הביוגרף הלא רשמי של טוויטר: עברתי על כל ציוצי המייסדים

ניק בילטון מספר בראיון מיוחד ל"גלובס" על התככים בין מקימי החברה והחלום הסודי של ג'ק דורסי

הדוחות הרבעוניים הראשונים של טוויטר כחברה ציבורית אמנם לא מבשרים טובות, אך עדיין כשבוחנים את התקופה הקצרה הזו, רואים עד כמה החברה הצליחה במשימתה הלא פשוטה לאורך השנים להישאר עצמאית ובעצם להחזיק את החברה והשירות פעילים.

מבחינת טוויטר, בהחלט מדובר היה במשימה לא פשוטה. תשאלו את ניק בילטון, אם תרצו הביוגרף הלא רשמי של טוויטר, שלפני כשלושה חודשים השיק את ספרו Hatching Twitter, שחשף את סיפורה הדרמטי של טוויטר ואיך הציפור הכחולה התמימה הצליחה להמריא למרות תככים, מזימות וחברויות שלא החזיקו ממש מעמד במרוצת הזמן.

"זו סוג של טלנובלה ספרדית עם כל המרכיבים הדרושים של דרמה איכותית", אומר בילטון, כתב ופרשן טכנולוגיה ב"ניו יורק טיימס" ומי שעומד גם מאחורי רב המכר I Live in the future and here's how it works, בראיון ל"גלובס". "ג'ייסון גולדמן, אחד מהאנשים הראשונים בטוויטר, הגדיר זאת בצורה הטובה ביותר: 'טוויטר הצליחה למרות עצמה'. זה מדהים לראות איך עם כל הכאוס והבלגן בין המייסדים, החברה הזו שווה היום כמה מיליארדים".

טוויטר הוקמה על-ידי ארבעה יזמים, אך במה מרכזית לא קטנה - לטוב ולרע - קיבל ג'ק דורסי, מי שמשמש היום כיו"ר החברה ובמקביל מנכ"ל ואחד ממייסדי Square, חברה לפתרונות תשלום סלולריים. דורסי מתגלה כאישיות מאוד דומיננטית בספרו של בילטון אך הוא גם בז לו.

"אף שהיום הוא עמוק בענייני הטכנולוגיה, באותם ימים של ראשית טוויטר, דורסי בכלל התעניין באופנה", מספר בילטון. וכך מתואר בספרו: "כשהוא יושב ברכבו בחנייה, יחד עם המייסד הרביעי והפחות מוכר נואה גלאס, והשניים מנסים להתפכח מערב של שתיית וודקה ורד בול, דורסי סיפר לו על אסטרטגיית האקזיט שלו: 'אני הולך לעזוב את הטכנולוגיה ולהפוך למעצב אופנה'". היה זה בפברואר 2006, הרבה לפני שטוויטר המריאה, אבל גם כאשר הרשת תפסה תאוצה, החלומות של דורסי על עיצוב אופנה לא שקטו. על-פי בילטון, ב-2008 תפס אותו אוון וויליאמס, המייסד הבולט של החברה ומי שמימן אותה בימיה הראשונים מהכסף שקיבל תמורת מכירת blogger לגוגל, ואמר לו: "אתה יכול להיות או מעצב בגדים או מנכ"ל טוויטר, אבל אתה לא יכול להיות שניהם במקביל".

על-פי בילטון, לדורסי הוצעו 200 אלף דולר במזומן והבטחה ש"איש בתעשייה לא יידע שהוא פוטר". הסוד היה צריך להישמר היטב כיוון שבאותם ימים התנהל מו"מ מול פייסבוק, ששקלה לקנות את טוויטר ודורסי היה זה שניהל את השיחות מול מארק צוקרברג, המנכ"ל הכה מוכר של הרשת החברתית הפופולרית.

"דורסי ניסה להידחף"

בסופו של דבר נזרק דורסי מטוויטר, כשוויליאמס תופס את מקומו כמנכ"ל. עזיבת טוויטר, טוען בילטון, חרפנה מעט את דורסי, שהחל לספר בעשרות ראיונות שהוא זה שהגה את הרעיון להקמת טוויטר ועל הדרך אף נישל את המייסד הרביעי, גלאס, ואת העובדה שהוא זה שהמציא את שמה. גלאס כלל לא זכה להיות חלק מהחבורה הנוצצת שעומדת מאחורי טוויטר שכלולים בה וויליאמס, דורסי וביז סטון. למעשה, הוא עצמו הודח על-ידי דורסי מטוויטר, מה שהחל את שרשרת המריבות הפנימיות בתוך החברה. אחריו, כאמור, וויליאמס דחק את דורסי החוצה, בהמשך המשקיעים דחקו את וויליאמס ורק בהמשך הדרך דורסי הצליח לעשות קאמבק ולחזור חזרה לטוויטר כיו"ר פעיל.

