"הכניסה והיציאה ממחוז ת"א בלתי אפשריות - חייבים רכבת"

מתכננת מחוז תל-אביב והמרכז ברשות מקרקעי ישראל: "המצב רק הולך ונעשה צפוף יותר. השקעה רצינית של כספים בתשתית רכבתית כבדה ובתשתית הסעת המונים היא בלתי נמנעת, ובמישור הזה אני עדיין לא רואה האצה"

בשבוע שעבר נחתם סופית ההסכם ההיסטורי להפרטת תעש. חלק בלתי נפרד מההסכם מתייחס למתחם תעש השרון, 7,500 דונם בלב אזור הביקוש, עליו מקודמת תוכנית 'קדמת השרון' לעשרות אלפי דירות.

אבל למרות ההתרגשות והכרזות, שיווק הקרקע עוד רחוק. כל הגורמים ממתינים לישיבה מכרעת שאמורה להתקיים בחודש הבא במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שבמהלכה ידונו העררים שהוגשו כנגד אישור התוכנית.

"אם לא היו מגישים את העררים, התוכנית הייתה כבר בתוקף", אומרת גילי טסלר, מתכננת מחוז תל אביב והמרכז ברשות מקרקעי ישראל, מי שמופקדת על התקדמות התכנון במקום. ברמ"י יצאו בקריאה לכל מגישי הערר להסיר אותו ולפעול בשיתוף פעולה לקידום התוכנית, קריאה שלטענת טסלר מטרתה להבהיר לארגוני הסביבה שככל שהתוכנית תאושר מהר יותר כך יקודם טיהור הקרקע מהר יותר.

טסלר: "עלות טיהור הקרקע במתחם כולו מוערכת בטווח של 2 מיליארד שקל ועד 4 מיליארד שקל. ככל שהתוכנית תתקדם מהר יותר, נוכל להתחיל בעבודה בעת פינוי המחנה שיחל בשנת 2017. אין אף גורם שיכול להעמיד מראש את המימון לטיהור כל הקרקע ומי שחושב כך אינו מציאותי. יש התחייבות ברורה של המדינה לטהר את כל הקרקע במתחם תע"ש, אבל הדרך היחידה לעשות זאת היא להתקדם עם התכנון המפורט בהקדם".

'קדמת השרון' היא כעת תוכנית הדגל של רמ"י במרכז, אבל טסלר אחראית כמובן על תכנון המחוז כולו, הכולל 11 רשויות שונות.

"רק בחודש הזה אנו מפקידים בוועדה המחוזית את תוכנית תל השומר מזרח (שכונת האקליפטוסים), המונה 2,800 יחידות דיור ואת תכנית מתחם גנים (שלישות ראשית) המונה 1,200 יחידות דיור. זאת נוסף לתכניות ל-503 יח"ד בקרית אונו שכבר הופקדו בחודש שעבר ותוכנית בבת ים המונה כמעט 1,000 יח"ד, מהן 466 יח"ד של המדינה. השנה בכוונתנו להכניס לצנרת גם את תוכניות רצועת הנופש ברמת השרון, המונות כ-6,000 יחידות דיור.

"האצת הליכי התכנון והשיווק דורשת מאיתנו תשומות רבות וכל עובדי המשרד מגויסים למשימה. קיים הידוק רב ומעקב צמוד על כל התפתחות וניסיונות לפתור חסמים מוקדם ככל הניתן".

יחד עם זאת, טסלר מכירה היטב את המכשולים הביורוקרטיים: "העבודה מול משרדי הממשלה ואיתם התהדקה מאוד בשנה וחצי האחרונות ואנו לא נסכים יותר לקבל מצב של שיהוי במתן תגובות לעבודות מקצועיות שלנו. לא יכול להיות שנמתין שנתיים להתייחסות משרד התחבורה, למשל".

- הנתונים האחרונים כבר מעידים על יציבות, ספק קיפאון, בעסקאות הנדל"ן. המאמץ משתלם.

"יציבות צריכה להיבחן לאורך זמן, אבל בלי ספק קיים רצון רב לטפל בבעיה מורכבת וסבוכה כל כך. אין לי כל ספק שבצד ההיצע יש לקדם כמה שיותר תוכניות ושיווקים, בלוחות זמנים הרבה יותר קצרים ממה שכולנו הורגלנו אליו.

"יחד עם זאת, אני רואה צורך לאומי בקידום כל נושא התחבורה ובעיקר התחבורה הציבורית. מחוז תל אביב צפוף והכניסה אליו והיציאה ממנו הן כמעט בלתי אפשריות. המצב רק הולך ונעשה צפוף יותר. השקעה רצינית של כספים בתשתית רכבתית כבדה ובתשתית הסעת המונים היא בלתי נמנעת ובמישור הזה אני עדיין לא רואה האצה".

בהמשך לדבריה של טסלר אודות מתחם תע"ש נמסרה ההתייחסות הבאה מטעם עמותת אחל"ה : "במידה ורמ"י תציג תכנית אמיתית לסילוק הזיהומים המסכנים את הציבור, אנחנו התושבים נהיה הראשונים שנברך על כך ונעזור בכל כוחנו לקדם את התוכנית. ברמ''י מתעקשים לא לערוך סקר קרקעות כולל לכל המתחם. סקר אשר יוכל לתת תמונה אמתית על מוקדי הזיהום, חומרתם ומהו הסדר הנכון לטפל בהם. במקום זאת הם מנסים לקדם תכנית שלבית שבה ייבדקו הזיהומים רק בשלב תוכניות הבניה המפורטות של כל שלב, כלומר הטיפול בזיהומים ייעשה בהתאם להתקדמות הבנייה ולא להיפך.

"לצערנו הרב, הניסיון מלמד כי היסטורית הטיפולים של המדינה בזיהומי מפעלי תעש במפעל מגן (תל אביב), בית הכרם (ירושלים ) ונוף ים (הרצליה) נכשלה כישלון חרוץ במהלך 20 השנים האחרונות ומכאן איננו מבינים מהיכן הבטחון המוחלט כי יוכלו לטפל בזיהומים בשלב הבניה. אנו קוראים למוסדות התכנון ולרשות מקרקעי ישראל, לנתק את הקשר בין הזיהום לנדל''ן ולדאוג בצורה אמיתית לבריאותם של כמאה אלף תושבים המתגוררים מסביב לגדרות התעש".