רוני גמזו: "ביטוחי הבריאות מממנים משכורות-עתק למנהלים"

מנכ"ל משרד הבריאות במאמר מיוחד ל"גלובס": "הפוליסות מעורפלות... הציבור רוכש את הפוליסות בעקבות מסרים של הפחדה ודמגוגיה לא אחראית של חברות הביטוח"

יו"ר כלל ביטוח, דני נוה, כתב החודש בעיתון "גלובס" טור המשבח את ביטוחי הבריאות הפרטיים ("במקום הנחתות - הגברת התחרות", 2.4.14). אין זה מפתיע, שהרי כמנהל חברת ביטוח עליו לדאוג ששוק ביטוחי הבריאות הפרטיים - הקטר הנוכחי של חברות הביטוח בישראל - ימשיך לדהור ליעדי הכנסות עתק (עם הוצאות שוליות) ויממן את משכורות העתק של מנהלי החברות הללו. לשם כך, הכול מותר: לבלבל אותנו במספרים חלקיים, השוואות OECD מגמתיות, הצהרות מטעות, "ידע בינלאומי" מעוות ובעיקר לפרוט על הרגשות שלנו שהוא, כמו כל חברות הביטוח, "מסכים על היעד הנדרש - חיזוק מערכת הרפואה הציבורית".

נוה טוען שהכשל העיקרי של מערכת הבריאות בישראל הינו תוצאה של השקעה ממשלתית הולכת ופוחתת והגדלת הוצאה פרטית של כולנו במקומה, בעיקר על ידי הגדלת תשלומי ההשתתפות העצמית על שירותים שאנחנו צורכים מקופות החולים בסל הבסיסי ובביטוחים המשלימים שלהן. אבל מה לעשות שהמציאות שונה, וההוצאה על השתתפות עצמית, בסל או בשב"ן (שירותי ביטוח נוספים), דווקא לא גדלה!

מול מגמת הגידול בתחילת שנות ה-2000 שהגיעה לשיאה בשנת 2007, הרי שמ-2010 אנו צופים בירידה בשיעור ההשתתפויות העצמיות שמגיע כיום ל-2.5 מיליארד שקל (7.5% מהיקף הסל). ההוצאה שכן גדלה מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי היא ההוצאה הפרטית למימון הביטוחים המשלימים וביטוחי הבריאות המסחריים. התשלומים לביטוחים הפרטיים הינם מרכיב ההוצאה שצמח בקצב הכי מהיר בכלל הוצאות משקי הבית, ועומד כיום על יותר מ-7 מיליארד שקל (הוצאה שבשנת 2005 הגיעה "רק" לכ-3 מיליארד שקל - גידול של יותר מפי 2 תוך פחות מעשור!).

נוה משבח את חברות הביטוח הפרטיות אשר מציעות למבוטחים שלהן מגוון טכנולוגיות רפואיות חדשות ויקרות, אבל גם כאן המסר מעורפל ונושק לאשליה. מימון הקידום הטכנולוגי הוא אכן אתגר עצום לכל מערכת בריאות. רוב הפוליסות הפרטיות נתלות בהגדרות צרות של טכנולוגיות, אינן מתעדכנות באופן שוטף או שקוף, מערפלות את המידע על טכנולוגיות להן זכאים המבוטחים ונהנות מהבלבול של המבוטחים בסיסמאות לא מוגדרות של "מחלות קשות" ו"תרופות מצילות חיים".

לעומת הערפול של הפוליסות הפרטיות והמידע לציבור עליהן, הזכאות לטכנולוגיות רפואיות חדשות בסל הציבורי מתעדכנת באופן שוטף, שקוף ומקצועי מדי שנה. מאז שחיקת הסל בשנים האיומות 2002-2005 בהן נוספו לסל הבריאות הציבורי רק כ-120 מיליון שקל לשנה בממוצע, הרי משנת 2006 עדכון הסל הממשלתי הבסיסי לטובת טכנולוגיות רפואיות חדשות הביא לתוספת מימון של יותר מ-3 מיליארד שקל - פי 3 בממוצע יותר לשנה מאשר בשנים 2002-2005. התוספת של טיפולי השיניים לילדים תרמה עוד חצי מיליארד שקל שהתווספו גם הם להגדלת מימון הסל. לכן, בעוד שהסל הציבורי מתעדכן עם ולמרות הקשיים באופן ראוי, תכולת סל הביטוח הפרטי נותר מושג ערטילאי שפרט לחברות הביטוח איש אינו יודע להגדירו למעט סיסמאות שיווקיות המשמשות את סוכני הביטוח.

מול מוצר ביטוחי לא תמיד ברור או מוגדר, שורת הרווח של כלל בריאות עלתה ב-39% בשנת 2013 לסך של 153 מיליון שקל. יותר מכך, היעד הראשון של כלל בריאות לשנת 2014 הינו "שיפור ברווחיות חיתומית", כלומר, למכור ביטוח למי שלא צריך ולהימנע ממכירת ביטוח לבעלי סיכוי אמיתי למימוש הביטוח.

בעוד שהביטוחים המשלימים המופעלים על ידי קופות החולים מנוהלים תוך ריסון מחירים ושימושים מיותרים - מוצרי הביטוח הפרטיים נותנים ערך בריאותי מבלבל ושולי, עלותם גבוהה ופערי הרווח של חברות הביטוח אדירים. הסיבה לכך היא גם משום שחברות הביטוח מנצלות את המצב הנוכחי לפיו לרוב המכריע של רוכשי פוליסות הביטוח הפרטיות יש גם ביטוח משלים של קופות החולים וכמובן גם את הסל הבסיסי, אשר מנוצלים הרבה לפני ניצול הפוליסה הפרטית.

לכן, מרבית הציבור הרחב אינו נהנה/מנצל את ביטוחי הבריאות הפרטיים, אבל רוכש אותם בשל צפירות ההפחדה המושמעות מהרכבת הדוהרת של חברות הביטוח, המשלבות מסרים של הפחדה ואף דמגוגיה לא אחראית על מערכת בריאות ציבורית קורסת.

מערכת הבריאות הציבורית שלנו איננה קורסת! היא מהטובות בעולם! אך כמו הרבה מערכות בריאות בעולם היא מתמודדת עם קשיים שהתעצמו עקב הגידול הלא מבוקר במימון הפרטי. צריך לטפל בקשיים אלו, אבל לא דרך הגברת ההפרטה ובוודאי שלא תוך הישענות על גופים עסקיים שעיקר מעיינם הוא השאת רווח. הגברת התחרות הפרטית אליה מטיף נוה אינה מרשם לחיזוקה של מערכת בריאות ציבורית בריאה ושוויונית, ההיפך. לחילופין, יש דווקא לרסן את המימון הפרטי ולדאוג בנחישות לתוספת תקציבים ציבוריים כדי לחזק את מערכת הבריאות הציבורית לקראת אתגר ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה.

* הכותב הוא מנכ"ל משרד הבריאות