"רעיית רה"מ לא מתערבת בכל דבר, תפסיקו עם הרכילות"

בשעות אחר הצהריים של יום חמישי שעבר, משכן הכנסת היה בית רפאים גדול ושומם. יום קודם לכן הסתיים מושב החורף ושלל דיירי המשכן - מהח"כים, דרך העובדים ועד הלוביסטים - עברו לנווט את חיינו ממקומות אחרים. אחד היחידים שבכל זאת נכח בבניין הדומם היה יו"ר הקואליציה היוצא, חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד, שסיים פיזית ומטאפורית לנקות את שולחנו משלל העניינים שבהם עסק בשנה החולפת.

לוין, בסוודר כחול שמתחתיו טישירט לבנה ומאוד לא רשמית, משיב באריכות ובפירוט על כל שאלה. הוא נראה מותש מהשנה האחרונה וכשנשאל על כך הוא גם מאשר שזה אכן המצב. הוא כבר הודיע לראש הממשלה שלא יחזור במושב הבא לתפקיד שמילא מאז הקמת הקואליציה, ושלא יהיה אכפת לו גם להיות חבר כנסת מן השורה.

אין פרשן פוליטי שחולק על הקושי שבתפקידו של לוין בשנה האחרונה. מלבד הרצונות האותנטיים של השחקנים השונים לשרוד בשלטון, קשה לראות מה הצליח להחזיק באותה ממשלה את עפר שלח ואת אורית סטרוק, את עמרם מצנע ואת מירי רגב, את ציפי לבני ואת יוסי סדבון, את אביגדור ליברמן ואת עדי קול. ההתמודדות עם תפיסות העולם השונות, מלחמות האגו וכיבוי אינספור שריפות, התישו את לוין.

"היה ברור לי שאני נכנס למשימה שהיא על גבול הבלתי אפשרי ומראש אמרתי לראש הממשלה שאני בא לשנה למרות שכפי שהדברים נראו בהתחלה, לא הייתי בטוח שהקואליציה תגמור שנה. אפשר היה להיקלע להתרסקות והיו הרבה מאוד רגעים כאלה. למשל, סביב הצעת החוק של עדי קול (נקודות זיכוי ממס לזוגות חד מיניים בגין ילדים, ש' ס'). זה היה מצב שבו הרגשתי שיש התפרקות".

- ואיך התמודדת עם זה?

"בהבלחה של רגע הוריתי לסגן שר האוצר מיקי לוי לא לעלות לדוכן כדי להשיב בשם הממשלה וכך לא הייתה הצבעה. האמת? לא הייתה לי סמכות להורות על זה, אבל כך נחלצנו מהצורך להצביע וזה נתן חלון זמן לייצר פתרון מול הבית היהודי. היה לי סדר גודל של דקה לכפות את הפתרון הזה" (שבוע לאחר מכן תיקנה רשות המסים את האפליה כלפי הזוגות החד מיניים באמצעות תקנות וללא חקיקה, ש' ס') .

- ואיזה עוד עימותים היו בין הבית היהודי, יש עתיד והתנועה?

"ממש עכשיו היה העניין עם חוק הגיור. לאורך כל הקדנציה הייתה שורה של הצעות חוק של יש עתיד ושל התנועה בנושאי דת ומדינה שיצרו עימותים בלתי פוסקים בעיקר עם הבית היהודי. לפני בערך שלושה חודשים גיבשתי הסכם עם ראשי סיעות הקואליציה, בישיבה שבה השתתף סגן שר הדתות, ולפיו יוקפאו כל החוקים בתחום הזה עד סוף המושב כנגד התחייבות לקדם באופן מהיר את החקיקה של חוק הגיור. מה שקרה זה שהפסיק המחול הבלתי נגמר של החוקים בתחום, וחוק הגיור באמת עבר בקריאה ראשונה. כשהגענו להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית הסתבר שבמקום לבצע ישיבות ולהגיע להסכמות, החבר'ה של הבית היהודי גררו רגליים בין היתר כיוון שהרבנים הראשיים שהיו אמורים להיות שותפים לתהליך, קבעו פגישות וביטלו את כולן מתוך הנחה שנגיע לסוף המושב ולא ייצא כלום.

