אצטדיון סמי עופר בחיפה על-סף השקה - 30 אלף מקומות ישיבה; אצטדיון טדי בירושלים כבר שופץ - 34 אלף מקומות, כשסמוך אליו הארנה של הכדורסל שנמצאת בשלבים סופיים, עם 11 אלף; המגרש הנוצץ בנתניה, שהפך לבית חרושת למשחקים ואירח את גמר גביע המדינה - כבר פה (14 אלף); האצטדיון בבאר שבע, בתהליך בניה מואץ (16 אלף). במילים אחרות, מתקנים ספורטיביים מתקדמים מתרבים כמו פטריות בכל רחבי הארץ וחודרים אפילו לפריפריות. מה שמעורר שאלה מהותית: למה דווקא בתל-אביב, מרכז הכלכלה והתרבות של ישראל - אצטדיוני הכדורגל נותרים מאחור, עם מגרש מרכזי מיושן שהופך לקטן מיום ליום; ומעבר לכך - מה עוד צופן העתיד למתקני הספורט העיקריים בעיר?
1. בלומפילד. אז זהו, שתהליך ההתכווצות של האצטדיון היפואי, שבימיו הטובים (עוד בעידן הטריבונות), יכול היה להכיל 22 אלף צופים - צפוי להיעצר (בתנאי שהעירייה תאשר סופית בחודש הקרוב את התוכנית להרחבתו, שאמורה להשבית אותו לשתי עונות - 2014/15 ו-2015/16). אחרי החלפת תשתיות והתאמת המתקן לתקנים האירופיים, קטן בלומפילד לכדי פחות מ-14,500 מושבים, מה שהפך אותו לפחות כדאי כלכלית עבור אימפריות בשחזור, דוגמת מכבי ת"א שכל משחקיה הביתיים הם סולד-אאוט.
ההרחבה המדוברת תעלה 160 מיליון שקל שכולם יגיעו מקופת העירייה. האוטופיה היא להגיע לקיבולת מקסימלית של 30-31 אלף מושבים, אבל בפועל ההרחבה תביא את בלומפילד במקרה הטוב ל-21 אלף מקומות ישיבה, ייתכן כי אפילו פחות. ההבדל בין האידיאל למציאות הוא למעלה מ-100 מיליון שקל. צריך להבין שעד 2009 הושקעו בשמירת השלד הקיים (שהוקם ב-1962) כ-35 מיליון שקל. מסוף 2011, הושקעו בין 20 ל-22 מיליון שקל בשיפוץ ובהחלפת התשתיות. הסיפור הפעם הרבה יותר מורכב.
מהנדסים יאמרו מיד שאילו בלומפילד היה נבנה כיום, ספק אם היה יכול לשבת על אותו שטח, כי המבנה שלו היה תופס יותר מקום. בלומפילד נבנה בצורה ייחודית, שמתעקלת כלפי מעלה, ולכן קומפקטית הרבה יותר. מינהל ההנדסה של העירייה הציע ב-2011 כי בלומפילד ייהרס ביום מן הימים וחורבותיו יוקצו למגורים. התכנית נגנזה, גם כיוון שהתוכנית המקורית, להקמת אצטדיון עירוני/לאומי ליד צומת חולון, לא קרמה עור וגידים. עכשיו מדברים, כאמור, על הרחבה והשבחה של בלומפילד.
אגב, מכבי ת"א ורוכשים פוטנציאלים התעניינו במימון הרחבת האצטדיון תמורת העברת זכויות. ראש העיר, רון חולדאי, הבהיר להם כי את התמורה הם יקבלו בכל דבר - מפטור מדמי שימוש ואפילו פרסום - למעט האצטדיון עצמו שיישאר עירוני. נכון להיום, לפני השדרוג, עלות התפעול השנתית של בלומפילד היא 2.5 מיליון שקל - ושלוש הקבוצות שמשתמשות בו (מכבי, הפועל ובני יהודה) חולקות בנטל.
2. דרייב-אין ונוקיה. המאבק של העירייה לשמירה על צביון עירוני לכל מתקניה כבר מצמיחה בעיה באולם החדש שהולך ונבנה במהירות בשטח הדרייב-אין בגני התערוכה, שאמור להיות מוכן באוקטובר 2014. מדובר באולם רב-תכליתי של 3,400 מקומות ישיבה (לא ניתן להרחבה), שישמש בעיקר את הפועל ת"א כדורסל ואת משחקי מכבי ת"א כדוריד בגביע אירופה. יש מחשבה גם של איגוד הטניס להשתמש במתקן למשחקי גביע דייויס בחורף, אבל הסיכוי לכך קלוש. מדובר בבייבי של מחזיק תיק הספורט בעירייה, אלון סולר, שבעת האחרונה הוצמד לו סגן - כדורגלן העבר ניר סביליה. האולם יוחזק על-ידי חברת "היכלי הספורט בע"מ", שמתחזקת גם את היכל נוקיה ואת בלומפילד. בהפועל ת"א מודעים לעובדה כי גם אם יהיה מזוהה איתם, המגרש לא יהיה בבעלותם והם אף ישלמו בו דמי שימוש.
