הצצה ראשונה: כך ייראה הגוף שיבקר את פרקליטות המדינה

בשקט-בשקט הולכת נציבות ביקורת פרקליטות המדינה וקורמת עור וגידים; הוויכוח על מספר התקנים לקראת הכרעה ("יהיו 24" אומרים בביטחון מקורבים לנושא), המיקום יהיה כנראה לוד וקולגות לשעבר של השופטת הילה גרסטל שנבחרה לעמוד בראש הנציבות החדשה, אומרים בתערובת של ציניות וקנאה ש"היא כבר תקים לעצמה אימפריה חדשה".

גם המלחמות כבר בדרך: ארגון פרקליטי המדינה הודיע שלא ישתף פעולה עם הגוף החדש כל עוד לא יבואו על פתרונן מספר סוגיות שהעלה. מספר התקנים הלא מבוטל שיהיה בנציבות החדשה רק מגביר את החששות בין הפרקליטים. "הגוף הזה יצטרך להצדיק את עצמו", אומרים בארגון. "מה יעשו כל האנשים האלה, יישבו ויסתכלו על השמיים?".

אך למרות רעשי הרקע, גורמים משפטיים מהבכירים שיש משוכנעים שהגוף החדש יעשה רק טוב לפרקליטות; "זה אחד הדברים הכי חשובים שקרו בעולם המשפט הישראלי", הם אומרים. "הגוף הזה יציל את הפרקליטות. כיום 90% מהתובעים מתעסקים ביומיום שלהם בשוטף הפלילי - גנבים, אנסים, עבירות אלימות וכו' - נושאים שבדרך כלל לא מעניינים במיוחד את הציבור הרחב. אחוזים בודדים עוסקים בשחיתות הציבורית שזוכה להמון תהודה. אלה תיקים שבהם בדרך כלל מדובר בנאשמים נורמטיביים עם הרבה כוח, שבין היתר, כאסטרטגיה, גם תוקפים את הפרקליטות. גוף ביקורת, יותר משיראה כמה הפרקליטות לא בסדר, יראה כמה היא בסדר".

פטור ליועץ המשפט לממשלה

הרעיון להקים גוף שיבקר את הפרקליטות מסתובב כבר שנים רבות. לאחר כישלונות משפטיים משמעותיים של הפרקליטות (עם דגש על זיכוי אנשי ציבור), או ספק להתנהלות שלא לפי הספר, נשלף הטיעון הוותיק בדבר העדר ביקורת על אחד הגופים החשובים והחזקים בישראל. מינויו של יהודה וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה - סנגור פרטי ש"גדל" הרחק ממסדרונות הפרקליטות ותפיסותיו שונות - דחף את הקמת הנציבות. במארס 2011 הקים וינשטיין צוות לבחינת הנושא ושנה מאוחר יותר הוגש דוח שעל בסיסו גובש מסמך העקרונות של הנציבות החדשה.

על-פי המסמך, יחידת הביקורת תוקם במשרד המשפטים ולא במסגרת משרד מבקר המדינה כפי שהיו שהציעו. יחידת הביקורת, לפי מסמך העקרונות, תפעל לבדיקה יזומה ושיטתית של התנהלות המערך הכולל של התביעה וייצוג המדינה בערכאות.

בעוד שבתחילת הדרך סברו כי הביקורת תכלול רק את התובעים בפרקליטות, הרי שבהמשך הוחלט כי הביקורת תחול על כל מערך התביעה - כלומר, גם תובעים משטרתיים ועורכי דין חיצוניים שקיבלו הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה.

הנציבות, לפי מסמך העקרונות, תעסוק גם בהיבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים ומדיניות, שקיפות, תהליכי עבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, וכל זאת מבלי להתערב בעצמאות שיקול הדעת של הגופים המבוקרים בניהול ההליכים המשפטיים. בנוסף, היא תבדוק גם תלונות פרטניות. יצוין כי זוהי אחת הסוגיות שמטרידות את ארגון פרקליטי המדינה, הדורש כי הביקורת תהיה מערכתית בלבד, וכי תלונות הנושאות אופי אישי לא ייבדקו במסגרת הזאת.

מנגד, קובע המסמך כי הנציבות לא תבדוק תלונות הנוגעות להפעלת שיקול הדעת המשפטי וגם כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה חסין מביקורת. וזהו עוד עניין שמקפיץ את הפרקליטים. "הרי הדברים שעושים לנו שם רע בתקשורת, הם הדברים שבהם מחליטים הבכירים, אבל דווקא אותם לא יבקרו. מה ההיגיון בזה?", תוהים בארגון. "למה יזמו את הקמת הגוף הזה? בגלל התיקים שנוטלים נתח משמעותי מאוד מהסיקור התקשורתי של הפרקליטות - זאת אומרת, בעיקר תיקי שחיתות ציבורית שההחלטות ביחס להתנהלות בהם התקבלו אצל היועץ המשפטי לממשלה, שיהיה פטור מהביקורת. יוצא שהביקורת בעצם לא חלה על העניינים הגדולים, הרגישים והמשמעותיים. זה סוג של פלונטר, סוג של כשל".

