פרויקט מיוחד של "גלובס": כך נראית האפליה בנדל"ן

ועדות קבלה במושבים ובקיבוצים ■ קבלנים ששולפים קריטריונים כדי לא למכור דירות לערבים ■ זוג ההומואים שמרוויחים משכורות חלומיות וקיבלו כתף קרה מבעל הדירה ■ ומה קרה עם הטבעונים? ■ פרויקט מיוחד של "גלובס נדל"ן"

תושב רמלה קיבל לא פחות מ-7 אסמסים שהזמינו אותו להירשם לפרויקט מגורים חדש בעיר. כשהגיע למשרד המכירות ונשאל לשמו - מחמד חדאד, צצו דרישות חדשות לגבי תנאי ההתקשרות עם החברה היזמית מחמד חדאד, צעיר ערבי נשוי בן 30 ותושב רמלה, ביקש לרכוש דירה בפרויקט "מטרו" של החברה היזמית "מעלות טל יזמות" בצפון העיר, באמצעות חברת השיווק אנגלו סכסון פרויקטים. בתביעה שהגיש טוען חדאד כי "לאחר שהתברר כי הוא ערבי, סירבה חברת 'מעלות טל' להתקשר עמו בטענה כי הפרויקט מיועד ליוצאי צבא בלבד". את התביעה מגיש חדאד באמצעות עו"ד הישאם שבאיטה ועו"ד עדי ניר-בנימיני מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב.

לטענת חדאד, סירוב החברה נגוע באפליה אסורה על בסיס לאום, והדרישה לשירות צבאי כתנאי מהווה אפליה בלתי חוקית. כמו כן מבקש חדאד מבית המשפט להורות על רישומו לפרויקט.

בתביעה מספר חדאד כי הוא מנסה זה שנים אחדות לרכוש דירה בפרויקטים חדשים בעיר, בין היתר בפרויקט גינדי סיטי של גינדי השקעות בשכונת מצליח, אך ללא הצלחה. הוא נענה לפרסומים המזמינים את הציבור לרכוש דירה בפרויקט "מטרו", הממוקם בשכונת השופטים צפון ברמלה. לדבריו, הוא גם קיבל בספטמבר 2013 לא פחות מ-7 מסרונים לטלפון הנייד, אשר הציעו לו לרכוש דירה בפרויקט. חדאד בחר דירה בת 4 חדרים בקומה השישית של הפרויקט, במחיר 795 אלף שקל. לאחר מכן התבקש למסור את פרטיו לצורך הרשמה, אך לפי התביעה, כשנקב בשמו הפרטי ובשם משפחתו, חל שינוי בולט בהתנהגותה של נציגת המכירות, ששאלה האם הוא מודע לדרישה לביצוע שירות צבאי או שירות לאומי כתנאי להשתתפות בפרויקט.

חדאד ביקש לברר מי קבע את התנאי, ונענה כי בעלי החברה קבעו אותו. אז הביע חדאד תמיהה בנוגע לקשר בין פרויקט מגורים לבין שירות צבאי, סיפר כי התנדב בעבר למטרות שונות ובמקומות שונים, הבהיר כי הוא מעוניין בדירה וכי אין הצדקה לדרוש ממנו דרישות כאלו, ועזב את משרד המכירות. שלושה ימים לאחר מכן שב חדאד למשרד המכירות מצויד בהמחאה של 10,000 שקל שהם דמי ההקדמה הנדרשים, אך נציגת החברה סירבה לקבל ממנו את ההמחאה בטענה כי עליו להמציא תחילה תעודת חוגר.

רק לאחר שהתעקש הסכימה הנציגה לרשום את חדאד, והבהירה כי הרישום שהיא מבצעת מותנה בהצגת תעודת חוגר עד סוף החודש. לאור דרישה זו פנה חדאד לאגודה לזכויות האזרח, ששיגרה באמצעות עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום דיור באגודה, מכתב לחברה ובו התרתה כי הדרישה מהווה אפליה אסורה שהינה עבירה פלילית. כמו כן דרשה האגודה לשריין עבור חדאד את הדירה שבחר ולאפשר לו להשלים את העסקה, ואף למחוק את תנאי השירות הצבאי אם קיים, בכל פרסומי חברת "מעלות טל".

