"שאלות על תסכול צריך להפנות לחיפה והפועל ת"א, לא אלינו"

"מצפים מאתנו שנהיה אלטרנטיבה, אבל נבנינו שונה" ■ "אלונה הרבה יותר חכמה ומנוסה ממה שהיתה בהתחלה" ■ ריאיון עם מאמן ב"ש אלישע לוי

אין משהו שיותר מתסכל קבוצה שעושה עונה חלומית, מנצחת את כל הגדולות, צוברת אחוז הצלחה מדהים, 73%, שמעולם לא היה לה (ואנחנו מדברים על קבוצה עם שתי אליפויות ברזומה) - וזה לא מספיק לה ליותר ממקום שני, בפער שהולך וגדל. ככה הפועל ב"ש, שהשבוע גילתה כי הפער בינה לבין מכבי ת"א צמח לשש נקודות והרגל של האלופה עוד נטויה. הזדמנות טובה לבדוק למה אנחנו מתוסכלים יותר עבור המאמן שלה, אלישע לוי, שהולך ומוכיח גם בגיל 56, שהוא אחד הטובים שמסתובבים פה.

***

אלישע קודם כל מרגיע את הציבור במדינת ת"א כי הכל בסדר מדרום לצומת פלוגות: "ברור שאנחנו מסתכלים למעלה כי אנחנו נמצאים במקום שני ולא נסתכל פתאום למטה, אבל אם אתה שואל אם אנחנו רודפים אחרי מכבי ת"א, או אם הקבוצה נבנתה כדי לקחת אליפות - התשובה היא לא. המטרה הראשונית שלנו היתה לבנות קבוצה אחרת, לעומק, שבעתיד תביא תארים, אבל קודם כל שתתברג בשישייה הראשונה ופה אנחנו בכיוון הנכון".

- לא צריך כבר להגזים. בשישייה אתם תסיימו.

"אז המטרה המשנית, בגלל מה שעשינו עד עכשיו, זה הניסיון להשיג את אחד הכרטיסים לאירופה. רק תסתכל מי נאבק: מכבי חיפה, הפועל ת"א וקרית שמונה. כל הקבוצות האלה בהחלט יתמודדו עד הרגע האחרון, הן לא יוותרו. אלה מועדונים שבינואר יעשו שינויים. גם אם יש פער של תשע נקודות, המאבק יהיה יותר קשה. צריך להתמקד בלעשות את הכל כדי לא למעוד, כדי להמשיך לעשות את הדברים הגדולים".

- אבל בתור קבוצה שבטבלה הפנימית בין הגדולות נהנית ממספר הנקודות הגבוה ביותר, אפשר לשאוף ליותר, לא?

"נגיע לפלייאוף העליון ואז כל משחק יכול להתפתח אחרת. מה שהיה לא אומר שזה מה שיהיה. השנה אנחנו שונים. בשנה הזו אנחנו קבוצה שונה ברמה המנטלית, לא מתבטלים בפני אף אחד. אנחנו מנצחים בשיניים ולא מפחדים מאף אחד. מקצועית, לב"ש יש כוח הרתעה ומתנהגים אלינו כמו שמתנהגים כלפי מכבי ת"א ומכבי חיפה, וזה מקשה".

- המרדף לא מתסכל?

"אנחנו לא מתוסכלים. צריך לשאוף להיות במקום הזה עד הסוף. אם נדע להמשיך ולהיות באותו מצב, אז נהיה היחידים שנמצאים הכי קרוב. כדי להשיג את אחד הכרטיסים צריך להמשיך להיות שם. שאלות התסכול צריכות להיות מופנות להפועל ת"א ולמכבי חיפה שנבנו כדי להתמודד, לא אלינו. אולי מצפים מאתנו שאנחנו נהיה אלטרנטיבה, אבל נבנינו בצורה שונה".

- עושה רושם שהנמכתם ציפיות שלא לצורך. אף אחד לא מביא את אליניב ברדה מבלגיה כדי לסיים במקום השישי.

"זה לא ריאלי מה שאתה אומר. ברדה לא יכול לשחק לבד. אנחנו לא מנמיכים ציפיות אלא מאוד ריאליים. כשאתה מצהיר על דברים אתה צריך להיות ריאלי. אליפויות עושים, לא מדברים. דיבורים לא עוזרים".

אליניב ברדה / צלם: שלומי יוסף
 אליניב ברדה / צלם: שלומי יוסף

***

- דיברו השבוע על ועדות איתור לנבחרת ודיברו על אנשים שלא עשו הרבה כמאמנים, אבל אתה עם האליפויות וליגת האלופות, כל הניסיון והיכולת המוכחת לחבר חדרי הלבשה שזה כל כך חשוב בנבחרת - לא נספרת בכלל. לא מעליב?

