השמיצה סופרמרקט שכונתי בפייסבוק - ונקנסה ב-10,000 שקל

ביהמ"ש: "טרם הופנמה הנורמה המחייבת ריסון עצמי ברשתות החברתיות, ועל הציבור להפנים כי לא לעולם חוסן וכי בעתיד ייתכן שיושתו פיצויים גבוהים יותר"

בית משפט השלום בדימונה קנס באחרונה ב-10,000 שקל אישה שפירסמה בפייסבוק מודעה פוגענית על סופרמרקט בערד, וקבע כי "טרם הופנמה הנורמה המחייבת ריסון עצמי ברשתות החברתיות, ועל הציבור להפנים כי לא לעולם חוסן וכי בעתיד ייתכן שיושתו פיצויים גבוהים יותר, ככל שלא תופנם החובה לנקוט בריסון עצמי".

הנתבעת, תושבת ערד, טענה כי בעל הסופר רימה אותה בעת קנייה והחזיר לה עודף שגוי לטענתה. היא זעמה על כך ופירסמה בקבוצת פייסבוק שנקראת "ערד", המיועדת לתושבי העיר ולעניינים מקומיים, הודעה שהיוותה לשון הרע.

הנתבעת רכשה בסופרמרקט מקומי בערד בסכום של 41.5 שקל, שילמה 101.5 שקל וקיבלה עודף בסך 60 שקל - כך לפי חשבונית הקנייה שהוצגה בבית המשפט. האישה חזרה מאוחר יותר באותו יום לבית העסק, וטענה כי מסרה שטר של 200 שקל ולפיכך קיבלה עודף חסר. בעל הסופר הבטיח לה לבדוק בסוף יום העבודה אם יש לו יתרה בקופה, ומסר לה לאחר מכן שלא מצא יתרה המתאימה לטענתה.

הנתבעת זעמה וסברה כי הוא רימה אותה, ולכן פירסמה בקבוצת הפייסבוק מודעה בזו הלשון: "הודעה חשובה לצרכנים שקונים במכולת של XXXX: ישנה תופעה שחוזרת על עצמה ושצריך לשים אליה לב. צרכן שמשלם בשטר של 200 שקל, שישים לב לשיטה של הסחת הדעת ותוך כדי שיחה לא מחזירים לך את העודף הנכון... זה לא ה-100 שקל שחסרו לי, זו השיטה...".

ההודעה בפייסבוק עוררה שיח רב משתתפים ברשת החברתית, כשרוב התגובות חלקו על דבריה, אך היא לא הסתפקה בזאת והמשיכה לפרסם הודועות נוספות דומות באותו הפורום.

השופט רון סולקין קבע כי יש בפרסום בפייסבוק כדי לפגוע במשרתו של התובע, בעסקו ובמשלח-ידו - וזאת כי מי שקרא את ההודעה שהיא פירסמה בפייסבוק ויקבל את תוכנה כעובדות, סביר שידיר את רגליו מהסופרמרקט.

השופט קבע גם כי הפרסום מבזה את בעל הסופרמרקט, שכן בפרסום נטען כי זו שיטה של הטעיית לקוחות וגזילת כספם תוך הסחת דעתם.

הנתבעת טענה כי ההודעה שלה כוונה להזהיר את הצרכנים בעיר ערד ולא לפגוע בשמו הטוב של בעל הסופר. השופט קבע כי היא לא הוכיחה שאכן שילמה בשטר של 200 שקל, וכי מדובר בעמדתה בלבד. עוד נקבע כי הפרסום שלה היה בחוסר תום-לב ולא עלה בקנה "אמת דיברתי".

השופט קבע כי האינטרנט הפכה ל"כיכר העיר" החדשה, ולפי קביעה של בית המשפט העליון, אין בעובדה כי פרסום כלשהו עלה בתווך הווירטואלי של האינטרנט כדי למנוע חיוב בעוולה של הוצאות לשון הרע במקרים המתאימים. ובמקרה שזה, משלא הוצגו עובדות אלא רק טענות - הפגיעה במשלח-ידו של אדם גוברת על הזכות לחופש ביטוי.

התובע ביקש פיצוי של 200,000 שקל, אך השופט גזר סכום נמוך יותר בנוסף להוצאות שכר-טרחה בהיקף 2,000 שקל.

השופט קבע כי לא היתה לפרסום השפעה כלשהי בפועל על הסופרמרקט, זאת במיוחד לאור הסתייגותם של קוראים רבים מן הנכתב בו כבר בזמן אמת. בנוסף, בהמשך נבלע הפרסום באתר עם הצבת הודעות חדשות, לדברי השופט. (ת"א 53154-09-12).

צרו איתנו קשר *5988