אף שמסמך העקרונות מבהיר כי הביקורת תהיה על התנהלות ולא על מהות, בפרקליטות יודעים שההפרדה הזאת מלאכותית וחמקמקה: "הטענות בתיק ליברמן היו שההליכים התמשכו יותר מדי זמן. בתיק אולמרט הייתה ביקורת על העדות המוקדמת של טלנסקי. זו התנהלות או מהות?", שואלת פרקליטה בכירה.

הבחירה בגרסטל

במשרד המשפטים מרוצים מאוד מבחירתה של השופטת גרסטל לעמוד בראש הגוף החדש. העובדה שמדובר באדם עם רקורד משפטי וניהולי מוכח, אומרים שם, משפרת מאוד את סיכוייו של הגוף החדש, שאמור להתחיל לפעול בתוך חודשים ספורים, להפוך למשמעותי ולמשפיע.

למודעה שפרסמה ועדת האיתור לאיתור המועמד המתאים, ענו 11 אנשים. חברי הוועדה יצרו קשר עם עוד 10 מועמדים, לרבות שופטים מכהנים, וביניהם גם גרסטל.

"כשוינשטיין שמע את השם שלה", מספר גורם במשרד המשפטים, "הוא נבוך קצת, בגלל שהם מיודדים. הוא אמר שיש ביניהם היכרות מוקדמת, וחשש שיאמרו שבגלל זה פנו אליה".

גרסטל הגיעה לקו הגמר יחד עם עוד שני מועמדים, בהם השופטת בדימוס דרורה פלפל. גורמים משפטיים אומרים שהיא הרשימה מאוד את חברי הוועדה בכך שהציגה תמונה ברורה של המבנה הרצוי בעיניה של הגוף המיועד.

גרסטל מכהנת זה כשש שנים וחצי כנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז. לפני כשנה וחצי "העבירה" את כל בית המשפט שלה, בלי רעשים מיותרים, ממשכנו הזמני בפתח תקוה למבנה שנבנה עבורו בלוד. "מה שתכננו במשך שנים אהוד אולמרט, כראש הממשלה, ונתניהו אחריו - להעביר את הפרקליטות ללוד, כדי לדחוף את העיר קדימה, ולא הצליחו - עשתה גרסטל", אומר גורם מקורב לה.

גרסטל התלבטה לא מעט ביחס לתפקיד. ביולי 2015 היא מסיימת קדנציה, ואז היו עומדות בפניה שלוש אפשרויות: האחת, לחזור להיות שופטת מן המניין, עניין בעייתי משהו עבור שופט שכיהן כנשיא. השנייה, לפרוש, ולעשות מה שעושים שופטים רבים שפורשים: כסף בבוררויות. "אני משוכנע", אומר גורם משפטי, "שגרסטל הייתה הופכת בתוך חודש לבוררת הכי מבוקשת במדינה. ברמה של בעז אוקון. היא הייתה יכולה לעשות מיליונים".

האפשרות השלישית הייתה להתמודד על כיסא בבית המשפט העליון. "היא לא רצתה את זה", מסביר מקורב לגרסטל. "לשופטי העליון אין חיים. הם מגיעים בבוקר מוקדם ומסיימים בערב מאוחר, וכל היום יושבים מול התיקים. ממש רואים איך כל מי שנכנס לעליון הזדקן בשנים. העבודה הזו לא מתאימה לאופי של גרסטל. היא אישה של אנשים, ועבודה כזו הייתה 'מייבשת' אותה. חוץ מזה, העליון דורש לעבור לירושלים, ומבחינתה זה קורבן. יש לה אבא חולה, שהיא מבקרת כל יום, ואם היא הייתה עוברת לירושלים, זה לא היה אפשרי".

גרסטל, אגב, הסירה בעבר את מועמדותה לבית המשפט העליון ונימקה זאת אז בסיבות אישיות. בזמנו, כמו גם כיום, הלשונות הטובות טענו שעשתה זאת אז מאחר שידעה שאין לה סיכוי, ולדבריהם, עכשיו עוד פחות מתמיד. "גרסטל ידעה", אומר שופט מבית המשפט המחוזי בתל אביב, "שכל עוד אסתר חיות בבית המשפט העליון, ועוד אמורה להיות הנשיאה, אין לה סיכוי".

גרסטל וחיות היו חברות טובות. מתישהו, כרונולוגית סביב המועמדות של שתיהן לבית המשפט העליון, עבר ביניהן חתול שחור והחברות הסתיימה. מקורבי גרסטל, אגב, דוחים בתוקף את הדברים ומציגים טיעון מוחץ: הן התפייסו לאחרונה, והן שוב חברות.

