האתר החדש שיהפוך כל טוקבקיסט לפרשן ספורט

בתוכנית "יציע העיתונות" של ערוץ הספורט ב-24 בפברואר נפל דבר. הפרשן משה פרימו הסתכל על הסמארטפון שלו, ולפתע צווח שיש לו סקופ אדיר: שחקנה של מכבי תל אביב, קרלוס גרסיה, עומד להתאזרח ולשחק בנבחרת ישראל בכדורגל. מאוחר יותר התברר שהסקופ היה ברווז עיתונאי ושפרימו הולך שולל על ידי אוהדי מכבי תל אביב, שניסו לערער בפרהסיה את אמינותו כחלק מחשבון ארוך שיש להם איתו. פרימו הסביר, תירץ והתפתל, אבל הנזק כבר נגרם, שכן מן הסתם הוא אינו היחיד שמשיג כך את המידע - וזו אינה הפעם הראשונה.

"הסיפור הזה מעלה שאלות משמעותיות מאוד לגבי תפקוד עיתונות הספורט ותפקודה בכלל של העיתונות המסורתית", אומר ניצן פלד, העורך הראשי של אתר הספורט קיק (www.kick.co.il), המבוסס על תוכן גולשים.

באתר, שנוסד רק לפני חצי שנה, אין כתבים ידועי שם ולא פרשנים מדושנים וקולניים. עורכי האתר מעלים לרשת טקסטים שכותבים ושולחים אליהם הגולשים, והם - שופטים מאות אלפי הגולשים - לא נופלים במקצועיותם.

קיק נוסד לפני כחצי שנה על ידי חברת התקשורת אימג'ין מדיה, הנמצאת בבעלותו של אבי בר ומחזיקה בערוץ הספורט החדש "TRACE ספורט", בערוץ הילדים "ZOOM" יחד עם קבוצת סבן בישראל, ובאתרי אינטרנט שונים. הפופולריות של הטקסטים, ובהתאמה גם רמת ההבלטה והחשיפה באתר, נקבעות על פי מידת ההתעניינות של הגולשים - תגובות, צפיות וכדומה. העורכים דואגים לשיוף פינות, לעריכה טקסטואלית קלה, לדיאלוג עם הכותבים כדי לחדד נקודות ולעריכה לשונית וכמובן גם לתוספות כמו גרפיקה ונתונים.

הגולשים, הן יצרני התוכן והן הנכנסים לאתר, מקליקים בעד המודל. כבר בחודש השלישי להשקת קיק, הוא זכה ל-232 אלף ביקורים ייחודים ול-541 אלף כניסות, כשהשהות הממוצעת באתר עומדת על יותר מ-6 דקות. נכון לסוף חודש מארס כבר התקבלו באתר למעלה מ-6,000 טקסטים שנכתבו על ידי למעלה מ-1,000 גולשים.

"בסקרים שעשינו לפני שעלינו לאוויר, קיבלנו תוצאות מדהימות של חוסר אמון מוחלט מצד הצרכן בעיתונאי הספורט המסורתי", אומר סמנכ"ל הפיתוח העסקי של אימג'ין, מוני ברוש על נסיבות הקמת האתר. "'רמה נמוכה', 'קשקשת', 'אינטרסים', 'צעקות' ו'משעמם' הן חמש מתוך שש האסוציאציות השכיחות ביותר שהעלו חובבי הספורט בסקר לגבי המילים 'פרשני ספורט בישראל'". על פי המחקר שערכו בחרה, כ-46% העלו באופן ספונטני אסוציאציות שליליות לגבי פרשני הספורט, לעומת פחות מ-4% שהעלו הקשרים חיוביים.

"נוסף על כך, רוב הנשאלים הסכימו באופן מסוים עם הטענה כי רמת פרשני הספורט בארץ נמוכה וכי הם עצמם, חובבי הספורט, מסוגלים לפרשן אירוע ספורטיבי לא פחות טוב מהם", אומר ברוש, "כ-44% מחובבי הספורט מרגישים במידה רבה שיש פרשני ספורט רבים שהפרשנות שלהם נגועה באינטרסים ושהם לא תמיד מביעים דעה אובייקטיבית".

"לא אנחנו מרדדים את השיח"

קיק לא המציא את הגלגל. הקונספט שבמסגרתו מוגשת לגולשים האפשרות לייצר תכנים מגוונים על גבי פלטפורמה שפועלת כאתר מן המניין - ולא עוד בלוג אנונימי, פורום, רשת חברתית או טוקבק - הוליד כמה אתרי ענק בעולם. המוכר והמפורסם שבהם בתחום הספורט הוא "בליצ'ר ריפורט" האמריקאי. האתר, הנמנה עם חמשת אתרי הספורט הגדולים בארה"ב, הוקם בשנת 2007 ובשנה שעברה נרכש על ידי ענקית המדיה טיים וורנר תמורת 200 מיליון דולר.

