לנסוע בעקבות הנרקיסים: טיול פרחוני במיוחד בעיר דימונה

טיול באזור דימונה, המשלב פריחת נרקיסים יפהפייה, ביקור בקהילת העבריים ושרידים ארכיאולוגיים מרשימים בממשית

בעונה זו עולים מתוך אדמת המדבר היבשה נרקיסים לתפארת - סיבה מספיק טובה כדי להיכנס לרכב ולנסוע לדימונה. מספרים שלבן-גוריון היה חלום להפוך את העיר שקמה מתוך החולות לבירת ישראל ולכנותה "דמיונה". היה מי שהתריס כנגדו ואמר שלאור אפרוריותה ודלותה עדיף לקרוא לה "דמעונה". בכניסה לעיר, שמונה כיום קרוב ל-35 אלף תושבים, ניצב במרכז כיכר מטופחת פסל של הרצל, הנשען על מעקה המרפסת ומקדם במבט מהורהר את פני הבאים. מתחתיו כתובה האמרה המפורסמת: "אם תרצו אין זו אגדה". כדי להגיע אל אתר פריחת הנרקיסים יש לחצות את העיר מקצה אל קצה (אל דאגה, אין כאן פקקי תנועה). ואכן, נסיעה קצרה מוכיחה שדימונה מאתגרת הן בטיפוח שלה והן בניקיון רחובותיה.

כדי להגיע אל אתר פריחת הנרקיסים יש לנסוע בשדרות הרצל עד הכיכר השלישית, לפנות שמאלה ברחוב בן-גוריון ובכיכר השלישית ימינה, ברחוב הרב אלנקווה שבסופו מסתיימת העיר. כאן מתחילים המדבר וגם שביל הנרקיסים, שמסומן בצבע כחול. השביל חוצה גבעה משתפלת לעבר ערוץ, והעיר נותרת באחת מאחור. עם ההגעה לערוץ מתחילים לראות נרקיסים. הם פזורים במדרון הימני, הפונה צפונה. מפני שהוא מוצל יותר, התאדות המשקעים היורדים עליו קטנה יותר מאשר בשכנו השמאלי (הפונה דרומה). הנרקיסים צומחים ועולים מחורים קטנים בסלע ובנקודות שבהן נאספת אדמה ונקווים מי גשם. מדהים לראות כיצד עליהם סודקים את הקרקע היבשה ומבקיעים להם דרך אל האור. משדה הנרקיסים ניתן לשוב חזרה או להמשיך במורד הנחל ולפנות במעלה ערוץ מקביל (סימון שבילים אדום) במסלול מעגלי שאורכו כארבעה קילומטרים ומידת הקושי שלו בינונית.

דימונה היא גם מרכז קהילת העבריים (שבעידן פחות פוליטיקלי קורקט כונתה "הכושים העבריים"), שהתיישבו כאן כבר ב-1967. כדי להגיע אל כפר השלום, מרכז הקהילה, יש לנסוע בשדרות הרצל עד הכיכר החמישית, לפנות שמאלה בדרך ברלב ולחנות. "העבריים" רואים את עצמם כצאצאי שבט יהודה. לפי מסורתם, לאחר חורבן בית המקדש הראשון הם יצאו לגלות ממושכת באפריקה, ולימים נמכרו לעבדות בארצות הברית. מייסד הקבוצה הוא בן טרסר, שהיה פועל במפעל פלדה בשיקגו.

בעקבות התגלות אלוהית, כך סיפר, הוא התוודע לעברו, שינה את שמו לבן עמי בן ישראל, נטש את חייו הקודמים, והחל את האקסודוס שלו ארצה יחד עם עדה גדולה של תומכים. הקהילה עברה דרך ליבריה, מדינה אפריקאית שהוקמה ב-1847 על-ידי עבדים משוחררים, שיושבו בה על-ידי סוכנויות אמריקאיות, וכתוצאה מהתנאים הקשים שם רבים שבו לארצות הברית. מי ששרד את זה, היה חזק דיו כדי להתמודד עם המכשלות הרבות שהציבה ממשלת ישראל.