"לא יודע מה אמות המדינה ומה הקריטריונים. אם מודדים לפי מה שאתה אמרת, אני בהחלט בפנים. אני לא נעלב אף פעם. יש לי את הסגנון שלי. אני עובד ברציפות, אני נהנה, יוצר כל הזמן, כך שאם אני מסתכל מהצד, אני שמח שבחרו מאמן ונגמרה הפארסה הזו. זה לא הוסיף כבוד לכדורגל שלנו. אני תמיד מאמין בדרך שלי ובסגנון שלי. אני מאוד מתוקשר ומוערך ולא צריך להיות איש שיווק או בברנז'ה כזו או אחרת כדי שיציעו אותי".

- עברת במכבי חיפה ועולה פה שאלת ההשוואה. האם נכון להניח שבב"ש יש לך חופש מקצועי הרבה יותר גדול משהיה לך בחיפה, בעיקר בכל האמור להרכבת הסגל?

"בחיפה היה אמנם מנגנון מסודר, אבל גם בב"ש אני לא יכול להביא את כל מי שאני רוצה. ברדה היה רעיון שלנו, ביחד. אני עם ברדה כבר דיברתי לפני. עצם העובדה שהוא יליד ב"ש ורצה לגור בב"ש, עם יכולות כאלה, רק הוסיף. אני ואלונה (ברקת, הבעלים - ר"ע) חשבנו שזה יהיה הכי טוב. בדיעבד רואים את המשקל שלו. ברדה הוא אחד מאלה שעשה את השינוי. יש לו יכולות פיזיות ויכולות מנטליות חזקות. הוא ליגיונר שחזר ואתה רואה איזה דוגמא הוא נותן. רעב יותר מכולם".

- בכלל, מדובר בבחירת סגל מדויקת.

"נכון, זה מה שעשינו, ראיתי את הפוטנציאל הזה, מכל הבחינות. ברמה המקצועית, ברדה ובוזגלו עושים את ההבדל. עשינו כמה צעדים שגרמו לקבוצה להיות שונה לגמרי כמו ההמשכיות עם אוסטין אג'ידה, להפוך את סוארס לבלם. היה כאן המשך של תהליך. זה שינה לנו את הקבוצה. היתה סבלנות מצד הבעלים להמשיך בדרך. זה לא מובן מאליו. פתאום מתפלאים שאני המאמן היחיד שממשיך בשנה שעברה, ואני אומר את זה בציניות. אין פה סבלנות. מה חושבים, שמאמנים הם קוסמים? אם המאמן הוא טוב, צריך לתת לו לעבוד. צריך לדעת להשתנות, להתקדם מקצועית, צריך שיהיו לך היכולות האלה".

- אלונה נראתה בהתחלת הדרך כמו מישהי שסחבו לה את הכספומט מאחרי הגב.

"זה סיפור הצלחה. גם למכבי ת"א לקח הרבה זמן עד שלקחו אליפות. בכדורגל היא הרבה יותר חכמה ומנוסה ממה שהיתה בהתחלה. היא מקבלת את העצות הנכונות, יש לה את היכולות. אני לא חושב שיש לה שום חסרון, ההיפך. אנחנו עובדים בהרמוניה מאוד טובה. יש לנו השנה צוות שעושה עבודת קודש, מקצועית ומנטלית, ויש לנו פסיכולוגית שעובדת אתנו, ואנשים מקומיים שעושים עבודה נהדרת".

אלונה ברקת / צלם: תמר מצפי
 אלונה ברקת / צלם: תמר מצפי

- איך לוקחים קבוצה שכמעט ירדה ליגה שנתיים ברצף והופכים אותה לכזאת מכונה משומנת ומפחידה. מה אתה חושב שעשה את השינוי הקיצוני הזה השנה?

"זה עניין של תהליך. כשבאתי בהתחלה הציפיות היו גבוהות ממאמן שלקח אליפויות. רציתי להסתכל מבפנים והיתה לנו שנה לא פשוטה שרק במחזור האחרון הצלחנו להישאר. אחרי היכרות עם הקבוצה ידענו להצביע בדיוק על הדברים שיכולים להפוך את הקבוצה לקבוצת צמרת, דיברנו על המטרות הרשמיות, ועשינו תיאום ציפיות. הגדלנו את הבסיס, השארנו את מי שצריך, השארנו את אג'ידה, הבאנו מרכז הגנה, חיזקנו את השלד שהיה עם גבאי ונסאר ואביתר אילוז ודוידזדה, הלכנו על שחקני בית שהתקדמו כמו לוטם זינו, ועליהם היה צריך להביא שחקנים עם אופי כמו ברדה ובוזגלו. לפעמים זה לא נתפס - כמו הפועל ת"א - ופה זה הצליח. עדיין צריך לעשות דברים ואולי בינואר נעשה. זה שילוב של כמה דברים. זה יצר מכונה וגם הקהל פה זה משהו. יש פה מסות של קהל שאוהב את הקבוצה ללא תנאי, הוא רעב, הוא אוהב את מה שהוא רואה, הוא בעד הקבוצה. הוא שווה נקודות. קבוצה כדורגל מצליחה לא יכולה בלי צבא אחריה, ויש מאחוריה צבא. יש אנרגיות מאוד טובות. אתה בא למשחק בית עם 7,000 איש וזה מסה. הקהל חיובי והוא טוב".