שי לבנת ישלם 1.6 מיליון שקל לעמרב השקעות של לסקר ובלינקוב

כך עולה מפשרה שנחתמה בין הצדדים, על רקע תביעות שהגיש לבנת כנגד עמוס לסקר ורם בלינקוב וכן כנגד שותפיו לשעבר אמיר אדלר ואילן פדלון ■ בא-כוחו של לבנת: "התשלום לבלינקוב ולסקר נעשה מכוח הסכמה ג'נטלמנית בן הצדדים"

חברת "ימקום הולדינגס בי.וי", שבשליטת איש העסקים שי לבנת, תשלם 1.664 מיליון שקל לחברת עמרב השקעות, הנמצאת בבעלות משותפת של עמוס לסקר ורם בלינקוב, וכן תשלם להם תשלומים עתידיים, על מנת לסיים את הסכסוך העסקי בין הצדדים - כך עולה מהסכם פשרה שנחתם בין לבנת ללסקר ובלינקוב באוגוסט האחרון.

הרקע להסדר הן תביעות שהגיש לבנת כנגד לסקר ובלינקוב וכן כנגד שותפיו העסקיים לשעבר, אמיר אדלר ואילן פדלון.

לבנת, בנו של אברהם (בונדי) לבנת ממייסדי תעבורה, הגיש לפני ביולי 2011 תביעה, שבה טען כי אדלר ופדלון הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות "זואי החזקות", "סייפרטק" ו"ימקום הולדינגס בי.וי" שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ושנוהלו בידי השניים, שהם גם בעלי מיעוט בהן.

אדלר ופדלון הכחישו את הטענות וטענו מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו כדי לנשלם מחלקם בחברות.

שמם של עמוס לסקר, לשעבר מנכ"ל חברת חשמל, ורם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר וכיום יו"ר חברת נמלי ישראל, עלה במסגרת סכסוך השותפים, כאשר במהלך המשפט העלה לבנת את הטענה כי בין אדלר לפדלון מצד אחד, לבין לסקר ובלינקוב מצד שני, נעשתה "עסקת עוקץ" שמטרתה הייתה לפגוע בלבנת.

לבנת טען כי אדלר ופדלון ביצעו עסקאות תמוהות בשם חברת ימקום הולדינגס מקבוצת לבנת, מול לסקר ובלינקוב. בין היתר נטען כי אדלר ופדלון העבירו לידי לסקר ובלינקוב זכויות שנרכשו על-ידי ימקום בכ-2 מיליון שקל כנגד 470 אלף שקל בלבד, ובנוסף הם קיבלו זכות לקבלת עמלות של מיליוני שקלים.

על רקע זה הגיש לבנת תביעה נוספת, נפרדת, גם נגד לסקר ובלינקוב.

ואולם, במהלך ניהול התיקים, הוסכם בין הצדדים כי התביעה נגד לסקר ובלינקוב תימחק, עד שיוכרע סכסוך השותפים של לבנת, אדלר ופדלון. הצדדים הסכימו שיוכלו להגיש תביעות אלה שוב במידת הצורך לאחר ההכרעה האמורה.

בספטמבר השנה קבע בית המשפט המחוזי מרכז כי בתוך פחות מחצי שנה יפרידו לבנת, ואדלר ופדלון, את אחזקותיהם המשותפות ב-4 החברות הפרטיות שבבעלותם.

במסגרת ההחלטה קבע השופט עופר גרוסקופף את אופן ביצוע ההתמחרות בין השלושה, וזאת בהמשך לפסק דינו החלקי שניתן בתיק בנובמבר 2012, שבו קבע כי לבנת קיפח את זכויותיהם של שותפיו, כשדחק את רגליהם מניהול החברות שבשליטתו, והורה על ביצוע ההתמחרות ביחס למניות החברות שבבעלות משותפת.

שני הצדדים למחלוקת, אדלר ופדלון מחד ולבנת מצד שני, הגישו ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה.

בפסק הדין התייחס השופט גם לטענות ל"עסקת עוקץ" לכאורה שהעלה לבנת, ודחה את הטענות לפיהן התקיימה מערכת יחסים פסולה בין אדלר ופדלון ללסקר ובלינקוב.

בן היתר ציין השופט כי "במהלך ההתדיינות ניסו באי-כוחו של לבנת להביא ראיות לכך שהחלטתם של אדלר ופדלון להתקשר עם עמרב נעשו משיקולים לא עניינים... כדי לאפשר ביצוע של מחטף", וקבע כי "הוברר כי לספקולציה הזו אין לא ידיים ולא רגליים".

ואולם, על רקע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחודש אוגוסט, הגיע לבנת להסכם עם לסקר ובלינקוב, לפיו ישלם להם כ-1.6 מיליון שקל לצורך סיום הסכסוכים ביניהם ביחס לתשלומים שלטענת עמרב על ימקום לשלם לה להעברת חלק מזכויותיה של ימקום לקבלת תמלוגים מחברת מדיטרינאן נאוליטוס - בדיוק אותה עסקה לגבי טען לבנת כי רימו אותו.

במסגרת מסמכים שהוגשו לבית המשפט בהליכי הערעור, טוענים באי-כוחם של פדלון ואדלר כי בעוד ההסכם הוצג על-ידי לבנת כהסכם "פשרה", בפועל לבנת משיב ללסקר ובלינקוב את כל הסכומים שעוכבו על-ידו, בתוספת ריבית של 4%, ומסדיר את המשך קבלת התמלוגים בהתאם להסכם המקורי.

אדלר ופדלון יוצגו בידי עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל; שי לבנת והחברות בשליטתו יוצגו בידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, רן שפרינצק, אבי סתיו וגיל רון.

בא-כוחו של לבנת, עו"ד גיורא ארדינסט, מסר: "התשלום לבלינקוב ולסקר נעשה מכוח הסכמה ג'נטלמנית שהייתה בן הצדדים, לפיה התביעות ההדדיות יימחקו, והצדדים יכבדו את קביעותיו של השופט גרוסטקופף, על אף שאינן נוגעות ישירות במחלוקת שבין הצדדים".