אזהרותיו של פוגל מהשלכות חוק הריכוזיות פוגשות במציאות

לא ברור מפני איזה מחדל הזהיר יו"ר אי.די.בי; בשטח, נראה דווקא שחוק הריכוזיות כבר החל לתת פירות לתועלת בעלי המניות מהציבור

לפני שבועות ספורים התבטא אהרון פוגל, היו"ר הנכנס של קונצרן אי.די.בי, כי חוק הריכוזיות פוגע בזכות הקניין ובחופש להשקיע. הוא אף הזהיר כי "אם החוק לא יוקפא, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד יהיו שותפים למחדל ענק".

לא ברור מפני איזה מחדל הזהיר פוגל - בשטח, נראה דווקא שחוק הריכוזיות כבר החל לתת פירות לתועלת בעלי המניות מהציבור. הנה למשל חברת הנדל"ן המניב אשלד, המשתייכת לקבוצת אשטרום.

נכון לכתיבת שורות אלה, השלימה מניית החברה זינוק של יותר מ-30% מאז תחילת פברואר, והיא נסחרת במחיר של 13.5 שקל. את ההסבר לזינוק החד במניה המנומנמת קיבלנו בשבוע שעבר, כאשר בעלת השליטה באשלד, אשטרום נכסים, הודיעה על הצעת רכש למניות הציבור בשער של 12.7 שקל למניה.

על אף שמניית אשלד כבר "יישרה קו" עם מחיר הצעת הרכש, מתבצעות בה עסקאות בשער הגבוה בכ-6% מהמחיר בהצעה. האם הציבור אינו מודע לכך שרכישת המניה בשער גבוה מהמחיר שהציעה אשטרום נכסים עלולה לחשוף אותו להפסדים?

נראה כי המחזיקים במניית אשלד דווקא מבינים היטב מה הם עושים. לקראת סוף 2013 החלה קבוצת אשטרום, החברה האם של אשטרום נכסים ו"הסבתא" של אשדר, להיערך לקראת הנפקת מניותיה על בסיס תוצאותיה לשנה החולפת. הנפקה זו צפויה לצאת לפועל בעוד כחודשיים, ולחשוף לראשונה את מערך העסקים המסועף של קבוצת הבנייה והתשתיות הוותיקה, הנמצאת בשליטת משפחות נוסבאום, גירון, משורר ורובין.

הכוח עובר לבעלי מניות המיעוט

הנפקת מניות של קבוצה בסדר גודל שכזה (שווי מוערך של יותר ממיליארד שקל לפני הכסף) היא סיבה למסיבה לא רק עבור בעלי השליטה, אלא גם עבור הפעילים בשוק הנפקות האקוויטי הדליל של ת"א. אלא, שלנוכח חוק הריכוזיות, הקובע כי פירמידה של חברות ציבוריות תהיה בת שתי שכבות לכל היותר, נראה שהשמחה הזאת תלויה בשיתוף הפעולה של בעלי מניות המיעוט באשלד.

ללא הסכמת מיעוט זה למכור את מניותיו בחברה, עלולה אשטרום להיקלע בעתיד למצב בו היא מחזיקה בשלוש שכבות (אשטרום-אשטרום נכסים-אשלד) בניגוד להוראות החוק, ובכך להסתכן במינוי נאמן מטעם ביהמ"ש אליו תועבר השליטה באשלד לצורך מכירתה.

אמנם החוק מנובמבר 2011 מאפשר לאשטרום חלון התארגנות של כארבע שנים, אך די ברור כי הזמן פועל נגדה. אם היא תחכה לדקה ה-90, היא עלולה להידרש לשלם עבור החזקות הציבור באשלד מחיר גבוה במיוחד, או לחילופין לקבל מחיר נמוך במיוחד היה ותחליט למכור (בלית ברירה) את החזקתה בחברה הנכדה.

וכך, ניתן לראות כיצד בניגוד להצהרותיו של יו"ר אי.די.בי, משפר חוק הריכוזיות את מצבם של בעלי המניות מהציבור בחברת אשלד. לנוכח עמדת המיקוח החזקה שלהם, פועל יוצא של אישור החוק, הם אינם חוששים לרכוש את מניית אשלד במחיר הגבוה ממחיר הצעת הרכש. הם יודעים להעריך שאשטרום נמצאת "עם הגב לקיר", ובסופו של דבר תעדיף לשלם מעט יותר במסגרת הצעת הרכש, על פני האלטרנטיבות שמעמיד בפניה חוק הריכוזיות.