אלונה קמחי נמצאת בתקופה מכונסת. קמחי, 50, מחלקת את זמנה בין הבית לסטודיו רחב הידיים שנמצא במרכז תל-אביב ובו היא כותבת. שם אנחנו גם נפגשות. "אני יוצאת מעט מאוד, רק כדי להרגיש שעוד יש אנשים בעולם", היא מספרת.
בקרוב עומד לצאת לאור ספרה "זמן נשים" (שם זמני) בהוצאת אחוזת בית. הספר עוסק בסיפוריהן של 5 נשים בגילאים שונים ויחסן עם העולם הסובב אותן. זו תקופה לא פשוטה עבורה. קשה לה לכתוב, החרדות מציפות ומשאירות אותה בלי אוויר. "זה הפחד להיכשל, ואם הולכים יותר רחוק, לשורש העניין, זה הפחד למות, לחדול", היא מספרת בכנות.
בצד החרדות עוכרות השלווה, ולמרות נוכחותן הכמעט תמידית, קמחי מדווחת על אושר ביתי, פשוט. על שמחה בטיגון שניצלים לבנה עילי, כמעט בן 16. "אם חלילה יקרה משהו ליזהר, הרי אנשים מתים בכזו קלות, אני אחיה לבד. אני לא אחיה בחיים יותר עם גבר, נוור".
אלונה קמחי / צילום: איריס נשר
- תסבירי.
"אם הגורל מעניש אותי וקורה משהו לבן זוגי האהוב, אני בחיים לא חיה יותר עם גבר אחר. אין לי שום עניין יותר באהבה, קרבה או אינטימיות. שום עניין במין. אחיה כא-מינית. כבר לא כיף לי עם גברים. יש נשים בגילי שזה מאוד מעניין אותן, אני אדישה לגמרי. אני נכנסת למקומות, פוגשת גברים, מדברת עם גברים, שום ניצוץ יותר, כלום. שום זץ של פלרטוט, כלום. כמו טפט בחנות טפטים. יש נשים בגילי, זקנות, שמתחתנות שוב ושוב עם גברים זקנים עם תחתונים רופסים וגרביים, לא מבינה את זה. גם אם אשאר לבד, גם אם לא תהיה לי נפש חיה והמיטה שלי תהיה קרה בלילה, והכלבים ייללו, וכל החברות שלי יתחתנו מחדש, נוור ייכנס גבר למיטה שלי. בטח שלא גבר מעל גיל 30".
- נו, הנה נפתחה לה אופציה.
"גברים שמוצאים חן בעיניי, אין להם אינטרס בי. אין להם עניין".
- על מה את מדברת, את אחת הנשים היפות בתל-אביב. ובכלל, גברים צעירים מתים על נשים בשלות.
"לא צעירים שמוצאים חן בעיניי. אני לא מדברת על כל מיני ווירדואים וקוקואים שמתים להזדיין עם אישה מבוגרת פעם אחת. אני מדברת איתך על זוגיות. ולהכניס קשיש מבחיל למיטה שלי לא יקרה, זה מזעזע. אין לי שום עניין מיני באדם מבוגר. אני יכולה להיות עם יזהר ולשכב עם יזהר בגלל שהתבגרתי איתו. אני מסתכלת עליו ואני רואה את הבחור שפגשתי. אנחנו מתבגרים אחד ליד השני. אני לא יכולה להעלות בדעתי לפגוש אדם מבוגר, לא כזה שאני מכירה 30 שנה, ולגעת בו באצבע, במקל. אני מוקסמת מיופי, זה מה שמרגש אותי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.