"בצה"ל מבינים שהציבור לא רוצה יותר לשלם פנסיה לבן 42"

על רקע הקמת ועדת לוקר, בכירים באוצר מצפים להתגמשות תקציבית מצד הצבא ■ "המחאה החברתית זה לא רק מחירי הקוטג' והדיור. הם ראו את הדברים במערכון ב'ארץ נהדרת' ולקחו את זה קשה מאוד"

"נראה כי נפל האסימון בצבא, ושם מבינים היום שהשיח שנוצר בדיון האחרון (ביטול הקיצוץ ומתן תוספת לביטחון) היה בוטה ושלילי מאוד כלפי אנשי הקבע" - כך אומר ל"גלובס" בכיר במשרד האוצר על רקע הקמת ועדה נוספת לגיבוש תקציב רב-שנתי לתקציב הביטחון - ועדת ברודט 2 או ועדת לוקר, בראשות יוחנן לוקר.

הבכיר הוסיף כי "אנשי הקבע מבינים שהחברה הישראלית לא מסוגלת ולא רוצה לשלם לגבר בגיל 42 פנסיה לכל החיים. המחאה החברתית זה לא רק מחירי הקוטג' והדיור. הם ראו את הדברים במערכון ב'ארץ נהדרת' ולקחו את זה קשה מאוד. הם אנשים טובים ותחושת הציבור לא עוברת לידם".

באוצר אמנם לא מרוצים מהקמת ועדה נוספת, אך רואים בה הזדמנות לשינוי. בכירים במשרד מסבירים כי תקציב הביטחון, שנקבע לפי מתווה ברודט, מהווה בפועל רק בסיס למו''מ מול מערכת הביטחון, ומזכירים כי המתווה בעייתי, שכן מערכת הביטחון דרשה את התוספת שמגיע לה מהאוצר לפי ברודט, אך האוצר התקשה לדרוש את התייעלות מצד צה"ל.

לפי מתווה ברודט, מערכת הביטחון הייתה צריכה לקבל בעשור (2008-2017) תוספת תקציבית של 100 מיליארד שקל, שתגיע משלושה מקורות: 46 מיליארד שקל מקופת המדינה (האוצר), 24 מיליארד שקל מארה''ב (הסיוע האמריקאי) ועוד 30 מיליארד שקל מתקציב הביטחון עצמו כתוצאה מתוכנית התייעלות וקיצוצים.

בפועל, ההתייעלות בצה"ל בחמש השנים הראשונות נאמדה ב-800 מיליון עד 1 מיליארד שקל - פחות מעשירית מהתייעלות הנדרשת. מנגד, לפי נתוני בנק ישראל, מערכת הביטחון קיבלה בשנים 2008-2012 תוספת של כ-13 מיליארד שקל לתקציב הברוטו (כולל הכנסות) מעבר לתקציב המקורי שאושר, ועוד כ-3 מיליארד שקל בתקציב הנטו בשנת 2013.

במשרד גם מרוצים מהעובדה שבראש הוועדה יעמוד אלוף, ולא כלכלן או איש אוצר לשעבר. "יש דברים שרק אלוף יכול לעשות, כמו קיצוץ בביטחון", מסר הבכיר. באוצר מדגישים היום, כי מערכת היחסים הטובה שנוצרה בין מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, לבין הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, מאפשרת התקדמות בכיוון הנכון. מנגד, באוצר חוששים כי העובדה שהרמטכ"ל נמצא בשנה האחרונה לכהונתו עלולה להקשות על קיצוץ אמיתי.

גם בבנק ישראל אין התלהבות יתרה מוועדה נוספת לגיבוש תקציב הביטחון. בדוח בנק ישראל, הפרסום החשוב של הבנק, שראה אור בסוף 2012, נכתב כי "במהלך כל שנה הועברו למשרד הביטחון תקציבים נוספים בסך 4-2 מיליארד שקל, שהביאו את ביצוע התקציב לרמה של מתווה ברודט או מעט מעליה. תופעה זו מבליטה את הקושי בתכנון ובריסון תקציבי לטווח בינוני וארוך, שכן למרות קיומו של מתווה תקציבי לטווח ארוך, שתוכנן על ידי ועדה ציבורית בהסכמה ובתמיכה ממשלתית, נמשכת התנהלות תקציבית בעייתית, שלפיה תקציב הביטחון כפי שפורסם לציבור אינו מייצג נכונה את הציפיות של הממשלה ושל צה"ל".

פרופ' בן בסט: "העומס נופל על כתף התקציבים האזרחיים"

"אם מאמצים תקציב ביטחון רב-שנתי בעוד שכל יתר התקציבים הם חד-שנתיים, אזי כל עומס אי-הוודאות במשק נופל על כתף התקציבים האזרחיים", כך טוען פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "זה בולט במיוחד בשנים האחרונות, שהמשבר העולמי הגדיל את אי-הוודאות, את היקף המסים שהמדינה יכולה לגבות ואת היקף ההוצאה הציבורית. לכן, השינויים המתחייבים כתוצאה מההתפתחויות הכלכליות (קיצוצים - א.פ.), נופלים כולם על השירותים האזרחיים, כי התקציב הביטחוני מחוסן מפני השינויים הללו - דבר שאינו סביר".

בן בסט, מבכירי המאקרו-כלכלנים במשק, כיהן כמנכ"ל משרד האוצר, והשתתף בכ-13 ועדות ציבוריות בנושאים כלכליים רבים, ונחשב לאחד מהמתנגדים הבולטים למתווה רב-שנתי לתקציב הביטחון.

"מערכת הביטחון חרגה ממתווה ברודט בכמה מיליארדים. עצם החריגה מעידה שכל הטיעון הבסיסי שהוביל לתקצוב רב-שנתי לא תקף", מסביר בן בסט. "למרות שניתן אופק ארוך טווח, מערכת הביטחון באה כל פעם מחדש עם דרישות נוספות, כי היא לא מצליחה לתכנן ולפעול במסגרת שניתנה לה. הם אומרים שיש התפתחויות, אז אני עונה שיש התפתחויות חדשות בכל תחומי החיים". בן בסט מוסיף כי "מערכת הביטחון הייתה אמורה להתייעל כתמורה לתוספות שהיא קיבלה, אך היא רחוקה מאוד מלעמוד ביעד שהוצב לה. היא גם מתעלמת מהתחייבויות שהיא נטלה על עצמה, כמו קיצור שירות החובה עד שנת 2011".

סוגיה נוספת שמכעיסה את בן בסט היא חוסר השקיפות בתקציב הביטחון: "בשנים האחרונות הממשלה יצרה מצג שווא בעת הגשת התקציב לכנסת, כאילו מקצצים גם בביטחון ולא רק בשירותים אזרחיים. אולם כל הפעילים במערכת ידעו כי בסופו של דבר הקיצוץ בביטחון יבוטל. ואכן סמוך לסוף השנה התבצעו העברות תקציביות לביטחון שמנעו את הקיצוץ בפועל. זו התנהלות פסולה ומטעה".