ההתלבטות של גרסטל, מוסיף המקורב, הייתה אם להשלים את הקדנציה שלה כנשיאה או לחתוך אותה לפני הסוף. ההזדמנות לבנות משהו יש מאין קרצה לה. "הכסף אף פעם לא דיבר אליה", הוא אומר. "עוד לפני שהלכה להיות שופטת, היה לה משרד עורכי דין שעבד מצוין, והיא הרוויחה הרבה. יש לה ג'וק של השירות הציבורי, ולהקים משהו חדש, מדבר אליה".

ליד הקניון בלוד

מאז שנבחרה לתפקיד, הצליחה גרסטל לשכנע שהיא צריכה לפחות 24 תקנים. כהשוואה, מציגים את נציבות התלונות על שופטים - גוף המונה 10 תקנים והאחראי לבקר 650 שופטים. מספר המבוקרים של הנציבות החדשה הוא פי 3 בערך, כ-2000 פרקליטים ועורכי דין; מעבר לזה, הגוף החדש, שלא כמו נציבות תלונות הציבור על שופטים, עוסק גם בביקורת מערכתית.

גרסטל גם הצליחה לשכנע שהגוף החדש ימוקם בלוד. מדוע דווקא לוד? בפרק הזמן הקצר שבית המשפט שבראשו היא עומדת נמצא בלוד, אומרים מקורביה, נהנתה מכך העיר. בית המשפט ממוקם ממש ליד הקניון, כך שמתדיינים רבים, עורכי דין ושופטים, פוקדים את החנויות. "יום אחד", מספר שופט קוריוז, "מגיעה אליי עורכת דין עם שקיות. שאלתי אותה מה זה, והיא ענתה שהיא עושה את כל הקניות שם, כי זה הרבה יותר זול מאשר במרכז".

פעמיים בשנה נרתמים כל עובדי בית המשפט למשימות סיוע - יורדים לחניון, אורזים סלי מזון, ויוצאים לחלק בבתי נזקקים בעיר. השופטים והעוזרים המשפטיים גם מתנדבים ללמד בבתי ספר בעיר, במקרים מסוימים גם בבתי ספר שחלק מתלמידיהם מכירים את בית המשפט מבפנים. עוד פעילות התנדבותית של צוות בית המשפט היא מתן הרצאות בערב למבוגרים. את כל הקשר הזה היא רוצה לשמר, ולכן ביקשה להישאר בעיר. "והיא תקבל את זה", אומרים גורמים משפטיים.

"יהיה גוף רציני"

מקורביה משוכנעים שגרסטל תצליח ליצוק לתפקיד תוכן מהותי, ובמהירות. "התפקיד אולי קטן עליה, והיא ראויה לתפקיד בכיר יותר, אבל אין ספק שמשרד המשפטים עשה עסקה טובה", אומר מקורב לשופטת. "היא בעלת יכולות ביצוע ותפקוד ברמה הכי גבוהה שיש. יש לה יכולת מנהיגות, שיעור קומה וגם את הכישורים הנדרשים לתפקיד. העובדה שבחרו בה, מלמדת על זה שמתכוונים שהגוף הזה יהיה רציני".

הקולגות לשעבר של גרסטל בבית המשפט המחוזי בתל אביב לא מתכחשים לדברים, אבל מצקצקים בלשון: "היא כבר תקים לעצמה אימפריה שם", הם אומרים בעוקצנות. "כמו שהיא עשתה בבית משפט המרכז. את כל השופטים היא שאבה, ואחר כך אומרים שבית המשפט שלה יעיל. אם היו מביאים אלינו את כל השופטים, היו רואים איך אנחנו הופכים ליעילים".

"שטויות", עונה גורם הבקיא בנושא, "גם אם מביאים לבית משפט שלא מנוהל טוב עוד שופטים, זה לא עוזר. שלא יברברו. הקנאה מדברת מגרונם. מה לעשות, גרסטל מוצלחת וזה מעצבן אנשים מסוימים".

גם האיומים של הפרקליטים לא ממש מדירים שינה מראשי משרד המשפטים: "זה צריך לעבור איזה תהליך של הפנמה. אף אחד לא אוהב ביקורת, אבל הגוף הזה הוא עובדה וזה שהפרקליטים יתנגדו לו, לא יביא לביטולו. דווקא צריך להיות להם אינטרס לשתף פעולה.

"ההיסטוריה תוכיח שהקמת הגוף הזה הייתה נקודת מפנה לחיוב בכל מה שקשור לתביעה בישראל, כי הביקורת תוכיח כמה הפרקליטות נקייה, ערכית ועניינית. באותם מקרים שיש פגם בהתנהלות, זה בשגגה ולא בזדון".