עמוס לוזון ובעלי פאואר סנטר ירקונים נקנסו ב-15 מיליון שקל

עמוס לוזון, לוי שטרית ואפרים מאיר, שהורשעו בעבירות בנייה ושימוש ללא היתר בקרקע חקלאית במחתם ירקונים בפ"ת, ישלמו קנס בסך 1.5 מיליון ש' כ"א

בית משפט השלום בכפר-סבא גזר הבוקר (ה') קנס חסר תקדים בסך 15 מיליון שקל על ‎‎בעלי הנכסים במתחם ירקונים שבפתח-תקווה, ובהם נשיא קבוצת הכדורגל מכבי פתח-תקווה עמוס לוזון וחברת הכשרת היישוב שבבעלות עופר נמרודי.

עמוס לוזון, לוי שטרית ואפרים מאיר, ‎‎שהורשעו על-פי הודאתם בביצוע עבירות בנייה ושימוש ללא היתר בקרקע חקלאית, ישלמו קנס בסך 1.5 מיליון שקל כל אחד, ויחתמו על התחייבות בסך מיליון שקל להימנע מביצוע עבירות בנייה.

על חברת הכשרת היישוב של נמרודי נגזר הקנס הגבוה ביותר, בסך 6 מיליון שקל - המהווה 40% מהקנס הכולל שהוטל על כל הנאשמים בפרשה; ושאר החברות שהפעילו את העסקים על הקרקע החקלאית בירקונים - ע. לוזון נכסים והשקעות, ל.א. שטרית נכסים והילת השרון השקעות - ישלמו קנס בסך 1.5 מיליון שקל כל אחת.

כאמור, בסך-הכול נגזר על בעלי העסקים והחברות שבבעלותם קנס חסר תקדים בסך 15 מיליון שקל, כפי שביקשה המדינה לגזור עליהם במסגרת הסדר הטיעון.

השופט מיכאל קרשן ציין בגזר הדין כי הקנס הראוי לנאשמים "צריך היה לעלות עשרות מונים על תקרת הקנס בהסדר הטיעון", אך השית קנס זה רק משום שלא מצא הצדקה להתערב בהסדר הטיעון.

עוד ציין השופט כי הטיל על לוזון ובעלי החברות האחרים קנס זהה לעונש שהוטל על החברות, כיוון ש"יש מקום לפגוע באופן ממשי בכיסם האישי של יחידי הנאשמים, לצורכי הרתעה והלימה כאחד".

כן ניתנו צווים להפסקת השימוש בקרקע החקלאי, וצו הריסה למבנים המסחריים שהופעלו שם. מדובר בסגירתם של העסקים במתחם הקניות "פאואר סנטר" במתחם ירקונים. המתחם נבנה בינואר 1998 על שטח של כ-44 דונם שייעודן חקלאי.

עמוס לוזון, שאחיו הבנקאי אבי לוזון משמש כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, והנאשמים האחרים - הודו בהקמתם של המבנים ללא היתר, שימוש בקרקע חקלאית בניגוד לייעוד שלה, סטייה מהיתר ומתוכנית ואי-קיום צו הריסה מינהלי למבני המשמש את מתחם החנויות והעסקים.

לוזון ובעלי העסקים האחרים הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות בנייה ושימוש ללא היתר, בניגוד לתוכניות החלות על השטח, והפרת צו מינהלי.

על-פי הסדר טיעון הוגש כתב אישום מתוקן, בו צוין כי על שטח ירקונים חלו בתקופה הרלוונטית תוכניות שמייעדות את הקרקע לחקלאות, ואילו מתחם ירקונים שימש לשטח מסחרי, כולל "פאואר סנטר".

‏‏כתב האישום מפרט 4 חברות נכסים, כולל של לוזון והכשרת היישוב, וכן את לוזון עצמו והמפעילים של חברות הנכסים.

את לוזון ייצגו עורכי הדין איל מאמו ומירי כהן ממשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות'.

במסגרת הסדר הטיעון שמע בית המשפט את הודאתם של ראש עיריית פתח-תקווה לשעבר, גיורא לב, שהיה גם יו"ר הוועדה המקומית, ושל מהנדסת העיר לשעבר, מדלן אונגיל, בעובדות כתב האישום שהוגש נגדם בפרשה, בגין הוצאת היתרים שלא כדין לקמת "פאואר סנטר" במתחם ירקונים והפעלתו כמרכז מסחרי.

לפי הסדר הטיעון הודו לב ואונגיל בעבירות לפי סעיף 48 לחוק התכנון והבנייה, אשר איפשרו לקבוע עובדות בשטח בניגוד לתוכניות החלות על הקרקע, ונתנו ידם להקמת מבנה מסחרי רחב-היקף על קרקע חקלאית. במעשים אלה הביאו השניים לייעוד הקרקע בפועל במתחם ירקונים, בניגוד לחוק, ותרמו לעיכוב של התוכנית להקמת פארק מטרופוליני באזור.

מדובר בשניים הראשונים שהועמדו לדין בגין מתן היתרים בלתי חוקיים לפי סעיף 48 לחוק התכנון והבנייה.

עניינם של לב ואונגיל כאמור הופרד מהדין בתיק של עמוס לוזון והנאשמים האחרים, ובאוקטובר 2012 החליט השופט קרשן להימנע מהרשעתם.

האיש החזק במכבי פתח-תקווה

עמוס לוזון נחשב ל"איש החזק" בקבוצת הכדורגל מליגת העל מכבי פתח-תקווה, בעיקר מאז עבר אחיו אבי לוזון לתפקידו כיו"ר ההתאחדות לכדורגל. במהלך השנים האחרונות הצהיר עמוס לוזון מספר פעמים על החלטתו לעזוב ולהתנתק מהכדורגל - הצהרה שבפועל מעולם לא מומשה.

במקביל, מנהל לוזון עסקי נדל"ן במרכז הארץ, ובין היתר חתם לאחרונה על הסכם אופציה עם חברת ישראלום, שבשליטת מתיו ברונפמן ושלום פישר, לרכישת מגרש ברחוב הרב מלכה באזור התעשייה קריית אריה בפתח-תקווה, תמורת סך כולל 54 מיליון שקל.

מלבד פרויקטים למגורים בפתח-תקווה, ברמת-השרון ובנתניה, מחזיק לוזון גם במספר פרויקטים מניבים, כשהבולט בהם היה המתחם המסחרי בצומת ירקונים בפתח-תקווה.

"מכת מדינה"

השופט ציין בגזר הדין כי "עבירות על חוקי התכנון והבנייה הפכו זה מכבר למכת מדינה. תוצאותיהם קשות ליחיד ולחברה. אמצעים רבים שהפעילה המדינה ומפעילות רשויות התכנון נמצאו בלתי יעילים על מנת לבלום את התפשטות התופעה".

עוד הוסיף השופט כי "שימוש מסחרי בקרקע חקלאית מוכרזת גורם תקלה משמעותית במיוחד לציבור", וכי "הקמת הפאואר סנטר במתחם ירקונים, בלב הריאה הירוקה של גוש דן, השפיעה שלא כדין על תכנון האזור כולו. גודלו העצום של מבנה המסחר שהוקם על קרקע חקלאית מוכרזת, והעובדה שפעל במשך שנים, השפיעו על שיקול-הדעת של גורמי התכנון, שנאלצו בסופו של דבר להסכין עם קיומו".