"לא הייתי מוכן להתפשר ואמרתי לבית היהודי כל שבוע שאם לא יהיה תיאום, התוצאה תהיה שנצטרך לקדם את החוק בוועדה במתכונת שאלעזר שטרן גיבש, וכך באמת היה. זה מה שיצר את הדרמה בשני הימים האחרונים של המליאה. אני חושב שעכשיו, כשיש רוויזיה של החוק, באמת יתקיים הליך תיאום בנפש חפצה כי כולם מבינים שבדרך של גרירת רגליים זה לא יילך. אבל אין כמעט חוק שלא תיקח שאין סביבו סיפור של מו"מ כזה".

- איך תיראה השנה הבאה של הקואליציה?

"אני לא רוצה להתנבא ולא יודע אם הקואליציה תשרוד עוד שנה, אבל אני חושב שאם לא יהיה משהו דרמטי בתהליך המדיני - שזה יפרק את העניין מיד - היא בהחלט יכולה להחזיק מעמד. יש המון פרמטרים בסוגיה הזאת. אם, למשל, יבוא פתאום סקר שנותן לתנועה של לבני 25 מנדטים, אז כנראה שתהיה לה מוטיבציה חזקה להביא לפירוק הקואליציה; אבל אם המצב יישאר כמו שהוא כיום - שכל מרכיב בקואליציה יודע שהוא עלול לאבד את מה שיש לו - זה תורם מאוד ליציבות. אין היגיון בללכת הביתה אם לא הספקת לעשות שום דבר ואני שומע את זה מהשרים השונים כל הזמן".

- אתה יכול להסביר את הקושי ולמה זה היה שונה בקואליציה הזאת בהשוואה לאחרות?

"התפקיד של יו"ר קואליציה הוא מטבעו קשה ובעייתי כי הוא מצריך עיסוק בכמה דברים בו זמנית - להביא את האנשים לדפוס של עבודה משותפת; לטפל בהרבה משברים נקודתיים, שבחלקם אתה צריך לתת פתרונות מהותיים ולכן גם להכיר כל הצעה לפרטיה - ויש כאלה עשרות בשבוע; לקבוע ולתזמן את הדברים במליאה ובוועדות; לדאוג שאנשים יגיעו לכל ההצבעות במליאה, שזה סיפור לא פשוט - לא הפסדתי אף הצבעה, אבל זו משימה קשה. כל המכלול הזה מורכב מאוד.

"כאשר אתה עושה את זה עם קואליציה שיש לה רוב גדול, והיא הומוגנית, זה מטבע הדברים פשוט יותר. בקואליציה הזו יש צבר של בעיות יוצאות דופן: יש פערים עצומים בין המפלגות ולא מעט חוסר אמון בין ראשי המפלגות שמקרין על הכול. בנוסף, יש המון חברי כנסת חדשים והניסיון זה מרכיב חשוב בפתרון בעיות ומשברים ויותר מכך, בהימנעות מלהיקלע אליהם. תוסיף לזה את העובדה שיש תחרות מובנית. אם תסתכל על הקואליציה הקודמת - לא היה בה אף ראש מפלגה שראה את עצמו מחליף את ראש הממשלה. בקואליציה הנוכחית כולם חושבים שהם יכולים להחליף את נתניהו.

"כל זה ביחד מייצר המון-המון משברים ומאוד מקשה על העבודה. זה בלתי נגמר וזה מצריך המון עבודה. חייבים לעבוד מאוד-מאוד מסודר ולא לדחות דברים, המון יחסים אישיים וניסיון להבין מה באמת חשוב לכל אחד, וגם לדעת בסוף ליצור מערך של הסכמות שלכולם כדאי לקיים אותו כי כולם מרוויחים ממנו משהו. ראית את זה יפה במעבר של שלושת החוקים לאחרונה (משאל עם, הגיוס והמשילות, שאושרו בדיל פוליטי כ"חבילה" אחת, ש' ס'), שאני חושב שכולם יודעים שאין סיכוי שכל אחד מהם בנפרד היה עובר. הרבה שנים לא הצליחו לעשות שום דבר בקנה מידה הזה".

