יאיר לפיד מגן על מונופול המזון

פיקוח מחירים? הצחקתם את תנובה ושטראוס. כמה קל לעקוף אותו

הטלת הפיקוח על השמנת המתוקה והגבינה הלבנה עשתה לכם דז'ה-וו?

ברוכים הבאים לשנות ה-70, שנות הקיפוח והפיקוח על המחירים, שנים הוכיחו כי כשהרגולטור קובע מחיר נמוך על מוצרים - הם עולים, בסופו של דבר, הרבה יותר. ודווקא את השיטה הקלוקלת והמיושנת ההיא החליטו לאמץ יועציו הבכירים של שר האוצר, יאיר לפיד, כדי לטפל בשוק החלב.

המהלך הזה פופוליסטי. הוא אומץ בשמחה על-ידי לפיד המדשדש בסקרים, כי הוא נושא אצטלה של ניצחון הציבור על "מאפיית החלב", הנשלטת בידי מונופולים דורסניים. כולנו מבסוטים. גם נשלם 20% פחות על שני המוצרים הנמכרים האלה - וגם נפגע לאלה שעושקים אותנו בכיס.

הבעיה היא שהעושק הזה יימשך - וביתר שאת.

מונופולים, כמו זה של החלב, לא מנצחים בפיקוח מחירים, כי תנובה ושטראוס, כל אחת בתחום שליטתה בשוק, יודעות היטב איך לעקוף אותו בדרכים אלגנטיות.

זוכרים את הפיקוח שהוטל על החלב? באורח פלא נוצרו לקרטון הרגיל שנמצא בפיקוח מוטציות כמו "חלב מועשר", "חלב 2%", "חלב דל לקטוז", בליטר וחצי, בשני ליטרים - כל אלה אינם כלולים כמובן בצו, ולכן ניתן לגבות עליהם את המחיר המופקע שהמונופול חפץ בו.

כדי לצמצם עוד את הנזקים הכלכליים בגלל הטלת הפיקוח, יכולות, למשל, המחלבות להודיע כי יש עלייה חדה במחירי התשומות, נגיד, במחיר התבן של הפרות, ויפנו לליבו הרחום של השר, שלא יוכל לעמוד בלחצי הלוביסטים שלהן שיתקפו אותו מכל עבר. וכאן תתחיל שיטת הכרסום: פה עלייה של חצי אחוז, שם אחוז, והופ - איפה המחיר המפוקח ואיפה החלב.

אין פיקוח, אין מכסות, יש יבוא

כדי לעשות אחת ולתמיד סדר בשוק הפרוע הזה, צריך היה האוצר ללכת על המנטרה הבאה: אין פיקוח, אין מכסות, יש יבוא. זאת אומרת, הבנה שהפיקוח הוא לא הפתרון, אלא ביטול המכסות המוטלות על הרפתנים ופתיחת השערים ליבוא. כל רפתן יוכל לייצר כמה חלב שהוא רוצה, עם כמה פרות שהוא יכול, בלי שמישהו יגביל את התפוקה של הרפת שלו.

במצב הנוכחי, הרפתנים, השבויים בידי המחלבות הגדולות, מתנהגים כמי שסובלים מתסמונת שטוקהולם. הם מרוויחים מעט, אבל יודעים שאם יפצו פה ישארו בלי עבודה, ולכן מוכנים להישלח בכל פעם לתקשורת על-ידי יחצ"ני המונופולים כדי לנגן על רגשות הציבור ולספר איך הם בקושי מצליחים לגמור את החודש.

היבוא הוא אימת המחלבות הגדולות, שעושות שמיניות באוויר כדי להגביל אותו. פתיחת השוק ליבוא אבקת חלב, חלב ומוצריו, תוריד את המחירים בצורה דרסטית.

כמובן שהמחלבות יתחילו ליילל שממשלת ישראל פוגעת בתעשיית הכחול-לבן, ושבגלל האוצר יהיו עוד מובטלים. שטויות. התעשייה הישראלית רק תרוויח ממהלך כזה. יותר יבוא של מזון, פירושו יותר ייצוא של מגזר הטכנולוגיה. אז מספיק לבלבל את המוח עם ציונות בלירה.

בנוסף, שכשמחירי החלב יירדו, רוב מחירי המזון יירדו, כיוון שחלב ונגזרותיו הם חלק מייצור מוצרים רבים, ולכן המהלכים האלה קריטיים.

המוקש הזה הוא פשוט לפירוק, לעומת המוקש האינטליגנטי שהיה צריך לפרק בשעתו משה כחלון, שהתעסק עם דמי קישוריות, זמן אוויר וחוזים. פה צריך שר האוצר לצלצל לאחיו במשרד הכלכלה כדי לפתוח את היבוא, ולתפוס את שר החקלאות כדי לבטל את המכסות. עניין של רצון טוב וכמה חתימות.

לפיד יודע מה זאת כלכלה חופשית. הוא גדל עליה בבית, וזה הרגע בו הוא יכול ליישם אותה הלכה למעשה ומיד.

הפיקוח על המחירים הוא סוג של שחרור קיטור זמני שיביא לחזרה אחורה. הוא אולי מריח טוב כרגע, אבל מהר מאד הוא יחמיץ.