רהיטי עין חרוד סגרה את המפעל ופיטרה עובדים

עוד קריסה בענף הריהוט: חברת רהיטי עין חרוד סגרה בתחילת החודש את מפעל הרהיטים בקיבוץ עין חרוד ופיטרה את 33 העובדים. כך נודע ל"גלובס".

עוד נודע, כי עובדי החברה הגישו לבית המשפט בקשה למתן צו פירוק כנגד החברה וכי קיבוץ עין חרוד הטיל עיקול על הציוד והמלאי שבמפעל החברה ובחנות המפעל. בנוסף, הגיש הקיבוץ תביעה נגד החברה להשבת החובות אליו בגובה 1.5 מיליון שקל מתוך חובות של מיליוני שקלים לעובדים, ספקים ובנקים.

מדובר בקריסה שנייה של מפעל הרהיטים שניצני פעילותו החלו בשנת 1921, השנה שבה עלה קיבוץ עין חרוד מאוחד על הקרקע. בתחילה הוא ייצר ארגזים ולאחר מכן התפתח למפעל לייצור רהיטי ילדים ונוער מעץ מלא והפעיל 7-8 סניפים. במארס 2011 נכנס המפעל להליך פירוק לאחר שצבר חובות של 12 מיליון שקל. עוד קודם לכן הוא סגר את הסניפים, פרט לחנות המפעל שפעלה בקיבוץ.

היום, חברת רהיטי עין חרוד נמצאת היום בבעלות הזוג צבי ומרים לודמיר ובת שבע יצחק-בלעדי. הבעלים הנוכחיים רכשו את המותג, המוניטין והפעילות מידי המפרק שמונה בשעתו לחברה לאחר שזו נקלעה, כאמור, לקשיים. בשיחה עם "גלובס" התכחשה יצחק-בלעדי לבעלות על החברה למרות שזו רשומה ברשם החברות. "אנחנו לא הבעלים ולא קשורים. היה לנו צד להיכנס, אבל כשהיינו צריכים לחתום ערבויות אז יצאנו מזה. היינו רשומים אבל לא חתמנו על שום ערבויות. יצאנו מכל הסיפור מזמן".

- מה הקשר בינך לבין הזוג לודמיר?

"יש לנו קשר משפחתי".

"הרחנו שמשהו עומד לקרות"

בבקשה שהגישו העובדים למינוי מפרקת זמנית ולמתן צו פירוק לחברה באמצעות עוה"ד יובל ארד וליזה חדש, טוענים העובדים כי הם קיבלו בתחילת החודש מכתבי פיטורים ללא כל התראה מוקדמת. לדבריהם, בעלי החברה הודיעו להם כי אינם יכולים לשלם את משכורותיהם לחודשים האחרונים. מתברר כי עוד קודם לכן החברה מסרה להם את משכורות חודש ינואר באמצעות צ'קים שלא כובדו על ידי הבנק, וכי בעלי החברה הפצירו בהם להפקיד את הצ'קים שוב ושוב תוך הבטחת שווא כי יהיה להם כיסוי. העובדים מעריכים כי היקף חובות החברה אליהם עומד על כמיליון שקל. בבקשה טוענים עוד העובדים כי "בעלי המניות סגרו את שרת המחשבים של החברה ואף העלימו חלק מהמחשבים ומהמסמכים אשר היו במשרדי החברה".

לדברי עו"ד חדש, בעלי החברה אמרו לעובדים "תמכרו את מה שיש ותיקחו לכם מזה משכורות. העובדים פחדו. הם לא רצו שיאשימו אותם בגניבה".

מיכל קראוס, יו"ר עסקים של קיבוץ עין חרוד מאוחד, אומרת ל"גלובס" כי "כבר הרבה זמן שהמפעל היה בקשיים שבאו לידי ביטוי באי-תשלומים בזמן. אנחנו אנשים טובים ומאוד רצינו שהם יצליחו וכל הזמן הלכנו לקראתם ואתם. פרסנו את החוב, דחינו תשלומים, עד שלפני חודש צ'קים שהם נתנו לעובדים לא נפרעו. זו הפעם הראשונה שמשכורות העובדים לא שולמו ואז הבנו שהמצב קשה מאוד וכסף כנראה לא נראה מהם יותר. הם חייבים לנו כספים עבור שכר דירה, שירותים כמו דלק, קניות בסופר, חשמל בהיקפים גבוהים. זה עצוב. הם חייבים כספים גם למפרק הקודם ולהרבה נושים. אנחנו כמו כל נושה אחר".

