"בתקופתי כראש עיר קיבלנו 4 פעמים פרס לניהול כספי תקין של העירייה... בתקופת כהונתי פעלתי תמיד באופן חוקי... אבל החוקים הם נוקשים, ולפעמים צריך לעגל פינות" - כך העיד היום (ב') ראש עיריית רמת-גן לשעבר, צבי בר (78), העומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב באשמה כי לקח שוחד בסך של 2 מיליון שקל מיזמי נדל"ן בתמורה לסיועו להם בקידום המיזמים ברמת-גן.
בר, שעלה לראשונה לדוכן העדים עם פתיחת שלב ההגנה, התייחס בעדותו בין היתר ליחסיו עם יזם הנדל"ן שאול לגזיאל. בר מואשם כי קיבל מלגזיאל הטבות שונות, ובתמורה קידם לכאורה את פרויקט מגדלי התמרים ("סביוני טאוור") של לגזיאל בשכונת התמרים ברמת-גן, שגובהו 35 קומות.
לפי כתב האישום, ב-2002, במסגרת מערכת היחסים המושחתת לכאורה שנוצרה בין בר לבין לגזיאל, קיבל בר מלגזיאל 5% מהון המניות של חברת אייקו פאוור שהייתה בבעלות היזם. בהמשך, נטען, דן בר בפרויקט הבנייה של לגזיאל וקידם את הקמתו, מבלי שדיווח על קשריו העסקיים עמו.
"לא ראיתי מניעה להחזיק מניות באייקו. שכחתי מזה בכלל. לא היה לי קשר לחברה. לא היה לי כלום", העיד בר, שהכחיש כי הדבר השפיע על השיקולים שלו בעירייה.
"יצרנו עיר שמצעירה"
השופט צבי גורפינקל שאל את בר: "האם בכל הדיונים בועדה לתכנון ובנייה בנוגע לפרויקט של לגזיאל, לא מצאת לנכון לפחות להאיר את עיני החברים האחרים בוועדה כי אתה מחזיק מניות בחברה שלו?".
בר השיב: "לא זכרתי שהיו לי מניות בחברה הזו".
בר הגיב גם לטענת הפרקליטות כי לגזיאל העביר לבנו, יואב, 20% ממניות חברה נוספת שהייתה בבעלותו, מד פטרולים. "יואב לא קיבל משכורת מהחברה, לא רכב, כלום", אמר בר. "אני לא חושב שהיה לו קשר עם החברה הזו הרבה זמן. אני לא זוכר מעבר לזה".
פרויקט מגדלי התמרים נבנה על קרקע שהייתה שייכת בחלקה לעיריית רמת-גן, ואולם תמורת מסירת הקרקע לחברה היזמית קיבלה העירייה תמורה הנמוכה בעשרות אחוזים משוויה הריאלי.
בר טען היום כי כל הפעולות סביב בניית המגדל היו כשרות ולטובת תושבי העיר. "היה לנו עניין להניע את האזור ולבנות פרויקטים של דירות 3 חדרים. דיברו על רמת-גן כעיר זקנה, אבל אנחנו יצרנו עיר שמצעירה והולכת בזכות הבנייה לזוגות צעירים".
לטענת הפרקליטות, אחד מ"עלי התאנה" של בר להכשרת האישורים לבניית מגדלי התמרים על קרקע ציבורית, היה בניית ספרייה ציבורית בתוך פרויקט המגורים הפרטי.
"הכול נעשה ביושרה, וכו מה שנעשה עבר אישורים של יועצים משפטיים ואנשי מקצוע של מתכננת המחוז ושל היועצת המשפטית של המחוז. בנינו מגדל שמגיע עליו פרס. מגדל עומד, חי, נפלא. שאלו אותי בחקירה למה איפשרתי בניית ספרייה. מה רצו שאתן? אין כמו ספרייה בבניין מגורים. זה אלגנטי, שקט, מה לא בסדר?", אמר בר.
