רשת הספרים סטימצקי מפסידה עשרות מיליוני שקלים בשנה, יש לה גירעון חמור של 166 מיליון שקל בהון עצמי והיקף חובותיה הוא מעל 350 מיליון שקל. כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "גלובס".
הערב הודיעה סטימצקי כי קרן מרקסטון הזרימה כספים שיאפשרו לרשת הספרים לשלם לספקיה כמקובל. לפי הערכות, מרקסטון העבירה 10 מיליון שקל לרשת הספרים.
עוד עולה מהנתונים שהגיעו לידי "גלובס" כי בניגוד להצהרות שמשמעו מפי הרשת ולפיהן הרשת רווחית ברמה התפעולית, לרשת גם הפסדים תפעוליים. נתונים אלה נחשפים היום בהמשך לחשיפת "גלובס" השבוע ולפיה הרשת עצרה תשלומים למו"לים.
סטימצקי סיימה את שנת 2012 עם הפסדים של 36 מיליון שקל. מדובר בהפסדים מתמשכים של הרשת ששנה קודם היו גבוהים אף יותר ועמדו על 48 מיליון שקל. בסך הכול, בשנים 2011-2012 הסתכמו ההפסדים ב-84 מיליון שקל.
בקרן הפרייבט אקוויטי מרקסטון, בעלת הרשת, עושים בימים אלה מאמצים כבירים כדי למצוא משקיע לרשת ולגייס אנשי עסקים על מנת שיזרימו לרשת מיליוני שקלים בטווח המיידי. ל"גלובס" נודע כי בפניות לאנשי עסקים שונים, הם התבקשו להזרים לרשת 5-15 מיליון שקל ולקבל כביטחון את מניות הרשת. אלא שלפי שעה, לא נמצא מענה לבקשות.
הנתונים הכספיים של הרשת הנחשפים היום לראשונה והיקף חובותיה הכבדים מעלים סימן שאלה גדול סביב האפשרות שהרשת תימכר. לא סוד הוא שכאשר עסק נקלע לקשיים חמורים והדברים מתפרסמים, אזי לא רק שהנזק הגדול כבר נעשה, אלא שהמתעניינים באותו עסק יעדיפו לשבת על הגדר ולהמתין שהוא יגיע להקפאת הליכים, ואז יוכל אותו מתעניין לרכוש העסק בפרוטות ומבלי לקבל עליו את החובות והתחייבויות. גורמים בקהלה העסקית אומרים שהיקף החובות של הרשת הוא אבן הנגף הקשה ביותר בהליך מכירתה.
רשת סטימצקי חתמה את שנת 2012 עם ירידה של 2% במכירות שהסתכמו ב-390.9 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-176.2 מיליון שקל והיווה 45% מהמכירות.
בסטימצקי המשיכו להתעקש היום שהרשת רווחית ברמה התפעולית אך נתוני דוחות החברה סותרים זאת כאמור. הוצאות התפעול, המכירה הנהלה וכלליות של הרשת הגיעו ב-2012 ל-181.2 מיליון שקל והיו גבוהות יותר מהרווח הגולמי. אלה גררו את סטימצקי להפסד תפעולי של 4.9 מיליון שקל. לחברה הוצאות מימון כבדות ולכן ההפסד בשורה התחתונה היה גבוה הרבה יותר והגיע כאמור, ל-36 מיליון שקל.
מקורבים לסטימצקי אומרים היום ל"גלובס" כי הבעיה המרכזית של החברה היא בהוצאות מימון כבדות הקשורות לבעלי הרשת - קרן מרקסטון. הקרן, כזכור, רכשה את הבעלות על סטימצקי מידי המייסד ערי סטימצקי בשנת 2005 וזאת תמורת 55 מיליון דולר.
הנתונים שהגיעו לידי "גלובס" חושפים גם את היקף חובותיה של החברה. החוב לבנק הפועלים עמד בסוף 2012 על 141.6 מיליון שקל ושיעור הריבית הוא בין 2.5% ל-6.9%. מקורות בחברה אומרים כי מאז היקף החוב ירד במעט ונכון להיום הוא עומד על 137 מיליון שקל.
יצוין כי כבר ב-2011 סיווג בנק הפועלים את החוב אליו בהיקף של 134 מיליון שקל - כבעייתי.
