בג"ץ: המדינה תנמק מדוע לא תבוטל חובת הפרישה בגיל 67

בנוסף נקבע כי העתירה תידון בהרכב מורחב ■ הפרופסורים משה גביש, רות בן ישראל, אסא כשר ומרדכי שגב טענו בעתירתם כי חוק גיל הפרישה מפלה אותם לרעה, "צורב אות קין במצחם של אזרחים מבוגרים" - ודינו להתבטל

שופטי בג"ץ, בראשות הנשיא אשר גרוניס, קבעו הבוקר (ד') כי העתירה שהגישו הפרופסורים משה גביש, רות בן ישראל, אסא כשר ומרדכי שגב לביטול חובת הפרישה בישראל תידון בהרכב מורחב של שופטים.

כמו כן הוציא בג"ץ צו על-תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע לא תבוטל חובת הפרישה בישראל בשל גיל.

לדברי גרוניס, הצו הוצא "בשל חשיבות הסוגייה יותר מאשר אנו סבורים שיש לקבל את העתירה. פשוט השאלה שמתעוררת היא שאלה חשובה".

עוד קבע בג"ץ כי סעיפי העתירה המתייחסים לחוקת הגמלאות של מוסד הטכניון ולחובת הפרישה מן הטכניון יידונו בנפרד בבית הדין לעבודה.

"עוול נוראי"

בתגובה להחלטת בג"ץ אמרה עו"ד שושנה גביש, המייצגת את העותרים, כי "אנו שמחים על כך שבית המשפט העליון ידון לעומק ובאופן מורחב בסוגיית חובת הפרישה בישראל, היוצרת אפליה ופגיעה קשה באוכלוסיית המבוגרים במדינת ישראל".

לדבריה, "המצב החוקתי הנוכחי יוצר עוול נוראי, וצריך למחוק מספר החוקים את ההוראה הזו. כנגד אפליה נגד מבוגרים יש להילחם בדיוק כפי שנלחמים באפליה נגד נשים ונגד מיעוטים".

במהלך הדיון ציינה באת-כוח המדינה, עו"ד חני אופק, כי לקביעת גיל פרישה יש השלכות על מרקם יחסי העבודה עד הפרישה וגם על מערכת הביטחון הסוציאלי. חוק גיל פרישה נחקק לאחר קבלת נתונים סטטיסטיים, דמוקרטיים ומשפטיים ברי-סמכה בתחום דיני העבודה".

עוד אמרה עו"ד אופק, בין היתר, כי החוק קובע גיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו, אך הוא משאיר הסכמה קונקרטית. "במקרה שהעובד והמעביד רוצים להמשיך ביחסי עובד ומעביד, הדבר יכול להימשך", היא ציינה.

כמו כן, היא טענה כי גם טובת המעסיקים וגם טובתם של רוב העובדים המבוגרים מחייבת את הותרת חוק גיל פרישה על כנו. "אני חושבת שזה מקל על השתלבות של אנשים מבוגרים לפני גיל פרישה, שהם במובנים מסוימים חשופים לפרישה מחמת גיל... בראייה של מחזור החיים של עובד, מניחים שהעובד לא בכל רגע נתון מקבל שכר שהולם את תפוקותיו".

"אות קין למבוגרים"

בעתירה שהוגשה לבג"ץ בדצמבר 2012, אשר להכרעה בה יהיו השלכות עקרוניות כמו גם כלכליות מרחיקות לכת, דורשים שלושת הפרופסורים לבטל את הסעיף בחוק גיל פרישה, המחייב עובדים לפרוש בגיל 67.

השלושה טוענים כי סעיף זה בחקיקה מפלה אותם לרעה בשל גילם, "צורב אות קין במצחם של אזרחים מבוגרים ופוגע בהם פגיעה קשה ואכזרית - ודינו להתבטל מספר החוקים".

העתירה הופנתה בין היתר כלפי הטכניון, המעסיק שניים משלושת העותרים ומבקש להוציאם לגמלאות בשל התקרבם לגיל פרישה.

"הטכניון אינו רשאי להוציא את העותרים לקיצבה בשל גילם", נכתב בעתירה, "ואינו רשאי להביא בחשבון לגביהם את גיל פרישה חובה, כהגדרת מונח זה בחוק גיל פרישה ובחוקת הגימלאות של הטכניון", נכתב בעתירה.

העתירה הוגשה לאחר שבית הדין הארצי לעבודה קבע כי עובד איננו חייב לפרוש מעבודתו בהגיעו לגיל פרישה. ואולם לטענת העותרים, פסיקתו של בית הדין הארצי אינה מרפאת את הפגיעה הנגרמת לעותרים כתוצאה מקיומו של הסעיף בחוק גיל פרישה, ואיננה אוסרת על המעסיק להביא את גילו של העובד כשיקול אם להמשיך ולהעסיקו.

עלייה בתוחלת החיים

"אין מדובר רק בפגיעה אישית בעותרים", נכתב בעתירה, "הפגיעה היא בציבור עצום שחלקו המכריע מוחלש. הפגיעה היא בעוצמה קשה, ואין לה כל בסיס או הצדקה. מחקרים מישראל ומהעולם הוכיחו כי עבודה שיש עמה סיפוק היא מקור מרכזי וחיוני לבריאות נפשית ופיזית, לאיכות חיים ולאריכות ימים, וכי פרישה כפויה ממנה גורמת לאדם שעבודתו נלקחת ממנו לפגיעות משמעותיות".

עוד נטען בעתירה כי העלייה בתוחלת החיים, יחד עם המעבר ממערכת פנסיה המבוססת על סיכון קולקטיבי למערכת פנסיה המבוססת על סיכון אישי, מחייבת עבודה לשנים ארוכות יותר, על מנת להבטיח קיום בכבוד לאחר הפרישה מהעבודה. קיימת מגמה ברורה של עלייה בתוחלת החיים בכל ארצות העולם, ותוחלת החיים במדינות המפותחות גבוהה אף יותר, ונרשמת בה עלייה של שנה עד שנתיים לעשור.

"התוצאה היא שפחות שנות עבודה צריכות לפרנס יותר שנות פנאי", טוענים העותרים. "תוצאה זו מחייבת היערכות ברמה הלאומית ועריכת רפורמות, לרבות דחיית גיל הפרישה לצד הגדלת דמי הביטוח, יחד עם הבטחת מקורות פרנסה לעובדים מבוגרים". (בג"ץ 9134/12).