בר גם דחה בעדותו את טענת התביעה כי רק "יחידי סגולה" ששמרו עמו על קשר לא לגיטימי, דוגמת היזמים העומדים לדין לצדו, התקבלו אצלו בדלת פתוחה. "כל אזרח ידע שהוא יכול לבוא אליי משש וחצי בבוקר ועד אמצע הלילה", העיד בר.
לדבריו, כל הישיבות שניהל בנוגע לפרויקטים בעיר נוהלו לגופו של עניין וללא קשר לזהות היזמים. "אף פעם לא ידעתי קודם לדיון מי היזם שמעורב בפרויקט. שימשתי כיו"ר הוועדה לתכנון ובנייה לצד היותי ראש עיר, כי הבנייה היא החמצן של העיר, ורציתי לקדם את תפיסת עולמי. רמת-גן היא העיר היחידה שבנתה בתקופתי דירות קטנות של 3 חדרים בכל גוש דן, ולכן זוגות צעירים באו לרמת-גן. זה חלק מהמדיניות שלנו".
"לא יכולתי להגיד לא לראש הממשלה"
בתחילת עדותו תיאר בר את הרגשתו נוכח המשפט שמנהלת המדינה נגדו. "זה לא דבר פשוט.. כשהקריאו את כתב האישום נגדי בבית המשפט, הרגשתי כמו חמאה קפואה. אני לא עשוי מברזל. אני רגיש כמו כולם", אמר.
בר תיאר באריכות את קורות חייו. בין היתר, הוא סיפר כי קודם לבחירתו לראשונה לראשות העיר רמת-גן ב-1989, הוא כלל לא רצה בתפקיד. "לא רציתי להיות ראש עיר. ישבתי בגינה, ואשתי אמרה שראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, רוצה לדבר איתי. אמרתי לה שתגיד לו שאני לא נמצא. אבל שמיר ביקש ממני לרוץ לראשות העיר, ולא יכולתי להגיד לראש הממשלה לא".
בהמשך יצא בר להגנת ראשי הערים: "לא כל ראשי העיר פושעים כמוני", התבדח בר. "צריך להגן עליהם ולקדם אותם".
בר ציין כי מקורות ההכנסה המרכזיים של רמת-גן הגיעו מעסקים באזור הבורסה, ושיבח את העלייה הרוסית שהגיעה לרמת-גן בשנות ה-90. "רבים מהתושבים הגיעו מסנט פטרסבורג, עירו של צ'ייקובסקי. הם אנשים מצוינים", אמר.
לפני שבר עלה לדוכן העדים טען פרקליטו, עו"ד נבות תל-צור, בפני השופט כי למרחק הזמן מהאירועים המופיעים בכתב האישום יש משמעות גדולה. "חלוף הזמן מקשה לזכור את הפרטים והאירועים. כפי שהסופר מאיר שלו כתב: 'הזכרון האנושי מתעורר כחפצו, מעמעם ומחדד מעשים ברצותו ישפיל וברצותו ירומם'.
"במיוחד קשים הדברים לאדם יליד 1935, שסיים זה מקרוב 24 שנות כהונה כראש העיר, וכעת מתבקש להתייחס לאירועים שהתרחשו לפני שנים רבות", טען תל-צור.
בין היתר התכוון תל-צור לפרויקט מגדלי התמרים, העומד, כאמור, במרכז כתב האישום נגד בר ואשר אושר לפני כ-17 שנה. פרויקט אחר, בית ליר-אור, אושר לפני כ-12 שנה.
"שוחד ברמת תחכום גבוהה"
בר מואשם בלקיחת שוחד ב-4 פרשיות, מיזמי הנדל"ן שאול לגזיאל, חיים גייר, דוד לוי ועמנואל ארביב, עד המדינה במשפט, בהיקף כולל של כ-2 מיליון שקל, ובתמורה נטען נכי קידם את הפרויקטים שלהם. היזמים עומדים לדין באשמה של מתן שוחד. כמו כן מואשם בר בעבירות של מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ושיבוש מהלכי משפט.