"מעלות טל" השיבה כי היא דוחה את הטענה, וכי אין בדרישה לשירות צבאי משום אפליה, בין היתר מאחר שמדובר בקבוצת רוכשים שהם למעשה היזם. לפיכך, הקבוצה רשאית להחליט על תנאי הקבלה לקבוצה בדיוק כפי שמועצת מקרקעי ישראל מאפשרת הקמה של ועדות קבלה ביישובים קהילתיים קטנים וביישובים חקלאיים.

בתביעה נטען כי "כל הדבר הוא אמצעי הסוואה לתכלית עיקרית שהיא למנוע מערבים, ואולי מקבוצות נוספות כמו חרדים ואנשים עם מוגבלויות, מלהצטרף לפרויקט". כדי לבסס טענה זו מביא כתב התביעה את עדותו של חדאד שלפיה במשך דקות ארוכות הציגה לו נציגת המכירות את הפרויקט ללא רמז לשירות הצבאי. "אפליה זו היא חמורה במיוחד נוכח מיקומו של הפרויקט בעיר רמלה, שהינה עיר מעורבת עם מיעוט ערבי משמעותי", מדגיש כתב התביעה.

בכתב התשובה לבית המשפט, מגדירה "מעלות טל" את התביעה כ"טורדנית וקנטרנית המעוררת ניסיון לפרובוקציה". לטענתה, ההבחנה בין מי ששירת שירות צבאי או לאומי לבין מי שלא עשה כן, מוצדקת מחמת "שיקולי פרטיות", במטרה לתת לקבוצה מסוימת ליהנות מהווי תרבותי חברתי משותף. נוסף לכך טוענת החברה כי היא מתמחה בארגון קבוצות רכישה, וכחלק מפעילותה, "פנו אליה כמה אנשים וביקשו כי תארגן עבורם קבוצת רכישה ברמלה אשר חבריה יימנו עם אלה ששירתו בצבא או בשירות לאומי".

מגדל בתל אביב: לא להומואים

איזה בעל דירה לא היה מוכן להשכיר דירה לבני הזוג הבאים: שותף במשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן, ומנהל קשרי החוץ ברשות השירות הלאומי, שמשתכרים יחד סכום נאה? התשובה המתבקשת היא שאין בעל דירה כזה, במקרה שבו בני הזוג הם גבר ואישה כמובן. אך כשמדובר בבני זוג הומואים, זה כבר סיפור אחר.

בשבוע שעבר סערה הרשת לאחר שבני הזוג ליאור שוחט גורטלר ועו"ד יהושע גורטלר, שחיפשו דירה להשכרה בתל אביב, ראו דירה שהתאימה לצרכיהם בקומה החמישית במגדל שאול המלך, מעל הלונדון מיניסטור בלב תל אביב. המתווך שהראה להם את הדירה סיפר כי בעל הדירה מתגורר בניו יורק, וכי יקדם עבורם את הסכם השכירות. לאחר שהושגה הסכמה עקרונית בין הצדדים בקשר לתנאי ההסכם, החל עורך דינו של בעל הדירה לנסח את הסכם השכירות וביקש את שמותיהם של השניים, ואת מספרי תעודות הזהות שלהם.

בבוקר היום שבו נקבעה פגישה אצל עורך הדין, התקשר המתווך אל השניים כשהוא מגמגם ומתנצל על כך שבעל הדירה ביצע בדיקה כלשהי בנוגע לזהותם ולאחר שהבין כי מדובר בבני זוג, ביקש למסור כי הוא מסרב להשכיר להם את הדירה.

"שנינו אנשים עובדים שמרוויחים משכורות יפות", סיפר ליאור ל"גלובס", "ובכל זאת בגלל שאנחנו מגדילים כעת את המשפחה באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל שעולה לנו מאות אלפי שקלים, דחינו את הכוונה לקנות דירה כי המדינה אומרת לנו בעצם, שעם הון עצמי שיש לנו, 'או שתקנו דירה או שתביאו ילד', בגלל שהחוקים כאן הם לא שיווניים".

הפרויקט המלא - במוסף הנדל"ן של "גלובס"