"הרשויות גובות 9% ריבית על פיגור בארנונה. זה שוק אפור"

אוריאל לין: "ב-2012 אושרו העלאות חריגות בארנונה בשיעור של 4%-20% ל-70 רשויות, ובהן גדולות וחזקות. משרד הפנים הבטיח שזה ייפסק, אך ב-2013 אושרו 50 בקשות לחריגים"

באחרונה הודיעה עיריית תל אביב-יפו על ייקור מס הארנונה. נוסף להעלאה ב-3.66% בהתאם למדד, מבקשת העירייה אישור חריג להעלאה נוספת בשיעור 1.3%. נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, זועם על המהלך ומגדירו: "חוצפה".

- מותר לרשות לעדכן את מסיה לפי יוקר המחיה, לא?

"העלאת ה-3.66% בהתאם למדד היא עושק ונבזות, כי היא נובעת מהצמדת יוקר המחיה להעלאות השכר במגזר הציבורי. אם היו מחשבים רק לפי המדד, הייקור היה 1.34% בלבד, ואם היו מחשבים רק לפי ההצמדה לשכר במגזר הציבורי, העלייה הייתה 5.39%, כלומר פי ארבעה. האוצר לא משתלט על חגיגות השכר. רופא בהדסה שקיבל 3-4 מיליון שקל לשנה, מתורגם כמס ארנונה לכל תושבי המדינה".

- הרשויות המקומיות אינן פועלות לבדן, משרדי הפנים והאוצר מאשרים זאת.

"בדיוק כך, שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות בשילוב משרד פנים שלא עומד בלחצים שלהן, ומשרד אוצר שלא מפקח, הפך את הארנונה למסחטת כספים ממשקי הבית ומהמגזר העסקי".

- האם חוק ההסדרים האחרון החריף את המצב?

"החריף זה בלשון המעטה. הוא ביטל את מדד ההתייעלות, שלפיו 80% מהייקור יתבסס על מדד יוקר המחיה והשאר על השכר במגזר הציבורי, וזה דבר שמעקר את מטרת החוק - לבלום את הבזבוז.

"אם זה לא מספיק, משרד האוצר עושה הסכם מעוות עם מרכז השלטון המקומי ומקבל מהרשויות 450 מיליון כהלוואה וכנגד זה מאשר להן לייקר עוד 0.3% בארנונה. ואם זה לא מספיק, יש מוסד אישורים חריגים, וממילא הרשויות משתמשות בו ככלי לסחיטת עוד ארנונה, ללא פיקוח מצד משרדי הפנים והאוצר.

"מה שאמור היה להיות חריג, הפך למבול: ב-2012 אושרו העלאות חריגות בארנונה בשיעור שנע בין 4% ל-20% ל-70 רשויות, ובהן גדולות וחזקות. משרד הפנים הבטיח שזה ייפסק, אך ב-2013 אושרו 50 בקשות לחריגים, ו-42 מתוכן לאותן רשויות שקיבלו ב-2012. זו שערורייה, כי כל אישור חריג הוא לנצח, ובסיס להעלאות הבאות, ועוד לא יודעים מה יקרה ב-2014. אישור חריג צריך להיות רק במקרים חריגים, כשמו כן הוא, ולא להפוך לכלי אוטומטי".

- מלבד התעריפים הגבוהים, מה הבעיות הנוספות בארנונה?

"בעיה נוספת היא שהרשויות המקומיות גובות 9% ריבית צמודת מדד על פיגור בתשלומי ארנונה. זה שוק אפור. זו ריבית בשיעור שלא שמעתי עליו, הן מתחרות בשוק האפור. במקום להשתמש באגף הגבייה וביועצים המשפטיים שלהן, הן שולחות חברות גבייה ומשלמות להן מיליוני שקלים, שגם הם יוצאים מהקופה הציבורית".