עיריית תל אביב-יפו נחשבת לגוף המוניציפאלי החזק ביותר בארץ. תקציב העירייה הוא גדול וגורמים רבים תלויים בהחלטותיה. בין היתר, בכוחה ובסמכותה להעניק היתרים ורישיונות לעסקים שונים, וברצונה היא יכולה שלא להעניק את הרישיונות ובכך להביא לסגירת העסקים. בפסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בעיר נמתחה ביקורת קשה על התנהלות עיריית תל אביב כלפי מועדון "הזום" שבנמל תל אביב, אשר פותח מאוד על-ידי העירייה בשנים האחרונות.
סגנית נשיאת המחוזי בת"א, השופטת דרורה פלפל, חייבה את העירייה לפצות את המועדון ביותר מ-8.5 מיליון שקל בגין סחבת בלתי מוצדקת במתן רישיון עסק. לדברי השופטת, מועדון "הזום" היה היחיד מבין העסקים שגרמו לרעש באזור הנמל שעסקם נסגר ושלא קיבל רישיון עסק. לדבריה, התנהלות העירייה כלפי בעלי המועדון, "נעשתה למצער באי-יושר, בהיעדר תום לב בוטה, שגבל בהתעמרות בבעלי המועדון".
"לבי עם העסקים"
תחילת הפרשה בשנת 2004, אז בעקבות עתירה שהגיש המועדון חייבה שופטת המחוזי בת"א, ציפורה ברון, לראשונה את העירייה להעניק לו רישיון עסק. בפסק הדין נקבע כי בין עיריית ת"א לבין החברה העירונית-ממשלתית, "אוצר מפעלי ים בע"מ", שאחראית על העסקים בנמל, הייתה "הסכמה שבשתיקה, לפיה בעלי העסקים מגישים את בקשותיהם לעירייה, והיא מצידה אינה מוציאה היתרי בנייה ורישיונות עסק לאף אחד בנמל (ת"א הישן), אך גם 'לא עושה בעיות' לאף אחד.
למעשה, מדובר בבקשות סרק, חסרות כל סיכוי". בכך, הוסיפה השופטת, "מעלה עיריית ת"א את מושג 'חוסר תום הלב' של רשות ציבורית לגבהים חדשים". השופטת ברון ציינה כי היא מזדהה עם הקשיים הרבים שעוברים העסקים בדרכם לקבל רישיון עסק. "לבי עם אותם עסקים שמאבדים את זמנם וממונם, בניסיון אבוד מראש לקבל רישיון עסק בנמל".
למרות שהשופטת ברון הורתה בפסק הדין להעניק רישיון עסק ל"הזום" בתוך שלושה חודשים, הדבר לא בוצע בשל נימוקים שונים. באמצעות עו"ד אילן בומבך, ביקש המועדון לכפות על העיריה את ביצוע פסק הדין, במסגרת של הליך ביזיון בית המשפט.
ביולי 2005 קבעה השופטת ברון כי העירייה אכן ביזתה את בית המשפט, בכך שלא קיימה את החלטתו להעניק למועדון רישיון עסק. לדבריה, "התנהגות העירייה (באי קיום החלטת ביהמ"ש - ח'מ') עולה לכדי זלזול וניסיון למוסס את הוראות פסק הדין, על-ידי עיכובים ודחיית ביצוע, כנראה עד שעניינם ידון בבית המשפט העליון". השופטת הוסיפה כי "במיוחד חמורה התנהלותו הנפסדת" של מחוז ת"א של המשרד לאיכות הסביבה, שמנהלו הציב בפני המועדון מגבלות, שהסתברו כבלתי סבירות בעליל".
לאור הקביעות הללו של בית המשפט הגישו באוקטובר 2006 בעלי "הזום", חברת ש.א.י מועדונים, רוברט שצן, נעמן יצחקי ועופר רפאל, את התביעה הכספית נגד עיריית ת"א. באמצעות עו"ד אילן בומבך, טענו אנשי המועדון כי העירייה צריכה לפצות אותם בגין התנהלותה כלפיהם לאורך השנים.
לדבריהם, העירייה סירבה להנפיק להם רישיון עסק ו/או היתרים להפעלת המועדון כעסק, למרות מדיניותה להפוך את שטח הנמל לאזור בילוי ובידור, ולמרות הבטחות שנתנה להם במשך השנים. בתביעה נטען כי סירוב העירייה להעניק רישיון עסק למועדון, שפעל גם כגן אירועים ואולם, נבעה משיקולים זרים וחוסר תום לב מצד העירייה ועובדיה.
השופטת פלפל, קיבלה, כאמור, את התביעה הכספית תוך שכתבה כי "פעולות העירייה נגד המועדון היו מכוונות וחסרות תום לב, ובין היתר היא הייתה היחידה באזור הנמל שלצורך מתן רישיון עסק נדרשו כל מיני אישורים, שלא נדרשו מעסקים אחרים".
ביהמ"ש פסק למועדון פיצויים בגין ההפסדים, אובדן ההכנסות ועוגמת נפש שנגרמו לו בשל התנהלות העירייה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
