטווח הרחוק יותר הם למדו שהנזקים ארוכי-הטווח הם לא פחותים. עד מהרה הם מצאו את עצמם עם רשת שבה הגולם קם על יוצרו.

נראה כי שיכרון הכוח דבק באפי רוזנהויז. הוא ניהל בהצלחה את רשת השיווק הגדולה בישראל, שעוצמתה הלכה וגדלה עם רכישת קלאבמרקט, והתחיל כנראה להתבלבל. ברגע שצעדיה של הרשת המתחרה מגה לא נראו לו, הוא התנהג בדרך אגרסיבית ביותר: העניש את הספקים על-ידי הורדת מוצרים שלהם מהמדפים. רוזנהויז גם דרש מהספקים להתערב בפועל להפסקת המבצעים ברשת מגה, ואפילו, כפי שהעיד אחד מהם, לבטל את ההנחות המסחריות לרשת מגה כצעד ללחץ על הרשת.

רוזנהויז כיהן כמנכ"ל בתקופה שבה הוטלו על שופרסל המגבלות. הוא היה מודע למעשיו, ובכל זאת הוא לא שיער בנפשו שבישראל המתנהלת לפעמים כמו שוק תרתי-משמע, הוא ישלם על כך מחיר.

רוזנהויז אמנם לא עשה לביתו, אבל הבונוס השנתי שלו נגזר גם מהשורה התחתונה של הרשת, אותה שורה שהוא ניסה בכל כוחו לשמור עליה.

"גלובס" חשף את פרשת הורדת המוצרים מהמדף רק כמה ימים אחרי שהדבר נעשה בפועל על-ידי שופרסל, ולא בכדי. לספקים לא היה עניין שהפרשה תיחשף, וכפי שאמר לי אחד מהם לאחר החשיפה: "עכשיו הדרך שלנו חזרה למדפי שופרסל תהיה הרבה יותר ארוכה".

העובדה שלספקים לא היה עניין בחשיפת הפרשה מטרידה במיוחד, ועשויה להעיד כי פרשיות נוספות המתרחשות מחוץ לעינה הפקוחה של התקשורת והרגולטור נותרות חסויות, לא מטופלות כראוי וגורמות נזקים שיש להם השפעה ישירה על הצרכן.

לאורך כל הדרך, בכירים בשוק הביעו ספקנות ביחס לחקירה וגם ביחס להליך המשפטי. הם התרגלו למציאות אחרת. בפועל, הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, לא התמהמה אפילו יום אחד. היא פתחה בחקירה יום לאחר הפרסום, והביאה את מנכ"לי חברות המזון הגדולות במשק למצעד של מתן עדויות. יממה לאחר מכן, הרשות גם פשטה על משרדי שופרסל וחקרה את הבכירים באזהרה.

באי.די.בי, כך נראה, ביקשו להרחיק הן את רוזנהויז והן את אלי גידור מתפקידיהם בשופרסל עוד בטרם הכרעת הדין. מתברר כי על אף ששניהם לא נושאים היום בתפקיד ציבורי, זה לא מנע מבית המשפט להרשיע אותם.