רשות מקרקעי ישראל טיפסה על עץ גבוה - ונפלה

ביהמ"ש דחה על הסף את תביעת רמ"י להשבת "כספים אסורים" שנגבו מבעל מגרשים בהרחבה שבמושב כפר דניאל בטענה כי התעשר שלא כדין

‏‎‎מכה לרשות מקרקעי ישראל: בית המשפט המחוזי מרכז דחה השבוע על הסף תביעה תקדימית להשבת "כספים אסורים" שהגישה רשות מקרקעי ישראל נגד מושב כפר דניאל, החברה היזמית אתינה ובעלי זכויות במגרשים בפרויקט ההרחבה, שכונו על-ידי התביעה "אנשי אתינה".

‏בתביעה, שהוגשה באפריל 2013, דרשה הרשות השבת "כספים אסורים" שנגבו כביכול ממומלצים בפרויקט ההרחבה במושב.

לטענת הרשות, בהקצאת מגרשים שבוצעה בהרחבה בשנת 2004, נאלצו משתכנים שהופנו לבנייה מרוכזת לשלם לאגודה ולאתינה כספים אסורים מעבר להוצאות הפיתוח שהותרו לגביה, וזאת כחלק מהליך הקצאת המגרש על שמם.

‏התביעה כנגד בעלי הזכויות במגרשים ייחסה להם שיתוף-פעולה עם כפר דניאל ועם אתינה לשם קבלת מגרשים לבנייה עצמית. מגרשים אלה נמכרו בהמשך על-ידי הנתבעים לצדדים שלישיים, בתמורה שלטענת הרשות גילמה בתוכה את הכספים האסורים.

מדובר באחת התביעות המשמעותיות שהגישה רשות מקרקעי ישראל נגד מושב, בניסיון לעצור את תופעת "הכספים האסורים" שחלק מהאגודות השיתופיות גבו ממועמדים חדשים תמורת חברות באגודה.

התביעה היא גם תקדימית, שכן עד כה נהגה הרשות לעצור בנייה בהרחבות מחשש לגביית כפסים אסורים, אך היא לא הגישה תביעות להשבת כספים אלה.

‎‎רמ"י עצמה עיניים

בחודש ספטמבר 2013 הוגשה על-ידי בעלי הזכויות במגרשים ועל-ידי אתינה בקשה לדחיית התביעה כנגדם על הסף. בין היתר טענו הנתבעים כי התביעה כנגדם התיישנה, שכן טענות הרשות הועלו על-ידה עוד בשנת 2004 במועד שיווק המגרשים, נבדקו על-ידה בזמן אמת, ולמרות זאת הרשות אישרה את הקצאת המגרשים לנתבעים.

עוד הם טענו כי התביעה נעדרת עילת תביעה כלפיהם, שכן הם פעלו על-פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שהיו בתוקף באותה עת, וכל העסקאות אושרו על-ידי הרשות, ולפיכך לא הייתה כל מניעה חוקית להקצות להם את המגרשים ולהעביר את זכויותיהם במגרשים לצדדים שלישיים.

‏בנוסף טענו הנתבעים כי גם התביעה להשבת "הכספים האסורים" פסולה, מאחר שלא היא זו ששילמה את הכספים הנטענים, ובכך מנסה הרשות להתעשר בעצמה על חשבונם של הנתבעים.

‏השבוע קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז הדס עובדיה את בקשת הנתבעים, ודחתה על הסף את התביעה. עובדיה קבעה כי התביעה התיישנה, שכן רשות מקרקעי ישראל חשדה עוד בשנת 2004 כי יש גביית כספים אסורה בפרויקט ההרחבה, וכי על אף שחשדותיה בעניין לא הופרכו, היא אישרה את הקצאת המגרשים. לכן, התנהגותה של הרשות לוקה בעצימת עיניים, כיוון לא פעלה באופן סביר לבירור החשדות.

