כך ייראה שוק הרכב אחרי החוק החדש של משרד התחבורה

ועדת הכלכלה מאיצה את הדיון בהצעת חוק שירותי הרכב של משרד התחבורה מה אושר בוועדה, איך ייראה שוק הרכב "ביום שאחרי" ומי עשוי לקלקל למשרד התחבורה את הניצחון המסתמן

בחודשים האחרונים אנחנו עוקבים מקרוב אחרי התקדמות הדיונים בוועדת הכלכלה על "הצעת חוק שירותים לרכב" של משרד התחבורה, שאמורה להסדיר את נושא היבוא, הייצור והתחזוקה של כלי רכב בישראל. הדיונים התפרשו עד כה על פני ישיבות רבות, חלקן בהפרש של שבועות זו מזו. אבל באחרונה התחילה הוועדה "ללחוץ על הגז" ולקדם את החוק בקצב מרשים, ואפשר להגיד אפילו יוצא דופן.

מתחילת פברואר כבר התקיימו שלושה דיונים בהצעת החוק וביום חמישי השבוע יתקיים דיון "מרתוני" חריג: ועדת הכלכלה תדון בהצעת החוק מ-10 בבוקר עד ארבע אחר הצהריים ברציפות (למעט הפסקת צהריים). יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, אף הכריז שבכוונתו לסיים את הדיון בחוק לפני פגרת הפסח.

חוק שירותי הרכב הוא אחד החוקים המורכבים שהוגשו בשנים האחרונות לכנסת. הוא כולל עשרות רבות של סעיפים משפטיים הנוגעים לזכות הקניין ולהגנת הצרכן, שאמורים להסדיר את הפעילות בשנים הבאות בשוק של 30 מיליארד שקל בשנה. הבהילות שבה מנסה הוועדה לקדם ת החוק מלמדת על אחד משני דברים: או שחברי הוועדה כבר משועממים/מותשים מהמשימה הכבדה שהוטלה אל חיקם או שמאחורי הקלעים מופעל על הוועדה מכבש אדיר של לחצים לקדם את החוק "as is".

כך או כך, על סמך ניסיון העבר אפשר להניח שהחיפזון עתיד להשאיר קצוות בלתי סגורים שיצטרכו להיפתר בעתיד בשטח בשיטת "נסה וטעה", או אולי באמצעות בג"ץ. בשבועות האחרונים כבר מתחילה להצטייר תמונה של שוק הרכב כפי שייראה אחרי קבלת החוק. לטובת קוראינו, מצורף כאן מורה נבוכים קצר.

מי יהיו השחקנים בשוק הרכב העתידי?

מהסעיפים שהתקבלו עד כה בוועדה עולה שבשוק הרכב העתידי יהיו שתי ישויות נפרדות: "היבואנים הישירים", אלה שמייבאים כיום את רוב כלי הרכב בישראל, ו"היבואנים העקיפים", שיכללו גורמים עסקיים שייבאו כלי רכב ביבוא מקביל וביבוא אישי. המגמה שמוביל משרד התחבורה בחוק - בגיבוי כמעט מלא של הוועדה עד כה - היא להקל ככל האפשר על היבוא העקיף באמצעות הורדת חסמים, ובמקביל להרתיע את היבואנים הישירים ו/או את היצרנים מלהפריע לתהליך.

כך, יוצרת הצעת החוק הפליה בולטת, ואולי אפילו בוטה, בדרישות הרגולציה משתי הישויות. היבואנים הסדירים יצטרכו לעמוד באותו סט מחמיר של דרישות ותקנות שנדרש מהם כיום לצורך הגנת השירות לצרכן, כולל אחריות, אספקת חלפים, קריאות לתיקון וכו', ואילו היבואנים העקיפים יוכלו לעסוק ביבוא "נטו" בלי לעסוק בכל ה"מסביב" ובטרדות הרגולציה כמו מתן אחריות, שירות, ייבוא חלפים או אפילו הצגת חוזה כתוב עם מקורות היבוא שלהם בחו"ל. השבוע גם תדון הוועדה בסעיף בחוק המגלגל את מתן האחריות לרכב המיובא ביבוא עקיף לפתחם של היבואנים הסדירים, אפילו אם הוא אינו מיובא באופן סדיר.

במילים אחרות, הוועדה שואפת "להלביש" את כל נושא השירות והגנת הלקוח של היבואנים העקיפים על הפלטפורמה הקיימת של היבואנים הסדירים, עם גיבוי של היצרן.

איך ייראה היבוא המקביל אחרי החוק?

עד כה היבוא המקביל היה לא הרבה יותר מזמזום טורדני ברקע של ענף הרכב. ב-2013 פעל כאן יבואן אחד בלבד, של רכבי פורד, שמכר בסביבות 100 כלי רכב על פי הצהרתו. אבל סעיפי החוק החדש, שכבר אושרו בוועדה, עתידים להעניק ליבוא המקביל הקלות משמעותיות.