רק בשנת 2004 זכו בני העדה למעמד של תושבי קבע, ומאז בניהם משרתים בצה"ל. העבריים מקיימים את מצוות היהדות כפי שהן מופיעות בתורה וכפי שהם מפרשים אותן, ללא הפרשנות הרבנית. כך, למשל, תפורה לכל בגד שלהם ציצית תכלת, וגם השמיטה מקבלת משמעות מעניינת. על סמך המשפט "כי האדם עץ השדה" (דברים, כ', 19) הם מאמינים שגם גוף האדם, כמו האדמה, צריך לנוח, וצמים מדי שבת כדי שמדי שבע שנים תושלם שנת שמיטה לגוף. גם מבלי להתעמק באמונתם, המפגש עם הקהילה הקטנה והמלוכדת הזו הוא חוויה מרתקת. אמנם בעבר נפוצו טענות על שיטות חינוך נוקשות ביחס לילדים ולנשים, אבל בביקור אצלם קשה שלא להתרשם מחברתם הנעימה ומהדרך המרשימה שבה הקהילה מכבדת ודואגת לזקניה. חוויה מכוננת ממש!

בכפר השלום יש מסעדה פשוטה, מאפייה, חנות לממכר מוצרי מזון טבעוניים (אחת ממצוות העדה היא תזונה טבעונית בלבד), כולל טופו שמוכן במקום, ובגדים מיוחדים עשויים מפשתן או מכותנה, תוך שמירה על אי-עירוב ביניהם. יש גם בית הארחה פשוט ביותר. ניתן לתאם סיורים מודרכים. לפרטים: יפה, טל' 052-3910858, אביחיל, 054-381792 (לא בשבת!).

מעט מזרחית לדימונה נמצאת העיר העתיקה ממשית, הידועה גם בשמותיה הקדומים ממפיס וכורנוב. במהלך מסלול מעגלי בן כקילומטר, ניתן להכיר את אוצרותיה של העיר שהוקמה על אחת הדרכים הראשיות שהובילו מהארץ המיושבת אל מעמקי המדבר דרומה. במסלול ארוך יותר, בן שלושה קילומטרים, ניתן להכיר גם את היקף העיר. מקופת הכרטיסים נמשך שביל מסומן אדום (ומקביל לו סימון שביל ישראל) המפנה ימינה (מערבה).

מקיפים את התל בהליכה במישור פתוח וחוצים ערוץ נחל. במישור זה פורחות בין החודשים דצמבר-פברואר שפע סתווניות נגב, שגוניהן נעים מלבן ועד ורוד עדין. מגיעים אל הערוץ הראשי של הנחל, שבו גם נמצא סכר בריטי. מכאן גולש הנחל, ועמו המסלול, במורד. הערוץ הופך לקניוני יותר. בשיא הגובה משמאל (צפון) נמצאת העיר ממשית. כעבור קצת למעלה מקילומטר נראה שביל רחב וברור (ללא סימון) המעפיל לעבר ממשית במעלה השלוחה משמאל. עולים בו עד לאוכף, ומשלימים את הקפת העיר גם ממזרח. בסמוך נמצאת חוות ממשית, שבה ניתן להתארח וגם לערוך סיורי רכיבה על גמלים (טל' 08-6552829).

נרקיסים אורבניים

לא תמיד צריך להרחיק כדי לראות פריחות חורף. מתברר שריכוז הנרקיסים הגדול ביותר במישור החוף נמצא דווקא באזור פי גלילות. בחודשים הקרובים יפרחו שם גם כלניות, סביונים, אירוסים ועוד. בנוסף נמצאות שם גם שבע מערות קבורה שומרוניות. המרכז להכרת תל אביב במגדל שלום מוציא סיורים למקום. משך הסיור כשלוש שעות. שישי 17.1.14, 01:00, 40 שקלים,

טל' 7330015-30

צרו איתנו קשר *5988