המבקר: העיריות מוציאות מאות מיליונים על חגיגות ומופעים

‎‎דוח המבקר על ניהול אירועים ברשויות המקומיות מציג: תשלומים מופרזים למפיקי אירועים, התקשרויות ללא מכרז עם יועצים ועקיפה של כללי העסקת עובדים ‏‏

‎‎עיריות ורשויות מקומיות מוציאות מאות מיליוני שקלים על ארגון חגיגות ומופעים, תוך פזרנות, תשלומים מופרזים לבעלי מקצוע והתקשרויות ללא מכרזים - כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח המתפרסם היום (ד') על השלטון המקומי. לטענת המבקר, ההתנהלות הקלוקלת הזאת מובילה לפזרנות של כספי הציבור.

‏‏בדוח נבדק האופן שבו אורגנו מסיבות ואירועים ב-3 עיריות בשנים 2009-2012 - אשדוד, כרמיאל וראשון-לציון - וכן ובמועצה האזורית שדות הנגב. בכולן התגלה כי הרשויות לא פעלו באופן מיטבי לשמירה על כספי הציבור. לדברי המבקר, מדובר ב"כשל רב-מערכתי".

‏מבקר המדינה מותח ביקורת על כך שהרשויות לא עשו את המרב כדי לאזן את התקציב ולהגדיל את ההכנסות מהאירועים שהן קיימו. כך, באשדוד הכנסות החברה העירונית מפסטיבלים שהתקיימו בעיר בשנים 2011-2012 היו כ-4% בלבד מסך ההוצאות, בין היתר בגלל התנהלות קלוקלת שבעקבותיה הוצבו דוכנים באופן שהיו לא רווחיים.

ב-2012 הכניסה עיריית אשדוד 310 אלף שקל מאירועי הקיץ שלה (ממכירת כרטיסים וחסויות), בשעה שההוצאות על קיומן עמדו על 5.8 מיליון שקל.

‏‏עיריית כרמיאל, בעת ארגון פסטיבל המחולות, הציגה דוחות חלקיים בבקשתה לתמיכת הממשלה. המבקר מציין כי הגירעונות הכספיים שלה בשנים 2010-2012 עמדו על 600 אלף שקל, אבל זה לא הפריע לעירייה לחלק מדי שנה כ-4,500 כרטיסים חינמיים למופעים.

‏‏‏‏בראשון-לציון נמצאה חריגה של 166% בהוצאות על אירועים בשנים 2009-2012. הדוח מצא כי עיריית ראשון-לציון שילמה דמי ניהול גבוהים לחברה העירונית בלי למצות את יכולתה לקבל הכנסות מגורמים ממשלתיים או מחסויות.

ככלל, עיריית ראשון-לציון, לפי המבקר, לא עשתה מאמץ לגיוס חסויות, למשל בחגיגות לציון 130 שנה לעיר. בין השנים 2009-2013 נמצא כי גויסה רק חסות מסחרית אחת, בסך 60 אלף שקל.

‏‏‏‏‎‎עבודה חפיפניקית

‏הדוח מבקר את הרשויות שהוזכרו גם על תשלומים של מאות אלפי שקלים למפיקים ולמנהלים אמנותיים, שנעשו בעקבות החלטות לא מושכלות, בהיעדר בקרה או פרוטוקולים מסודרים.

בדוח המבקר מפורטת שיטת עבודה "חפיפניקית" הבאה לידי ביטוי בהסכמים לקוניים ולא מפורטים עם נותני שירות. כך, למשל, עיריית כרמיאל הזמינה עיבודים והקלטות בהיקף של כ-54 אלף שקל שסוכמו בטופס הזמנה שאין בו כל פירוט.

‏‏לא רק שהתשלומים מופרזים, רבות מההתקשרויות נעשו ללא מכרז כלל ובהעדר שקיפות. המבקר מביא כדוגמה את אופן ההתקשרות עם המנהל האמנותי של פסטיבל המחולות בכרמיאל, המועסק בתפקיד זה מ-1999. בינואר 2009 נחתם עמו הסכם להארכת תקופת העסקתו ב-6 שנים. 236 אלף שקל בשנה עולה המנהל לעירייה, אלא שעד 2009 ההתקשרות עמו, שהסתכמה במיליוני שקלים, נעשתה ללא מכרז או שקיפות ציבורית.

עוד כותב המבקר כי על עבודת המנהל האמנותי נשמעה ביקורת על כך שהוא לא סיפק דיווחים שוטפים, והדבר הקשה לפקח על עבודתו.

‏גם בחירת היועצים האמנותיים בפסטיבל ראשון-לציון נעשתה באופן קלוקל, קובע המבקר. אותם יועצים קיבלו כ-90 אלף שקל על עבודתם בכל שנה, אולם נבחרו ללא מכרז או תהליך תחרותי שקוף ומנומק.

אותם יועצים היו שותפים לתהליך קבלת ההחלטות בדבר תוכן האירועים באמצעות חברות ההפקות שבבעלותם, ולפיכך שילמה העירייה סכומים גבוהים מאוד בהשוואה לחברות הפקה אחרות שעמם התקשרה. בשנים 2010-2012 שולמו 800 אלף שקל, 1.5 מיליון שקל ו-988 אלף שקל לעבודות הפקה וייעוץ, וכל זה ללא קיום מכרזים.

‏‏‏‏בחגיגות לציון 130 שנה לעיר, התקשרה עיריית ראשון-לציון עם במאי ושילמה לו ולצוותו 1.2 מיליון שקל - 20% יותר מכפי שסוכם עמו. גם הפעם ההתקשרות נעשתה ללא מכרז.

ומה באשר לתשלומים לאמנים? לא אחת התגלה כי במקום להתקשר עם משרד הפקות המייצג אמן מסוים, העדיפה העירייה להתקשר באמצעות "מתווך" ולשלם כסף מיותר.

"באחד המקרים, בעיריית ראשון-לציון, החברה המייצגת את האמן 'מכרה' את הופעתו לחברה אחת, ש'מכרה' אותה לחברה אחרת, וזו 'מכרה' אותה לעירייה", נכתב בדוח. חלם זה כאן.

‏מעיריית ראשון-לציון נמסר בתגובה: "העירייה מכירה ומוקירה את עבודת מבקר המדינה. ‏דוח הביקורת הגיע לעיריית ראשון-לציון, וראש העירייה, דב צור, הנחה להקים שני צוותי עבודה ‏שיבחנו את כלל המלצות המבקר ויפעלו מיידית ליישמן".‏