היקף החוב של סטימצקי לבעלי המניות - קרן מרקסטון - עמד בסוף 2012 על 209.5 מיליון שקל והוא נושא ריבית של 4.6%. לפי הערכות, חוב זה נותר בעינו שכן סוכם מראש שהקרן לא תעמיד את החוב לפירעון לפני ינואר 2014.
רשת סטימצקי מונה היום 134 חנויות ששתיים מתוכן מופעלות על ידי זכיינים. החברה מעסיקה 1,100 עובדים.
מסטימצקי נמסר בתגובה כי "בצל הטרגדיה הנוראית שקרתה למנכ"ל קרן מרקסטון ויו"ר סטימצקי נמסר לסטימצקי מהקרן כי בשל המקרה הנוראי הקרן מצויה במצב של התארגנות מחדש והיא מטפלת בכל הנושאים במהירות האפשרית. החברה, מאז ומתמיד, משלמת לספקיה ב-5 בכל חודש או ב-20 בכל חודש והמשכורות שולמו לכל העובדים בזמן. אנו סבורים כי הספקים מאמינים בהנהלת החברה. סטימצקי סיימה את 2012 ו-2013 ברווח תפעולי. מעבר לכך, אנו מציעים לא להיכנס לשמועות וספקולציות אלו או אחרות".
על הקו שמחבר בין דפי זהב לסטימצקי / עירית אבישר
מצוקת הנזילות שאליה נקלעה רשת הספרים סטימצקי, מזכירה השקעה נוספת שביצעה קרן מרקסטון בחברה שנקלעה גם כן למשבר נזילות - דפי זהב. המשותף לשתי החברות: שתיהן היו חברות טובות ורווחיות, שהעמסת חובות מצד קרן ההשקעות היוותה גורם מרכזי לכך שנכנסו למשבר.
קרן מרקסטון רכשה את דפי זהב לפני 9 שנים מדי קבוצת עורק תמורת 110 מיליון דולר. במרקסטון ביצעו כמה צעדים פיננסיים ובהם גיוס אג"ח של דפי זהב שנועד לשמש פירעון לבנק לאומי שמימן את רכישת החברה. שנתיים בלבד לאחר הרכישה מכרה מרקסטון את דפי זהב, הפעם לידי הקרן האוסטרלית בבקוק אנד בראון, ותוך שהיא רושמת תשואה נאה על ההשקעה בתוך זמן קצר בעיקר בזכות המינוף הגבוה.
מרקסטון אמנם סיימה את ההרפתקה בדפי זהב ברווח נאה (בדוחות מרקסטון כתוב כי מרקסטון רשמה תשואה על ההון של 105% על ההשקעה), אך ההמשך לא היה חיובי עבור החברה.
דפי זהב נשארה עם החוב שהיה בעבר של מרקסטון, והפכה לחברה ממונפת. בשנת 2009, לאחר שורה רכישות אגרסיביות, ולאחר שבבקוק אנד בראון בעצמה פשטה רגל, נקלעה דפי זהב למשבר נזילות, ולא הצליחה לעמוד בתשלומי החוב הכבדים. כתוצאה מכך הפכו בעלי האג"ח לבעלי השליטה בחברה תמורת מחיקת חלק מהחוב. היום לדברי משקיעים מוסדיים המחזיקים בחברה, מצבה טוב יותר והיא אף חזרה להרוויח.
האסטרטגיה של מרקסטון לרכוש חברות ולהכניס לתוכן את החוב שנטלו לצורך רכישתן אינה פטנט ייחודי, והיא מאפיינת לא מעט קרנות השקעה. בדרך זו הקרנות מקטינות את הסיכון שלהן, ומגדילות את הסיכוי להרוויח מההשקעה. הבעיה היא כאשר המינוף גדול מדי על החברות, או כשמשהו בתנאי השוק משתבש, הרווחיות של החברות נפגעת והן לא יכולות לשרת את החוב. בדפי זהב, זה היה המעבר לעולם הדיגיטלי, ובסטימצקי הקש ששבר את גב הגמל היה חוק הספרים. דפי זהב הצליחה בסופו של דבר להתאושש מהמשבר, האם גם סטימצקי תצליח?
סטימצקי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
