דוידי ובארינבוים מנסים להנפיק את בגיר בלונדון

יצרנית החליפות תנסה לגייס כ-35 מיליון דולר בבורסת ה-AIM, על רקע שיפור בתוצאותיה לאחר כמה שנים קשות ■ הנהלת החברה מבצעת בימים אלו רוד-שואו באנגליה ■ כל הכסף שיגויס יוזרם לתוך החברה

תשע שנים אחרי שהנפיקה מניות בת"א, ולאחר שחוותה משבר עסקי חמור שהעביר אותה לגירעון בהון העצמי, פועלת חברת האופנה בגיר כדי להיות שוב ציבורית: החברה הגישה הבוקר תשקיף ראשוני להנפקת מניות בבורסת ה-AIM בלונדון, ממנו עולה כי בכוונתה לגייס 21 מיליון פאונד (כ-35 מיליון דולר), בהנפקה שאמורה להתקיים בעוד שבועיים, ב-14 באפריל.

הנהלת החברה מבצעת בימים אלו רוד-שואו באנגליה, כשהשווי שבו עשויה החברה להיות מונפקת נע סביב 50 מיליון דולר ("לפני הכסף"), למרות ההון השלילי שלה. כל הכסף שיגויס בהנפקה יוזרם לתוך החברה, ומטרתו היא הקטנת היקף החוב של בגיר ופיתוח פעילויות החברה באנגליה ובארה"ב, וכן באוסטרליה - שוק שאליו נכנסה החברה בשנה שעברה. אם אכן תשלים בגיר את ההנפקה, היא צפויה לעבור בעקבותיה להון עצמי חיובי.

בגיר עוסקת בפיתוח, עיצוב וייצור הלבשה מחויטת לגברים ונשים. הקבוצה היא מהיצרנים המובילים בעולם בתחום פעילותה והיא מתמחה בייצור ומכירה של מותגי בית ("פרייבט לייבל") לרשתות קמעונאות גדולות. החברה פועלת בעיקר באנגליה ובארה"ב, ובין לקוחותיה נמנות רשתות קמעונאיות מובילות כמו מרקס אנד ספנסר, ברוקס ברדרס, קבוצת ארקדיה וג'ון לואיס.

בגיר מעסיקה כ-1,000 עובדים, רובם עובדי ייצור במפעליה בעולם (במצרים, מיאנמר, וייטנאם וסין), כשהעובדים בישראל אחראים על הפיתוח והשיווק.

בעלי המניות בבגיר טרם ההנפקה הם קרן פימי (כ-50% מהמניות), שמנוהלת על ידי ישי דוידי, וחברת SG Textile שבשליטת צביקה בארינבוים (כ-43%). יתרת המניות בחברה מוחזקות על ידי הבנקים המממנים של החברה, לאומי ודיסקונט, וכן על ידי מנהלה לשעבר של החברה, עופר גלבוע. יו"ר החברה הוא שמואל וולודינגר, אחד מהשותפים הבכירים בקרן פימי.

עבור בארינבוים מדובר בהנפקה שנייה של חברה בה יש לו החזקות בבורסת ה-AIM בלונדון, לאחר שלפני שבועיים הנפיקה חברת XLMedia, המייצרת תנועת גולשי אינטרנט אל אתרי הימורים מקוונים, את מניותיה בבורסה האנגלית. הנפקה ההיא, שכללה גם הצעת מכר קטנה, זכתה לביקושים נאים, והיקפה הסתכם בכ-69 מיליון דולר.

מיקוד עסקי והתייעלות

בארינבוים נכנס להשקעה בחברת האופנה לפני עשור, כאשר רכש את השליטה בחברה האם שלה, פולגת, מידי כלל תעשיות. הוא ביצע הצפת ערך מהירה בה לאחר שחילק דיבידנד גדול שלא מרווחי החברה, ויצא לשני סבבי גיוס לבגיר - הראשון פרטי והשני ציבורי. במסגרת הסבבים באפריל 2005 גייסה החברה 34 מיליון דולר בת"א, לפי שווי של 53 מיליון דולר ("לפני הכסף").

כעבור שנתיים, הפכה קרן פימי לבעלת המניות הגדולה בבגיר, באמצעות השקעה של 27 מיליון דולר בהון ובהלוואות. בארינבוים, שנותר עם החזקת מיעוט באמצעות חברת BGI הציבורית, רכש ב-2012 את מניות בגיר מידיה, במסגרת עסקה בה נמכרה BGI לידי אלכסנדר גרנובסקי.

בתווך נקלעה בגיר למשבר קשה, בין היתר על רקע ירידה בהיקף ההזמנות של מרקס אנד ספנסר. את שנת 2011 סיימה החברה עם ירידה של 18% בהכנסות ובהפסד של 10 מיליון דולר, שהעביר אותה לגירעון בהון העצמי, וזאת כשעל גבה רובץ חוב גדול לבנקים, וכן לבעלי השליטה.

רואי החשבון של בגיר כתבו בדוח השנתי של 2011 כי "יכולתה לעמוד בפירעון התחייבויותיה בשנה הקרובה מותנה במימוש תוכנית החברה, הכוללת צמצום עלויות, השגת מקורות מימון נוספים והגעה להסדר חוב עם הבנקים בדבר פירעון ההתחייבויות כלפיהם".

הנהלת בגיר, בראשות דני טרגן שהחליף את עופר גלבוע ב-2010, ביצעה מהפך משמעותי בחברה בשנתיים האחרונות, שכלל מיקוד עסקי והתייעלות תפעולית. במסגרת זו, נסגרה הפעילות ההפסדית של החברה בגרמניה והפעילות הקמעונאית בישראל נמכרה למשפחת רייך. החברה אף הגיעה להסדר חוב לאומי ודיסקונט (שהם, כאמור, הבנקים המממנים שלה), במסגרתו הונפקו להם מניותיה.

על פי הערכות, את 2013 סיימה בגיר עם מכירות בהיקף של כ-100 מיליון דולר, עלייה של כ-15% לעומת 2012, ורווח EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של כ-6 מיליון דולר. זאת, לעומת EBITDA של 3.6 מיליון דולר ב-2012.