אולם הכדורסל של הפועל ת
יש לציין כי מכבי משלמת בנוקיה 600 אלף דולר מדי שנה כדמי שימוש, ובסך הכל 3.5 מיליון שקל כל שנה על השימוש בהיכל, שעבר במשך השנים שדרוגים על-גבי שדרוגים. כרגע לא מתוכננים שיפורים נוספים בעתיד הנראה לעין, למרות שבתקופה האחרונה דווקא גיששה מכבי לגבי אפשרות הרחבת נוקיה ל-15 אלף מקומות.
להפועל ת"א אמנם היתה מילה משמעותית לגבי העיצוב הפנימי של אולם הדרייב-אין, כמו גם לגבי חדר הכושר, אבל בעירייה מתעקשים כי מדובר באולם עירוני, שאם יושקעו בו כספי פרסום מטעם חברה מסחרית - עשוי גם להיקרא על שמה במתכונת של חסות שמית, דוגמת "נוקיה". בניית האולם עצמו, כולל תשתיות, תעלה 90 מיליון שקל, במימון עירוני מלא. הטוטו ביקש כי האולם ייקרא 'אולם ווינר', רצה פרסום בעיגול האמצע, על כל כיסא, על שערי הכניסה וגם אחוזי פרסום בשילוט האלקטרוני, והסכים לשלם על כך כ-20 מיליון שקל מתקציב קרן המתקנים. בעירייה סירבו, וככל הנראה יוציאו, כאמור, מכרז ספורנסרשיפ לאולם.
3. אצטדיון הקבוצות "הקטנות". מלבד האצטדיון בשכונת התקווה, שבו משחקות כיום הפועל כפר שלם ומכבי קביליו יפו מליגה א', ובני יהודה מתאמנת בו לסירוגין - אין עוד מגרש כדורגל בעיר. "גאון" ביפו נהרס ב-2008, וטרם קם לו תחליף. בעיר משחקות בסך הכל חמש קבוצות בשלוש הליגות הראשונות, וכך יוצא שעיר בת 400 אלף תושבים מציעה מעט מאוד מבחינת מתקנים המוניים. כרגע אין כוונה לשפץ את המגרש בשכונה: תכנית המתאר מדברת על הריסת האצטדיון, כאשר תעמוד לו חלופה - וכרגע אין.
אצטדיון שכונת התקווה / צלם: איל יצהר
אצטדיון הפרברים עליו מדברים כבר שנים - לטובת בני יהודה, יפו וכפר שלם - נמצא בסבכי בירוקרטיה. תב"ע כבר יש, ואפילו המיקום נקבע: פארק 'אריאל שרון', הידוע לכל בשם חירייה. האצטדיון יכיל בין 5,000 ל-8,000 מושבים כאשר המגמה היא להעמיד אותו בתקן לליגת העל, על מנת לאפשר לבני יהודה להפוך אותו לביתה הקבוע.
4. היתר. מתחם הדר יוסף, על מגרש האתלטיקה והאולם הרב-תכליתי שבו, הוא כרגע מתחם הספורט מספר 1 במדינה, ועדיין כולל המון שטחים לא מנוצלים. יש רעיון להקים שם בריכה אולימפית מקורה, ואפילו בתב"ע של המקום מופיעה בריכה, אבל מדובר כרגע בבדיקה ראשונית. "התיכונט", אולם כדוריד של 1,000 מקומות ישיבה ליד מכללת לוינסקי, כבר משמש את מוליכת הליגה בכדוריד מכבי ת"א. הוא הוקם בהשקעה של 25 מיליון שקל ומתוחזק על-ידי החברה למתנ"סים "מוסדות חינוך". בתוכניות העירייה, בין היתר, גם הקמת מתקן חדש לאגודת הנוער גדנ"ע יהודה, שיכיל שני מגרשים באיזור בו פועל המועדון בדרום מזרח העיר, ולהוסיף מגרש נוסף בפארק דרום, שהמגרש בו הפך לפעיל מאוד בשנה האחרונה.
בעירייה מודעים לכך שההשקעה במתקני ספורט הישגי נופלת מערים רבות, אבל גאים בכך שבעיר יש מוסדות תרבות רבים והשקעה גדולה בתשתיות ספורט עממי. שישה אחוזים מתקציב עיריית ת"א מוקדשים לתרבות, בעוד סל התרבות של המדינה הוא בין 0.33% ל-0.5%.
לפי הערכות, בעשור האחרון השקיעה עיריית ת"א כ-400 מיליון שקל בשדרוג כלל מתקני הספורט ותשתיות ספורט בעיר - כולל ספורט עממי (מגרשי הספורטק, שבילי אופניים, וכו'). לא מספרים שמתחרים עם מינכן, לונדון, פריז או ניו יורק - אבל בסך הכל לא רע בכלל.
היכל נוקיה / צלם: איל יצהר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
