שלוש: "שימור היכולת לשמור על רווחיות היצוא הוא קריטי"

שער הדולר הנמוך מעלה מחדש את הטענות של היצואנים הישראלים לגבי הקשיים שהם עומדים בפניהם, בייחוד בסקטור הטכנולוגי. התעשייה שאמורה להיות התחרותית ביותר בישראל - זו שמהללים בעולם את כוח האדם, היצירתיות והחדשנות שבה - "שוכחת" את היכולות המיוחדות שלה וחוששת יותר משער החליפין וההשפעה שלו על היכולת התחרותית מול חברות סיניות וגישה לכוח אדם זול.

"הסובלים משער דולר נמוך אלו שני סקטורים: יצואנים שמייצרים בארץ וכל מרכזי המחקר והפיתוח בישראל, שזה כמעט חצי מהמועסקים בהייטק הישראלי (40-50 אלף עובדים, ש.ש)", טוען יואב שלוש, יו"ר איגוד התעשיות המתקדמות בישראל (IATI) ושותף בקרן ההון סיכון אביב. "חברות-האם של החברות הבינלאומיות שפועלות פה מדווחות בדולרים ועלות העסקה שלהם בישראל עולה. אלו חברות שיכולות להזיז מבחינה גאוגרפית פעילות מו"פ ממקום למקום".

הנפגעות מהתנודתיות של שער הדולר כלפי מטה הן קודם כל חברות ישראליות שפועלות בתחום היצרני, מתאר שלוש. "יש את כל מי שמייצר פה חומרה, החל מציוד תקשורת, ציוד רפואי, מוצרים לדפוס דיגיטלי וכלה במעגלים מודפסים. כל מקום שמייצר חומרה נמצא בלחץ תחרותי כבד בעיקר מול הסינים. לכן שימור היכולת לשמור על רווחיות הוא קריטי. זה גם מספק מקומות עבודה מסוג אחר, של ייצור, וזה חשוב גם בתמהיל המוצרים שהמדינה מספקת".

החשש הוא בעיקר עבור חברות שעוסקות בייצוא - אם בייצוא שירותי פיתוח עבור חברות בינלאומיות ואם חברות ישראליות שמספקות שירותים ומוצרים לחו"ל - אך גם עבור קרנות ההון סיכון.

לדברי שלוש: "חלק גדול מההשקעות בהון סיכון הן בתחומי תוכנה ושם זה פחות קריטי. הציפיה בהון סיכון זה לייצר תשואה, כך ששער הדולר אינו אינדיקטור לפעילות, אבל זה מעיק. כי מיליון דולר שקרן משקיעה יכולים לתמוך בחברות פחות ממה שהיה פעם, בדולר גבוה יותר".

הפתרון, לדעתו של שלוש, הוא המודל השווייצרי, כלומר התערבות מכוונת בשערי המטבעות. "אנחנו כמדינה קטנה יכולים לקבע את שער הדולר-שקל, בעיקר כאשר חלק מהחולשה קורה בפעילות שאינה ריאלית אלא ספקולטיבית. אנחנו לא רוצים לחזור לפתרונות כמו סבסוד יצוא. עדיף לא להיכנס לזה, אלא לקבוע שער שיאפשר לאנשים להתחרות. זה עדיף מאשר לסבסד", הוא מוסיף.

- עד כמה נראה לך שהממשלה רואה בזה איום ומתעתדת לפעול?

שלוש: "אני חושב שבממשלה יש הבנה שכנראה צריך לפעול. נתוני היצוא לא טובים והוא בדעיכה או בסטגנציה, כך שכולם מתחילים לראות את המחיר. יש אווירה כללית שאנשים חוששים להשקיע ולקחת סיכונים. אם יש דרך לממשלה לייצר יציבות זה יכול לעזור".