הסמן הימני

כבר בכנסת הקודמת לוין מיצב את עצמו כאחד הסמנים הימנים של הליכוד ועמד בראש שדולת ארץ ישראל בכנסת. הוא תקף שוב ושוב את ה"שמאלניות" של בג"ץ (עוד על כך, בהמשך), יצא נגד ארגוני סיוע וזכויות אדם שתומכים לדבריו ב"הפיכת ישראל למדינת כל מסתנניה", ולאחרונה אף העביר הצעת חוק שמבדילה בין ערבים נוצרים לערבים מוסלמים.

את דרכו הפוליטית החל מיד לאחר שהשתחרר מהצבא, ואל הליכוד ואל בנימין נתניהו התחבר כבר ב-1992, כשזה כיהן כשר בשלהי ממשלת שמיר. מאז, ידעו היחסים ביניהם עליות ומורדות.

בשנה החולפת צבר לוין אינספור שעות נתניהו והוא מדבר על ראש הממשלה בלויאליות גדולה גם במקומות שבהם מקורבים אחרים של ראש הממשלה ממלאים פיהם מים כמו פרשת אב הבית, שאותה הוא מגדיר כ"רכילות מרושעת" (על כך בהמשך). זה כמובן לא מנע ממנו להודיע לו - באופן פרטי ובפומבי - שיעזוב מיד את תפקידו אם יתרקם מול הפלסטינים הסכם שיכלול החזרת שטחים.

"יש ביני לבין ראש הממשלה יחסי אמון טובים מאוד. אני חושב שהוא עמד במו"מ בצורה טובה מאוד ואין לי סיבה להאמין שזה יהיה אחרת. זו בטח לא הסיבה שבגללה אני עוזב את התפקיד. אני חושב שראש הממשלה רוצה לשמור על ארץ ישראל ועל ההתיישבות ולהגיע להסדר אמיתי. אני מקווה שבמפלגה לא נגיע לנקודה שבה נצטרך להכריע בתחום המדיני כי זה יכול להביא להתפרקות. אני גם חושב שאנחנו מאוד-מאוד רחוקים משם וכל עוד אנחנו במקום שבו אנחנו פועלים על-פי המכנה המשותף, אין שום סיבה לא לעבוד יחד. אני לא מאמין בפתרון שתי המדינות.

"בואו נודה על האמת: גם כשראש הממשלה דיבר על שתי מדינות - ההגדרה שלו למדינה פלסטינית, היא המון דברים, אבל לא ממש מדינה. היא גוף מפורז עם נוכחות ישראלית ויישובים ישראלים. מדינה אמיתית זה לא. אם חס וחלילה מישהו ירצה בשם הליכוד לעשות דברים כאלה, אני אעמוד שם כדי להיאבק. אבל שוב - אנחנו לא נמצאים שם. אם אתה שואל אותי אם זה יסתיים בשלום אמת, אני אומר לך שאין סיכוי".

- לא כולם בליכוד משוכנעים כמוך. רק השבוע דני דנון איים בהתפטרות אם יהיה שחרור אסירים.

"אני אגיד לך את האמת: אני זקוק למישהו שיעזור לי לישון בלילה. אני כל-כך מודאג איך נתמודד עם ההתפטרות של דני דנון. מדינת ישראל לא תהיה אותה מדינה ביום שדני דנון יתפטר, ואתה יכול לצטט אותי. עכשיו ברצינות: במקום שישנם איומים אני לא מוכן להתדיין. אני חושב שכל אחד צריך להחליט מה הקו האדום שלו ובסוף לקבל החלטה ולהתפטר אם הוא מרגיש שהקו הזה נחצה. אבל להניח אולטימטומים לראש הממשלה זה לא מקובל, לא נכון ולא ראוי. יש פה יותר גחמות אישיות מעניינים אמיתיים".

מי שם את בית המשפט?

