אומרים ישנה ארץ

הסרט "בלי פחד", הערב ב"יס דוקו" - מעניין ומצליח לעורר מחשבה

"בלי פחד", ד', 21:00, "יס דוקו"

רוב הפוליטיקאים שמתמודדים בבחירות לכנסת הם קונפורמיסטים. גם מי שבאים בידיים נקיות וברצון כן לשנות, מעדיפים לעשות זאת מבפנים, חלק מהשיטה ולא כנגדה. את הסוף העגום של מרבית הקריירות האלה אנחנו כבר מכירים: האנשים שרצו להביא פיתרון הופכים להיות חלק מהבעיה. על המעטים שנשארים עם קמצוץ של להט מהפכני, יש כמה עשרות שהחיים הנוחים בקרבת הצלחת, משכיחים מליבם את שליחותם.

אפשר לומר על אלדד יניב ורני בלייר לא מעט דברים בגנות האידיאולוגיה שלהם, קשה להתכחש ללהט ולחריגות שלהם בנוף הפוליטי. קשה לחשוב על טעות בסיסית גדולה משעשו: האמונה בטבע האדם.

לדידם, "השיטה" היא כה פסולה עד שדי אם יפקחו את עיני הציבור התמים באשר לתחלואיה - ולא יהיה אדם בר דעת שלא ירצה לפרקה. רק שבדרך הקשה הם מגלים שהמצביעים, גם כשהם מגלים איך פועלת המערכת ש"כאילו מעניקה הזדמנות שווה" מסביבם, עדיין דבקים בה. כך שעוד לפני שנקלעים לויכוח אידיאולוגי עם השניים, קשה שלא לתהות על הנאיביות של שני אנשים נבונים: בני אדם מפחדים רק מהלא נודע, משינוי - ומעדיפים להיאחז גם בשגרה רעה במקום לנסות לטלטל אותה. הלקח הזה צונח על ראשם בליל הבחירות כמו דלי עם מי קרח, כשכל המסע בדרך לשם, הם נופלים במלכודת הקלאסית לפוליטיקאי המתחיל: "כולם" אומרים להם שהם איתם - והם מאמינים שאותם אנשים גם יגיעו לקלפי וישלשלו את הפתק הנכון.

מכאן שהסרט הזה מעניין פעמיים: פעם אחת בגלל המסרים החתרניים של הקמפיין, מסרים שגם כאשר לא מסכימים להם, קשה לטעון שאינם מקוריים או מעוררי-מחשבה, ובפעם השנייה הוא מעניין במישור האישי - קבוצת אנשים שיוצאת למסע באמונה שהיא יכולה לשנות את העולם ומגלה שלעולם לא דחוף להשתנות. אני לא יודע אם זה צריך לעורר הערכה, מחשבה מכל מקום, זה מצליח לעורר. ציון 9

יפה ומטופש

"קוקטייל", ד', 21:30, "יס 1"

מה תשתו? לגונה כחולה? טקילה סאן רייז? זוכרים את הקוקטיילים הצבעוניים של שנות השמונים, שהיו מבחילים כמעט כמו הבגדים והתספורות של אותו עשור? ובכל זאת, לפעמים נעים להיזכר, כמו במקרה של הסרט הקצת מטופש הזה, מטופש - אבל מורח חיוך קטן על הפנים בכל זאת, כשטום קרוז הצעיר מתאהב באליזבת שו הצעירה ומנסה לשכנע את אביה העשיר שהעובדה שהוא בסך הכל ברמן, לא הופכת אותו לאדם פחות טוב. הסרט הזה די רדוד (למעט פס-קול מגניב - שם תואר שהיה חוקי באייטיז), אבל יש בו הכל: צעיר שאפתן וקצת חמדן, מנטור שהחיים הפכו אותו לטיפוס גבולי, אנשים צעירים ויפים ואפילו סיפור מסגרת סביר שגרם ללא מעט אנשים צעירים לפתוח פאבים ולהפסיד את תחתוניהם. ציון 8