הסטארט-אפ החדש של טביב

1. פטה מורגנה, מיראז', מחזות תעתועים בבית וגן? לא, לא ולא: אלי טביב שם את היד בכיס. בשיא הרצינות. עושה רושם שהאיש שהצהיר כי "הרווחתי כסף מהתקופה שלי בהפועל ת"א", הקבוצה הקודמת עליה שלט, שבה ישב ברוב תקופתו על קופת מזומנים שלא דרשה השקעה מהבית - הולך להפסיד לא מעט כסף השנה בבית"ר ירושלים.

איך זה ייתכן? ובכן, בתחילת העונה הוא הביא לטדי שחקנים כושלים וזולים (למשל: זר ניגרי המכונה "אייס קרים", שבשנה שעברה היה מחליף בליגה המקדונית). אבל בתום חודשים ספורים טביב תפס את עצמו: הוא הבין שיש מצב שאם לא ישקיע מהר ועכשיו, הבייבי החדש שלו ירד לטמיון (כלומר, ללאומית). טביב כבר היה בסרט הרע הזה: כבעלי הפועל כפ"ס, הוא ירד ליגה שלוש פעמים. אז בהתחלה הוא פיטר את אלי כהן, ובמקומו החתים מאמן יקר בעל שם (רוני לוי); ואז התחיל מסע הרכש של חודש ינואר, במסגרתו הגיעו לא פחות מארבעה שחקנים חדשים למועדון (ואומרים שהיד עוד נטויה - שניים נוספים, דני פרדה ודושאן מאטוביץ', על-סף חתימה). כשמכניסים לתחשיב את הפיצויים למשוחררים השונים, ואת העובדה שבתקציב העונה נכללים גם החזרת חובות עבר של בית"ר - מבינים שטייקון מוצרי החוף ממיאמי נותן עבודה.

אלא שמבט קצת יותר מעמיק על חוזי ארבעת השחקנים החדשים הראשונים שהגיעו בחלון החורפי בכל זאת מעלה יותר סימני שאלה מסימני קריאה, כמיטב המסורת העסקית הלא ברורה והמתחכמת יתר על המידה של טביב בכדורגל הישראלי: הארגנטיני פבלו ברנדאן - שחקן חופשי שחתם עד סוף העונה בטדי; מושיקו לוגסי - השאלה עד סוף העונה ממכבי ת"א; שלומי אזולאי - השאלה עד סוף העונה ממכבי חיפה; ג'ונתן וילה - השאלה עד סוף העונה מסלטה ויגו. כמו שזה נראה כרגע, יכול להיות שטביב עלה פה על עוד סטארט-אפ: למה לחתום עם שחקנים על חוזים "ארוכי טווח" לשנה, אם אפשר להתגלגל עם עובדים זמניים לכמה חודשים?

2. התירוץ המסורתי של מאמנים, "ספגנו שער ממצב נייח", כבר לא אוכל במקרה של משחקים מול ב"ש. כי אם הקבוצה של אלישע לוי כובשת ממצבים נייחים כמעט נגד כולן - כולל מול ההגנה הטובה בארץ של מכבי ת"א, ה"גדולות" המסורתיות הפועל ת"א, מכבי חיפה ובית"ר, קבוצת הצמרת החזקה של עירוני ק"ש, ועוד - הרי שכנראה שהסיבה לכך היא רמת האימונים של אלישע לוי, ולא מקריות או גזירת גורל. "אנחנו מתרגלים את זה", הודה אלישע בשבוע שעבר. "יש לנו מגוון של אפשרויות".

הנתונים של ב"ש העונה לא מותירים מקום לספק: 15 שערים היא כבר כבשה במכות נייחות, 43% מכלל שעריה. נתון כמעט בלתי נתפס (רק שני גולים מתוך המספר הזה - בפנדלים), וכמובן שהגבוה ביותר בליגה. מאור בוזגלו הוא המנצח העיקרי על התזמורת - עם 6 בישולים בבעיטות חופשיות וקרנות, ועוד 3 כיבושים ישירים מבעיטות בננה נייחות. בכלל, מרענן לראות את בוזגלו, שבלי שנרגיש הפך לשחקן חשוב יותר במערך של ב"ש אפילו מאליניב ברדה. מי היה מאמין שהקאמבק של בוזגלו יגיע אחרי שנתיים קשות במיוחד בבלגיה, בהן רשם פציעה קשה אחת, ו-1,265 דקות בלבד של כדורגל עם 13 הופעות בהרכב של סטנדרד ליאז'. כמו יריבו העיקרי עד כה לתואר "שחקן העונה", ערן זהבי, מאור בוזגלו מוכיח שאפשר לחזור לככב בליגת העל גם אחרי גיחה אירופית מצלקת.

3. "עמוס לוזון הודיע לראשי מכבי פ"ת: 'אני עוזב בסוף העונה'" ("הארץ", 2.3.2008)

"התעייפתי, הכניסה של האוליגרכים הופכת את זה לבלתי אפשרי. ההחלטה שלי לעזוב את הכדורגל היא סופית לגמרי" (עמוס לוזון, "גלובס", 2.6.2008)

"אני פרשתי וגמרתי עם הכדורגל" (עמוס לוזון, 26.10.2011 ,YNET)

"אני סיימתי את דרכי בכדורגל הישראלי" (עמוס לוזון, 24.4.2012 ,ONE)

"גם לעמוס לוזון יש מחליף. זה ניתוק מכדורגל באופן כללי. המשחקים היחידים שתראו אותי זה או של הבן שלי, או מחלקת הנוער" (עמוס לוזון, 8.5.2013 ,ONE)

"טל בן חיים עבר מהפועל למכבי ת"א. הצהובים סיכמו עם עמוס לוזון על רכישת החלוץ" ("הארץ", 25.6.2013)

"אין לי קשר ואני לא קשור למכבי פ"ת" (עמוס לוזון, "הארץ", 3.9.2013)

"מינהלת הליגה בכדורגל התכנסה היום לישיבה ראשונה במשרדו של נשיא מכבי חיפה יעקב שחר. בין הנוכחים: עמוס לוזון" ("דה פוסט", 8.1.2014)

"מכירת עומר דמארי צריכה את האישור שלי. כשמכבי חיפה או כל קבוצה אחרת תרצה לקנות את הכרטיס או מחציתו, היא תצטרך גם לשבת איתי. אז נדון במכירת החצי שלי או שהחצי יישאר אצלי" (עמוס לוזון, "מעריב", 20.1.2014)

שבת האחרונה, 25.1.2014: עמוס לוזון נצפה במשחק חוץ (!) של מכבי פ"ת בקרית אליעזר מול מכבי חיפה. אז מה, עמוס, קשור? לא קשור? זה בשביל הנשמה ככה, בקטנה? או שבסוף זה הכל עניין של מימוש, כשיש תרנגולות שהולכות להטיל ביצי זהב אתה פתאום שוב בעניין?