‏בית המשפט אף קבע כי משקיבלו הנתבעים את הזכויות במגרשים, הרשות לא יכולה להמשיך ולעקוב אחרי רכושה, ואין לה עילה שמכוחה היא רשאית לתבוע השבה של סכומים בגין מכירה עתידית של המגרשים לצדדים שלישיים.

בית המשפט קבע כי לא ניתן להכיר בקיומה של חובת השבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט כנגד הנתבעים, ולכן התביעה נמחקה.

‏את בעלי המגרשים ייצגו עורכי הדין עופר נועם ודן פיאלה ממשרד ח. נועם, ואת אתינה ייצגו עורכי הדין איל רוזובסקי ואמירה אמרה ממשרד צלרמאיר פילוסוף רוזובסקי צפריר טולידאנו ושות'. ‏רשות מקרקעי ישראל יוצגה בידי עורכות הדין רינה מיוחס וגינת איראל-קצ'קו מפרקליטות מחוז תל-אביב. ‏‎‎‏

"כספים אסורים - מונח שגוי"

בתגובה לפסק הדין אומר עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי: "המונח 'כספים אסורים' הוא מונח שגוי, מטעה ומקומם העושה עוול להתיישבות. פסק הדין מלמד כי רמ"י ידעה על כל ההליכים בכפר דניאל ואף אישרה אותם, ולכן התעוררותה בדיעבד כעבור כמעט 10 שנים מעוררת תמיהות לגבי ניקיון-כפיה.

"בתביעה שהגישה רמ"י נעשתה הכללה של כל ההתיישבות בעניין גביית 'הכספים האסורים', ומוטב היה שאמירה גורפת כזו לא תכתב. כשם שאני מתנגד לטענה שכל עובדי המינהל מושחתים, דבר שעובדתית אינו נכון - כך ראוי כי גם המונח 'כספים אסורים' והטענה הגורפת כלפי ההתיישבות תמחק מהלכסיקון של רמ"י.

"תחת המונח 'כספים אסורים' כולל המינהל כספים שנגבו עקב תיווך, שייתכן שאינם ראויים, עם כספים שאמורים לשמש את היישובים לפיתוח תשתיות ולחיזוק שירותים למתיישבים החדשים, כספים שאין להם שום גורם מימן אחר אף היום.

"צריך להבין שיש הבדל בין יישוב בן 80 משפחות ל-180. משפחה חדשה שבאה לגור בהתיישבות שכולה כרובה נמצאת בפריפריה, מצפה - ובצדק - לתשתיות ציבוריות הולמות הכוללות גם מעון, גן, פינת משחקים, בית-כנסת ועוד. הקמתם של מבנים אלה מחייבת הקצאת משאבים. עד היום לא נתנה המדינה פתרון מספק לסוגיית פיתוח התשתיות ביישובים המתרחבים והתאמתן לגידול באוכלוסייה.

"כדי להמנע מהוויכוח, ראוי שהמדינה תקצה משאבים ריאליים לפיתוח תשתיות ראויות, דבר שיפתור את הצורך בגביית אותם כספים - שמצד אחד המדינה לא מתירה את גבייתם, ומצד שני לא נותנת מענה ראוי להקמתם".

"מיגור הכספים האסורים"

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "הרשות מצרה על הנוהג הקיים, ולפיו יישובים חקלאיים ומי מטעמם מנצלים לרעה את זכות ההמלצה שניתנה להם וגובים כספים על חשבון קרקעות בגינן לא שולמה תמורה למדינה.

"מתן זכות המלצה לאגודה נועדה לאפשר את בחינת התאמת המועמד לאופי הקהילתי של היישוב, ולא ככלי לגביית תשלום עבור זכות ההמלצה וסחר במגרשים אשר הוקצו בתנאים מטיבים במטרה לעודד קליטת אוכלוסייה חדשה ביישוב.

"הרשות עושה מאמצים למיגור תופעת 'הכספים האסורים', ובמסגרת זו אף הוגשה התביעה. פסק הדין התקבל במשרדנו, ואנו לומדים אותו".

צרו איתנו קשר *5988