האישומים נגד בר מתייחסים לפעולות שביצע כראש עיר וכחבר במוסדות התכנון המקומיים והמחוזיים בשנים 2003-2008.
לפי כתב האישום, בר לקח שוחד בסך 224 אלף דולר וקיבל טובות הנאה נוספות מלגזיאל ומעד המדינה בפרשה, עמנואל ארביב, בתמורה לקידום פרויקט בית ליר-אור ברמת-גן. לפי האישום, השוחד ניתן באמצעות החזר הלוואה שלקח בר בלונדון.
"מדובר בשוחד ברמת תחכום גבוהה", טוענת התביעה. לדבריה, "אופן מתן השוחד נעשה בדרך של הלבנת הון קלאסית, תוך שימוש במעטפות כסף שעוברות מיד ליד ושימוש בחברות 'אופ-שור', הרשומות באיי הבהאמאס ובמונקו, לצורך תשלום ההלוואה.
"לכל אורך הדרך בר נמנע מ'ללכלך את ידיו' באופן ישיר ועשה שימוש באיש אמונו, עו"ד מרדכי גלוסקא, על-מנת שיעמוד בחזית, לנהל את המגעים מול ארביב. רמת התחכום במתן ובלקיחת השוחד נעוצה גם בכך שהמילה שוחד לא הושמעה לארביב באופן ישיר, ותחת זאת הוצג השוחד כתשלום עמלה לגולסקא עבור פעולות שביצע כבכול עבור יזמי בית ליר-אור".
האישום השני מייחס לבר לקיחת שוחד מהיזם לגזיאל, שהעביר כאמור לבנו של בר, יואב, מניות בחברה שהייתה בשליטתו. לטענת הפרקליטות, לגזיאל גם מינה את בנו של בר למנהל בחברה ללא תמורה, בתמורה לקידום פרויקט מגדלי התמרים.
האישום השלישי מייחס לבר לקיחת שוחד בסך 100 אלף דולר מחיים גייר, שהיה בעל עניין בפרויקט חילופי שטחים ברמת-גן בין הר נפוליאון לשכונת השקמה.
האישום הרביעי מייחס לבר לקיחת שוחד בסך 465 אלף שקל מדוד לוי, בעל עניין בפרויקט הילקרסט בתמורה לקידום הפרויקט. האישום החמישי כולל עבירות מס הכנסה על סכומי השוחד שלקח בר ולא דיווח.
לטענת הפרקליטות, בר, שהיה ראש עיר פעיל, כריזמטי וריכוזי, ניצל את מעמדו, את סמכויותיו ואת אישיותו כדי לקדם את האינטרסים של יזמי הנדל"ן שאול לגזיאל חיים גייר ודוד לוי. "הבנה זו היא שעמדה בבסיס הקשר המושחת שנרקם ביניהם", טען התובע, עו"ד טל פרג'ון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בנאום הפתיחה של התביעה במשפטם של בר ושל יזמי הנדל"ן.
"מאפיין ייחודי נוסף שהעצים את כוחו של בר כראש עיר היה אורך כהונתו", ציין התובע. "הוא לא היה אורח לרגע בלשכת ראש העיר, הוא כיהן בתפקיד במשך 25 שנים ברציפות, כמעט כרבע מאה. כהונתו הארוכה הבהירה לכל מי שהיה זקוק לקשרים בעיריית רמת-גן וזקוק לחסדיה, כי בר הוא השקעה בטוחה בעניין זה".
בר מיוצג בידי עורכי הדין נבות תל-צור וירון ליפשס ממשרד רם כספי ושות'; לגזיאל - בידי עורכי הדין פרופ' דוד ליבאי וז'ק חן; גייר - בידי עו"ד גיורא אדרת; ולוי - בידי עורכי הדין רונן רוזנבלום ונתי שמחוני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