דורסי, אומר בילטון, ניסה לאורך הזמן לדמות את עצמו לסטיב ג'ובס כיזם דגול ואף ניסה לאמץ קוד לבוש אחיד, בדומה לג'ובס, שכלל חולצה מכופתרת של דיור, מכנסי ג'ינס כחולים ובלייזר שחור. אחד העובדים בטוויטר שעימם שוחח בילטון הגדיר את דורסי כנראה בצורה הכי טובה למגלומניה ששררה במוחו: "המוצר הכי גדול שג'ק דורסי יצר אי פעם היה ג'ק דורסי".

"אני חושב שדורסי סתם קיבל יותר קרדיט מאחרים - לכולם היה חלק שווה בהקמת החברה", מסביר בילטון. "נואה המציא את השם, וויליאמס הכניס את חוויית הבלוגים, ביז הביא ממשק שקל להשתמש. דורסי היה זה שניסה להידחף כמה שיותר קדימה".

- אם כל הבלגן בטוויטר לא היה נפתר אם היו מביאים מבוגר אחראי, דוגמת אריק שמידט שהובא לגוגל?

"אני חושב שאם היו מביאים אדם כזה, המוצר היה נפגע. אם שמידט היה מגיע מוקדם יותר לגוגל ומחפש איך לעשות מוניטיזציה למוצר, זה היה מאט את הצמיחה של גוגל. מה שלמדתי מכתיבת הספר היא שהעובדה שלא היה מבוגר אחראי בעצם עזרה לטוויטר".

"הכל מתועד"

אף שבילטון חושף את הריבים הפנימיים בין מייסדי טוויטר, במהלך כתיבת הספר הם דווקא שיתפו איתו פעולה. "הם לא רצו בהתחלה לשתף פעולה, אבל הבינו שאין להם ברירה ושבכל מקרה אני כותב את הספר. היו בינינו שיחות די פתוחות. זה לא שהלכתי לשם והם ישר סיפרו לי איך זה היה. עשיתי תחקירים וראיינתי הרבה אנשים - דירקטורים בחברה, עובדים בתחילת הדרך, עובדים נוכחיים, את הנשים שלהם, הגרושות שלהם והאקסים והאקסיות שלהם. אפילו ראיינתי עובדים בבית קפה סמוך. היו לי הרבה מסמכים ומיילים שיכולתי לעמת אותם מול המייסדים. בסופו של דבר, הם שיתפו פעולה".

בילטון מספר כי לצורך כתיבת הספר נדרשו אלפי שעות של תחקיר שהתפרסו במשך שנה וחצי לפני צאת הספר. אחת משיטות התחקיר הייתה דרך טוויטר עצמה. "העברתי הרבה זמן לעבור על כל הציוצים של המייסדים כדי לכתוב את הספר", נזכר בילטון. "מצאתי תמונות פייסבוק, סרטוני יו-טיוב. אנחנו חיים בעידן שבו הכל מתועד. לא רק שזה מתועד על-ידי האנשים שרואים את זה אלא על-ידי האנשים שמעורבים בזה. כשמישהו צריך ללכת אחורה ולספר סיפור על משהו, יהיה לו את כל הנתונים שהוא יצטרך. זו חוויה ודרך מעניינת, שמלווה אותי גם היום כשאני בא לראיין מישהו וצריך להכין שאלות".

כמעט בלתי אי אפשר לדבר על ספר אודות הקמת טוויטר, מבלי להיזכר באלה שנכתבו על פייסבוק ובמיוחד על "מיליארדרים בטעות" של בן מזריק, מה שהפך בהמשך לסרט "הרשת החברתית". "בסיפור של טוויטר יש יותר אגו. ההבדל בין צוקרברג לאחרים בסיפור של פייסבוק הוא שצוקרברג לא היה ממש חבר שלהם. הוא אמנם היה חבר של אדוארדו סברין, שנדחק החוצה מהחברה, אבל לא של האחים התאומים שכביכול חשבו על הרעיון המקורי. בטוויטר ג'ק דורסי היה חבר טוב של נואה, שהיה חבר טוב של וויליאמס, שהכיר את ביז סטון".

בילטון מקווה להסתכל ל"רשת החברתית" בגובה העיניים. בדצמבר הוא סגר עסקה עם אולפני Lionsgate למכירת זכויות על הספר לכדי הפקת סדרת טלוויזיה. בילטון ישמש כתסריטאי ומפיק, בעוד המפיקה בפועל תהיה אלי שירמור, שחתומה על הסרט השני והמצליח בסדרת משחקי הרעב.

צרו איתנו קשר *5988