מורה למתמטיקה הגישה באחרונה תביעת פיצויים נגד בית-הספר בו לימדה, משרד החינוך והתרבות, חברת "אגד תיור ונופש" ושלוש חברות ביטוח שבהן בוטחה. לטענתה, הללו נושאים באחריות לפגיעת ראש חמורה שנגרמה לה, ושבעקבותיה איבדה את היכולת לחשב פעולות חשבון פשוטות ולכן גם איננה יכולה לחזור וללמד.
המורה נפגעה לפני כשנתיים בטיול שנתי של בית-ספר תיכון בדרום בו לימדה, אליו יצאה כמורה מלווה. במהלך הטיול דרדרו תלמידים אבנים וסלעים מראש צוק, והמורה, שהייתה מתחת לצוק, נפגעה בראשה.
תאונה זו הסבה למורה, לטענתה, פגיעה נוירו-פסיכולוגית בלתי הפיכה. מומחה אף קבע כי היא סובלת מגילויים קשים של "אל קלקוליה", קרי: אי-ידיעת חשבון. בעקבות התאונה נקבע כי המורה איבדה את היכולת לערוך חישובי חשבון פשוטים.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיל מיכלס, מומחה לתביעות נזיקין וביטוח, מתואר אבחון נוירו-פסיכולוגי שנעשה למורה לאחר פגיעתה, בו היא מתקשה להשיב לשאלה כמה הם 6X7 או לחשב בכתב כמה הם 25X25.
דוגמה קשה נוספת שעלתה בזמן האבחון מראה כי המורה לא הייתה מסוגלת לענות על שאלה פשוטה כגון: "לילד אחד שלושה כדורים ולשני שניים יותר. כמה כדורים יש לשני הילדים יחד?". באבחון זה, אחרי מאמצים מרובים, ענתה המורה: "חמישה כדורים"...
כתוצאה ממצבה נאלצה המורה לפרוש מעבודתה כמורה ולצת לפנסיה רפואית, אשר פגעה בשכרה ובמעמדה. מהתביעה עולה כי התובעת, נשואה ואם לשלושה, בעלת תואר שני במינהל חינוכי ותעודת הוראה במתמטיקה, עבדה כמורה למתמטיקה במשך כ-25 שנים וכמחנכת כיתה בבית ספר במרכז הארץ.
לאחר התאונה יש לתובעת קושי עצום בהתארגנות, במטלות של פתרון בעיות, אפילו באלה שהן קלות ביותר. מאז התאונה, נטען, היא סובלת מבליקוי חמור בזיכרון לטווח קצר ונזקקת לעזרת אמה וילדיה בכל המטלות היומיומיות, ולו הפשוטות ביותר. מאז התאונה ובעקבותיה, התובעת מנהלת רישום בפנקס לגבי כל דבר, ולו הפעוט ביותר, אותו עליה לבצע, אחרת זה נשכח מזיכרונה. הרישום כולל דברים אותם היא מתכננת לומר בשיחה, כאשר אם אלה לא יירשמו על-ידה מיד, סביר להניח כי לא תזכור מה רצתה להגיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
