Zeek: אפליקציה שמאפשרת מכירה וקנייה של זיכויים

אורי לוין, לשעבר נשיא ומייסד שותף של חברת Waze, משקיע ב-Zeek ■ היזמים דניאל זלקינד ואיתי אראל: זיכויים בשווי 600 מיליון שקל הולכים לפח מדי שנה כי הישראלים לא מנצלים אותם ושוכחים מהם

מי מאיתנו לא מכיר את הרגע שבו הוא מחזיר מוצר לחנות, מקבל שובר זיכוי ואז נתקע איתו בארנק במשך תקופה ארוכה, לפעמים ארוכה מדי? זה קורה גם לטובים ביותר, אלה שנחשבים לצרכנים חכמים, לא פראיירים ושרוצים לנצל כל שקל שעושים בצורה הטובה ביותר.

דניאל זלקינד ואיתי אראל החליטו לפתח אפליקציה, Zeek, שתציע פתרון די פשוט לכל הבעיה זו, שלטענתם מביאה לכך שמדי שנה זיכויים בשווי של 600 מיליון שקל הולכים לפח. "שוק הזיכויים בישראל מגלגל 2 מיליארד שקל בשנה אבל 30% ממנו לא מנוצל. אנשים שוכחים את הזיכויים בארנק עד שהם פגי תוקף, מאבדים אותם, שמים בכיס ומכבסים אותם או שהם מודפסים על נייר כימי שהדיו שלו נעלם לאחר זמן מה", אומר זלקינד. "כל זה קורה כי אנשים נתקעים עם הזיכויים ולא יודעים מה לקנות. לא מדובר כמובן על זיכויים לרשתות מזון, שם תדירות הביקורים גבוהה ולכן תמיד תוכל למצוא מה לקנות בסופר עם הזיכוי שיש לך ביד".

הפתרון שהם פיתחו הוא אפליקציית מובייל (לאייפון ולאנדרואיד) שדרכה ניתן בקלות להציע זיכויים למכירה או לחפש זיכויים שאפשר לקנות. הרעיון הוא די פשוט: מי שמוכר זיכוי בשווי של 200 שקל יכול לקבוע את המחיר שבו הוא מוכן למכור את הזיכוי שברשותו (מן הסתם במחיר נמוך יותר) ומי שרוצה לקנות זיכוי פשוט בוחר את אחת מהרשתות הרבות שמוצעות באתר, בהן פוקס, קסטרו, h&m, המשביר לצרכן או שילב, מוצא זיכוי שנראה לו אטרקטיבי לפי היקפו ושיעור ההנחה שבו הוא נמכר ומבצע את העסקה. יש לציין כי הרכישה מחייבת הרשמה למערכת דרך חשבון פייסבוק, טוויטר, גוגל או מייל.

על אף הממשק הוויזואלי והפשטות בשימוש באפליקציה, הבעייתיות היא עדיין בלוגיסטיקה של העברת הזיכוי מיד ליד ובתמורה העברת הכסף. אמנם Zeek הופכת לגורם המקשר כאן במקום להפגיש בין הצדדים פיזית, אך עדיין ההליך מעט מגושם. כל זאת לאור העובדה שהרשתות מסרבות לקבל העתקים של זיכויים או העתקים דיגיטליים אלא רק העתקים פיזיים.

אז איך זה עובד? החברה מתחייבת כי עד שבעה ימי עסקים הזיכוי אמור להגיע אל הרוכש, כשבפועל מדובר על יום או יומיים. "אנחנו שולחים את הזיכוי בדואר רשום ובמקרים מסוימים מפעילים שירות שליחים עבור זיכויים בסדר גודל של 500 או 1,000 שקל", מסביר זלקינד.

מהצד של המוכר, ההמתנה ממושכת יותר. בחברה מבהירים כי הם מחכים לאות כלשהו על קבלת הזיכוי בצד השני - בין אם זה אישור על קבלת דואר רשום, קשר ישירות עם הרשת הקמעונאית כדי לוודא שימוש בזיכוי או פידבק ישירות מהרוכש שהזיכוי הגיע לידיו. מסורבל, כבר אמרנו? "בכל מקרה, אנחנו מתחייבים שעד 14 ימי עסקים אנחנו מעבירים את הכסף על הזיכוי למוכר", אומר זלקינד.

ובכל זאת, כדי לייעל את התהליכים, בימים אלה עובדים השניים במרץ על פיתוח טכנולוגי, שיתבסס על הקופות הרושמות שיש היום בסניפי הרשתות אך כזה שיאפשר שימוש בזיכויים דיגיטליים. "מדובר על פתרון שיהיה זמין תוך כמה חודשים בודדים", אומר זלקינד. "כשזה יקרה, זה יפשט את הנושא לחלוטין".

אראל התייחס לקמעונאים עצמם והסביר כי "עקרונית אנחנו לא צריכים שיתוף פעולה איתם אבל עם אלה שכן דיברנו, קיבלנו פידבקים מאוד חיובים". זלקינד מוסיף כי "הופתענו לטובה מהשיחות עם הקמעונאים בארץ. למרות מה שחושבים, הרשתות דווקא לא שמחות מזיכויים לא מנוצלים שהולכים לפח כי הן את הכסף שלהן קיבלו. דווקא שימוש בזיכוי יכול לשחק לטובתן כי גם יש סיכוי שהלקוח יבזבז יותר כסף מגובה הזיכוי וגם זה יכול להגדיל את תדירות הביקורים שלו בסניף".

ל-Zeek יש מודל עסקי, אך כרגע הם לא יכולים לפרט לגביו. שני היזמים נמצאים בשיחות בנושא מול רשתות הקמעונאות, אך בכל מקרה הם מבהירים כי עבור המשתמשים - מוכרים וקונים - לא תהיה כל עלות על השימוש באפליקציה או גזירת עמלה כלשהי.

החברה מתחילה בפיילוט בישראל בתקווה להתפתח משם לשווקים נוספים, כשעל הכוונת נמצאות אסיה, אמריקה הלטינית וגם אירופה. ארה"ב היא מחוץ לתמונה כי כמעט ואין שם שימוש בזיכויים".

המשקיע הראשון בחברה הוא אורי לוין, לשעבר נשיא ומייסד שותף של חברת Waze, שמשמש היום כיו"ר ואחד ממייסדי הסטארט-אפ Feex וכן כאנג'ל.