בג"ץ דחה את העתירה נגד בנט בעניין ההסכם בענף הניקיון

בג"ץ דחה היום (ג') את העתירה שהגיש האיגוד הכלל-ארצי של חברות הניקיון בראשות דרור אטרי, כנגד הכוונה של שר הכלכלה נפתלי בנט להוציא צו הרחבה להסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות הכללית לארגון חברות הניקיון בראשות אילן שמעוני, הנחשב לארגון הגדול בענף.

בכך סולל בג"ץ את הדרך להוצאת צו ההרחבה, שאמור להחיל על כלל המעסיקים במגזר הפרטי את ההסכם שמעניק לעובדי הניקיון שכר של כ-4,700 שקל בחודש, קרן השתלמות ועוד.

שופטי בג"ץ, עדנה ארבל, חנן מלצר וצבי זילברטל, דחו את הטענה לחוסר סמכות לכאורה מצד שר הכלכלה, וקבעו כי השר קיים את המצווה עליו על-פי חוק - להיוועץ עם הגורמים הרלוונטיים לפני הוצאת צו ההרחבה.

באשר לטענה של אטרי כאילו האיגוד שבראשו הוא עומד הוא שמייצג את מרבית החברות והעובדים בענף הניקיון, השופטים קבעו כי אטרי נמנע מהצגת נתונים שמאשרים את הטיעון הזה, על אף שמשרד הכלכלה ביקש זאת - כאשר ארגון חברות הניקיון בראשות שמעוני הגיש מצידו את כל המסמכים הדרושים להכרעה בסוגייה.

שופטי בג"ץ רמזו כי יש בעצם העתירה משום שימוש לא ראוי הנובע מהתחרות בין שני ארגונים, וכתבו בהחלטה: "מוטב היה שלא להפוך בית משפט זה לזירת התגוששות בין הצדדים".

השופטים הטילו על העותר לשלם 10,000 שקל למשרד הכלכלה בגין שכר-טרחת עורכי דין.

כפי שנחשף ב"גלובס" באמצע דצמבר האחרון, בנט גיבש מתווה פשרה משלו שיאפשר את הוצאת צו ההרחבה, לאחר שנואש מהאפשרות שלשכת התיאום של ארגוני המעסיקים תגיע להסכמה עם ההסתדרות הכללית בדבר יישום ההסכם.

על-פי המתווה של בנט, השכר של עובדי הניקיון יעמוד על כ-4,700 שקל בחודש "מהיום הראשון" לאחר הוצאת צו ההרחבה, וזאת בהתאם להסכם המקביל שכבר מיושם במגזר הציבורי.

ההפרשות לקרן השתלמות והגדלת ההפרשות לפנסיה, לעומת זאת, יחולו רק לאחר חצי שנה מיום הוצאת הצו - וזאת כדי לאפשר למעסיקים "תקופת היערכות".

ארגון חברות הניקיון של שמעוני וגם ההסתדרות הכללית תומכים במתווה של בנט, אולם לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים מתנגדת לפי שעה.