נושא אחר שעמו מזוהה לוין עוד מהכנסת הקודמת הוא מאבקו במערכת המשפט. "לכל מערכת המשפט - בית המשפט העליון, הייעוץ המשפטי לממשלה - יש הטיה ברורה שמאלה. חד משמעית", פוסק לוין. "יש כרגע אולי בלימה של המגמה של עוד פלישה לתחום הרשות המחוקקת והמבצעת, אבל היא לא נעלמה. המאבק שלנו הצליח בצורה מסוימת, אבל אנחנו רחוקים מאוד מהמקום שאליו צריך להגיע. אני חושב שצריך לשנות את שיטת בחירת היועץ המשפטי לממשלה, את שיטת בחירת נשיא בית המשפט העליון ואת הליך מינוי השופטים וצריך לייצר תהליכים הרבה יותר שקופים.

"בית משפט עליון לא צריך לקבוע איפה עוברת גדר ההפרדה ולא מי יהיה הרמטכ"ל. זה גם נכון לגבי הסמכות שהם ניכסו לעצמם יש מאין של פסילת חוקים, בלי קווים שאומרים איך ולמה. שופטים גם לא אמורים לבחור שופטים, שזה דבר שנוגד את עיקרון הפרדת הרשויות ומעבר לזה הם לא אמורים להיכנס לענייני השקפות עולם בפסילת חוקים. אנחנו נמצאים במציאות מעוותת לחלוטין ובגלל שזה כך, יש איזה מיעוט שהוא שמאלי רדיקלי בהשקפת העולם שלו שהשתלט על המערכת הזו ומה שהוא לא מצליח להשיג בבחירות לכנסת הוא מרחיב את סמכויותיו וכופה את עמדותיו.

כשהוגש 'חוק גרוניס' (שאיפשר את בחירתו של גרוניס לנשיא העליון, ש' ס') לא חתמתי עליו, אבל תמכתי בו כי התוצאה המיידית שלו היא קיצור תקופת הכהונה של נשיא בית המשפט העליון. לא ייתכן שיישב אדם על הכיסא הזה כל-כך הרבה שנים. לא הסכמתי לחתום עליו כי לא רציתי שייראה שאני חושב שכאילו מינוי של שופט כזה או אחר לנשיא יכול לשנות את התמונה. זו בעיה מערכתית ורוחבית, ואף גרוניס - טוב ככל שיהיה - לא יכול לשנות אותה".

פרשות השבוע: אב הבית וסילבן שלום

"הפרשה הזו היא מיחזור של כל הטענות הקודמות", יוצא לוין להגנת ראש הממשלה. "כל המצב הזה שבו אנשים מסיימים לעבוד ואז הם מגישים תביעות כדי לייצר כל מיני סיפורים זה לא לעניין; אלו שקרים או הגזמות או תערובת של שניהם גם יחד".

- מכל התביעות הללו עולה תמונה לא מחמיאה במיוחד של שרה נתניהו.

"אני מאוד מכבד את רעיית ראש הממשלה ומההיכרות שלי אני יכול לומר לך שהיא אישה מאוד נחמדה, וגם שאני לא חושב שאני צריך לעשות לה ניתוח אופי. בשנה האחרונה יצא לי לפגוש אותה מספר פעמים שאפשר למנות על אצבעות כף יד, ולמרות שישבתי עם ראש הממשלה גם ביום וגם בלילה, גם במשרדו וגם בביתו, לא ראיתי שום דבר מהסיפורים האלה.

"יש פה ניסיונות לניפוח וגם דברים ממש לא נכונים. מישהו חושב שיש לו (לנתניהו, ש' ס') מושג איזה נרות שמו אצלו בבית? אתה חושב שרעיית ראש הממשלה מתעסקת כל היום בשאלה איזה נרות ישימו? רעיית ראש הממשלה לא מתערבת בכל דבר. אני מציע שיפסיקו עם הרכילות העלובה הזו. ראש הממשלה צריך להימדד בזה שהוא מבצע את תפקידו נאמנה. אני חושב שלציבור נמאס מהקמפיינים האלה, וההוכחה היא בקלפי. בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה שמכהן פה הכי הרבה זמן מאז בן גוריון, מעמדו יציב ואני מעריך שעוד נכונו לו שנים כראש ממשלה".

- עוד סערה שצצה השבוע היא סביב סילבן שלום

"אני משוכנע שאין מאחורי הדבר הזה שום דבר ואני מקווה שכך יתברר בימים הקרובים. אני ממשיך לתמוך בו במרוץ לנשיאות".

הכתבה המלאה - במגזין G