לפני שבועיים דיווחנו כאן שהוועדה אישרה לשר התחבורה להעניק פטור מהצגת חוזה כתוב בין היבואן המקביל למקור היבוא שלו בחו"ל, דבר שבאופן תיאורטי עשוי להגביל את יכולתם של יצרני הרכב לחסום את המכירה של רכב בחו"ל לישראל. היבואנים המקבילים לא יהיו חייבים לייבא כלי רכב חדשים בלבד, אלא יוכלו גם לייבא כלי רכב שכבר נרשמו בחו"ל אך נסעו מספר מוגבל של קילומטרים - ובכך בעצם לקבל עוד "הגנה" מידו הארוכה של היצרן. ולבסוף, אותם יבואנים מקבילים יוכלו לייבא ולמכור כלי רכב לצרכנים בשיטת "יבא ושכח", אפילו אם מדובר ברכב שלא מיובא ארצה באופן סדיר. בקיצור, רק בונוסים בלי מינוסים.

לא מדובר בסוגיה תיאורטית; בימים האחרונים, למשל, פרסם משרד התחבורה מסמכים שעולה מהם כי המשרד אישר בינואר לחברת איילון מוטורס, היבואן המקביל של פורד, לייבא לישראל שורה של דגמים אמריקאיים שאינם מיובאים ולא נמכרים כאן באופן סדיר, וזאת לאחר שאושרה התקינה שלהם ובמיוחד תקינת הפנסים שלהם - סוגיה שנחשבת בעייתית מאוד. ברשימה אפשר למצוא בין השאר מכונית סאלון מפוארת של "לינקולן" - מותג היוקרה של פורד שלא מיובא ארצה באופן סדיר.

אושרו לייבוא גם רכב הכביש-שטח האמריקאי פורד "אסקייפ", מכונית הספורט פורד "מוסטנג" ואפילו לימוזינה "מתוחה" ענקית על בסיס רכב כביש-שטח של לינקולן. על פי המצב כיום, יכולה היבואנית הסדירה של פורד, דלק רכב, לסרב להעניק תחזוקה ואחריות לכל כלי הרכב הללו, שאינם מיובאים ארצה ואין להם חלפים. אבל אם וכאשר יאושר החוק החדש היא תחויב למצוא פתרונות כדי לשרת את לקוחות איילון מוטורס. הגיוני? תחשבו על חוק שמחייב את היבואן הרשמי של סוני, למשל, להעניק שירות למכשירים של יבואנים מקבילים שאותם הוא לא מייבא.

באיזו "חרב" ינופף משרד התחבורה מול היבואנים?

בדיונים האחרונים נוצרה בוועדה "קואליציה" בין משרד התחבורה לרשות ההגבלים העסקיים. נזכיר שדוח הרשות בנושא התחרותיות בשוק הרכב, שפורסם ערב תחילת הדיונים בוועדה, קבע כי "מתקיימת תחרות סבירה בשוק יבוא הרכב והליסינג בישראל" והביך את משרד התחבורה. אנחנו לא יודעים מה קרה מאחורי הקלעים, אבל כיום נראה שהרשות מנסה "לכפר" על אותו דוח ולהוביל קו אקטיביסטי. כך, למשל, אישרה הוועדה החודש סעיף הנותן לשר התחבורה סמכות להתלות רישיון של יבואן, להגבילו, לא לחדשו ואף לבטלו, במקרה שהממונה על הגבלים עסקיים קבע כי היבואן פגע בתחרות. זהו צעד חריג שיכול לאפשר לשר לשלול את זיכיון היבוא של יבואן - זכות ששמורה בדרך כלל לביה"ד להגבלים עסקיים.

וזה עוד לא הכול. בשבוע שעבר "הגניב" משרד התחבורה לוועדה סעיף חדש הקושר בין שוק הרכב לחוק החדש "לקידום התחרותיות ולצמצום הריכוזיות במשק", שהתקבל בשנה שעברה. זה אחד היישומים המעשיים הראשונים של אותו חוק, ואם יאושר הסעיף הוא יכניס את רישיון היבוא של היבואנים להגדרה החדשה "זכות", הקבועה בחוק החדש, וירחיב מאוד את האפשרות של הרגולטור לבטל, לעכב או לא להאריך את זיכיון היבוא של היבואנים.

הגורמים הנעלמים

הנחת הבסיס של ועדת הכלכלה, רשות ההגבלים ומשרד התחבורה בקידום החוק היא שכל הגופים המעורבים כפופים למרותם, אבל השחקנים החזקים בסיפור מתנהלים במעגלים חיצוניים. יצרני הרכב, למשל, אינם כפופים בישראל לרגולציה התחרותית של האיחוד האירופי. לפיכך, כל עוד הליברליזציה ביבוא "עקיף" תהיה בהיקף זניח, יש להניח שהם לא יטרחו לעסוק בנושא. אבל אם היא תהפוך למטרד שידרוש מההם להשקיע כדי "לנקות את הבלגן" של עשרות אלפי כלי רכב שייובאו לישראל ממקורות שונים ומשונים ולהגן על המותג שלהם, הם עשויים למשוך בחוטים כלכליים ופוליטיים. בפעם האחרונה שזה קרה (במקרה של פורד, למשל) משרד התחבורה קיבל הנחיה והוריד פרופיל.

וישנו כמובן משרד האוצר, הנציג ה"שקט" בוועדה. שמקפיד על פרופיל נמוך. אם החוק החדש יספק "מכבסה" נוחה להון שחור ולפגיעה בהכנסות המדינה, יש לאוצר דרכים אפקטיביות וחוקיות לחסום את היבוא העקיף, ללא קשר לוועדת הכלכלה.

המספרים של היבוא
 המספרים של היבוא