בעקבות זאת, הגיש כאמור, הקיבוץ את התביעה והטיל עיקול על המלאי והציוד. יצוין כי 7 מעובדי החברה הם חברי הקיבוץ.

באתר מצוינים 24 סניפים של החברה הכוללים גם את חנות המפעל וחנות העודפים שבקיבוץ, אולם בדיקת "גלובס" מגלה שחלקם הפסיקו זה מכבר לעבוד עם החברה. כך למשל, בסניף "עיצובים 2000" שבנתניה נמסר כי הם לא משווקים את רהיטי עין חרוד כבר שנה וחצי. לדברי עובדת במקום, "רהיטי עין חרוד לא קיים יותר. הם פשטו את הרגל. הרחנו שמשהו עומד לקרות. אנחנו מופיעים באתר שלהם למרות שאנחנו כבר שנה וחצי לא משווקים אותם. השם רץ לפניהם אבל המחירים שלהם היו גבוהים מהנורמה. אני נאלצת להגיד שהם פשטו את הרגל".

"לייצר רהיטים בארץ זה לא כדאי"

לפני ימים אחדים הצטרף גם בנק אגודת ישראל לבקשה למינוי מפרקת לחברה.

מבקשת ההצטרפות עולה כי לזוג לודמיר חובות אישיים לבנק בהיקף של מאות אלפי שקלים וכי חברת רהיטי עין חרוד חתמה על ערבות להשבת חובות הזוג לבנק. הקושי של בני הזוג לפרוע את חובם לבנק נמשך מזה תקופה ארוכה, וכבר לפני שנתיים הם הגיעו להסדר חוב עם הבנק אך בסופו של דבר הם לא עמדו בו. באופן מפתיע, גם עמותה בשם "פעמונים" חתמה על ערבות להשבת חובות הזוג לודמיר לבנק.

במודיעין 144 תחת הזוג לודמיר מופיע מספר טלפון של רהיטי "שולחן מלכים" - רשת רהיטים הפועלת במגזר החרדי. גם לדברי בלעדי-יצחק וקראוס מדובר ברשת ריהוט הנמצאת בבעלות הזוג לודמיר. ברשם החברות, לעומת זאת, רשומה עמותת "עזרה חמה" כבעלת "שולחן מלכים".

לדברי קראוס, היא ביקרה את הזוג לודמיר באחד מסניפי "שולחן מלכים" וכי "הם זוג צעיר בשנות ה-30 עם חמישה ילדים קטנים. מרים לודמיר היא מנהלת מוכשרת. הם אחלה אנשים. לבי ממש כואב שזה לא הצליח".

קראוס אומרת כי הקריסה הקודמת של רהיטי עין חרוד הייתה בשל ניהול כושל, אך בד בבד היא גם משקפת את מצבה של התעשייה במדינת ישראל.

"זה הסיפור העצוב של הרבה תעשיות במדינה. לייצר רהיטים בארץ זה לא הכי כדאי. בתעשיית הרהיטים כתעשייה ולא כנגר פרטי כדאיות הייצור נמוכה. יותר זול לייבא מסין רהיטים. ראינו תעשיות שלמות שנעלמות. תעשיית הטקסטיל כמעט ולא קיימת בארץ יותר. הלקוח רוצה זול.

"רהיטי עין חרוד התמחו בילדים ונוער, וזה תחום שאתה לא רוצה להשקיע בו כסף. זה לא סלון. איזה נתח מהאוכלוסייה רוצה להשקיע בריהוט אקסקלוסיבי? אנשים רוצים מוצרים זולים".

לא ניתן היה להשיג את תגובתם של מרים וצבי לודמיר לכתבה.

 רשתות