- איך נולד קיק?

פלד: "היה פה ערך חיובי וערך שלילי. החיובי הוא שאנשים רוצים לכתוב ולהתדיין ולהביע את דעתם, אבל מה שהיה פעם קבוצות פורומים ואתרי פורומים כבר כמעט עבר מן העולם. אנשים עברו לקבוצות פייסבוק וציוצי טוויטר, וכשבדקנו גילינו עד כמה אנשים כותבים טוב על ספורט כשהם כותבים לעצמם. העניין השלילי הוא אותו מיאוס מעיתונות הספורט המסורתית".

- זה לא יותר מסוכן? אתם הרי לא יודעים מה מפת האינטרסים של כל גולש שכותב.

"אצלנו אנשים לא מעלים סקופים. אין ניסיון להעלות ידיעות חדשותיות, ואנחנו גם לא מאשרים כל דבר. אנחנו בודקים גם השלכות משפטיות, ודברים עולים רק אחרי עריכה".

ברוש: "בקיק כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה, רק שיהיה כתוב היטב ואחרי עריכה ואימות עובדות. אבל הכל הרבה יותר פתוח מאשר בעיתונות הממוסדת, כי אצלנו ברור מראש שאלה דעות פרטיות של אנשים פרטיים ואין אצטלה של ניתוח מקצועי נטול פניות, שגם זה לא באמת קורה בעיתונות הממוסדת. בעתיד נתרחב ונהיה אתר שמעלה יותר חדשות וסקופים, ואז כמובן נבדוק הרבה יותר".

פלד: "גם כשנהפוך להיות אתר חדשותי, עדיין יהיה לנו יתרון אדיר על כל אתר עיתונות מסורתי, כיוון ששיטת תוכן הגולשים היא שיטה יעילה יותר. קח לדוגמה את טוויטר - מדובר בתוכן גולשים הכי טהור וגם הוא הופך חדשותי. וזה גם מה שקרה לאתר בליצ'ר. באתר רגיל יש מספר כתבים מוגבל ואם הכתב נמצא עכשיו באימון, אין מי שידווח ממשרדי ההתאחדות. לעומת זאת, בטוויטר אנשים שונים במקומות שונים כותבים באותו זמן ומתקבלות חדשות מידיות - ומידיות היא הרי שם המשחק".

- אם כך, האם זה לא מייתר בסופו של דבר את העיתונות המסורתית?

"לעיתונות הספורט המסורתית יש בעיה כמו לכל העיתונות, והיא צריכה להילחם על חייה. הם לא מהירים מספיק ולא יצירתיים מספיק, וכמו כל תעשייה גוועת העיתונות נעשית יותר ויותר שמרנית, כי היא מנסה לקצץ בשוליים ולשמור על מה שעבד כל השנים. אתר בליצ'ר חתום על הרבה סקופים לאחרונה, וזה רק הולך וגדל. הם מעבירים את הכותבים שלהם סדנאות ובחינות, וזה כבר לא אתר גולשים מובהק. כך הם מרוויחים גם כותבים יותר איכותיים, ובעיקר יותר מהירים ומחדשים".

ברוש: "עולם התוכן כולו צועד לכיוון של ייצור התוכן על ידי הצרכן עצמו, ולאו דווקא על ידי מומחים".

- אז אתם בעצם כורתים את הענף שעליו כולנו יושבים. הרי כך המומחיות תהפוך למיותרת, ואיכות הטקסט תיקבע רק לפי הרייטינג של הטקסט.

"מי אומר בכלל שמאמן או שחקן לשעבר או שדרן ותיק יודע באמת יותר ממני, הצופה, שיושב בבית או במגרש?".

- כדי לעסוק במשהו לעומק ולא בצורה פופוליסטית צריך להבין בו.

"אם תעמיד את עיתונות הספורט היום מולנו, תגלה שאנחנו ממש לא מרדדים את השיח. והמבין יבין".

פלד: "רמת ההתבטאות של חלק גדול משדרי ופרשני הספורט בהמית ורדודה הרבה יותר מזו של האדם המצוי בפייסבוק. פרשנים גם טועים הרבה פעמים, ולא תמיד בזמן המשחק יש להם יותר מידע מאשר לצופה בבית. וכשעיתונאי צריך להתאים את הטיעון שלו לסאונד בייט של עשרים שניות או לאורך טור של כך וכך אינצ'ים בעיתון - זה לא רידוד השיח?

"בהקשר של ייתור המומחים - תראה את ויקיפדיה. חוכמת ההמון ייצרה ערכים מאוד מאוזנים, מקצועיים ומדויקים - הרבה יותר מערך מקביל שיכתוב מומחה בעל שם, שנגוע באינטרסים או בעל אידיאות פיקס בלתי מתגמשות".

*** הכתבה המלאה - במגזין "פירמה" של גלובס

 האתר שייך לצעירים

 המספרים של קיק בחצי השנה לפעילותו